אפשר לנשום לרווחה: בשורה לסובלים מ"תסמונת האף הריק"
עשרות אנשים מאובחנים מדי שנה ב"תסמונת האף הריק", שגורמת לסובלים ממנה לאבד את תחושת זרימת האוויר באף. כעת, לראשונה, פיתוח ישראלי חדש מציע פתרון לסובלים מהתופעה
מהי "תסמונת האף הריק"?
תסמונת האף הריק (ENS – Empty Nose Syndrome) הינה מכלול של תסמינים המופיעים בחלק מהמטופלים שעברו ניתוח כריתת קונכיות תחתונות.
מבין שש קונכיות האף, שתי הקונכיות התחתונות הן הגדולות ביותר (כ-6 ס"מ אורכן וכ-1 ס"מ קוטרן) ותפקידן לשדרג את שאיפת האוויר: הן מחממות אותו, מעניקות לו לחות, מסננות חלקיקים מיותרים ומכוונות אותו לכיוון הריאות. בין הקונכיות התחתונות למחיצה קיים מעבר צר, אשר דרכו עובר האוויר. את פעולת התחככות האוויר במסדרון הצר שבין הרקמות אנו חשים כשאיפת אוויר. לעיתים, הקונכיות גדולות מדי, בשל שתי סיבות עיקריות: אלרגיה או שימוש מופרז בטיפות אף. כתוצאה מגדילת הקונכיות, נחסם או מוצר מעבר האוויר, מה שמביא את הלוקים בתופעה לפנות לרופא אא"ג ולהתלונן על קושי בנשימה דרך האף. הטיפול במקרים אלו הוא תרופתי או כירורגי.
קונכיות האף התחתונות. איור: שאטרסטוק
מה כולל הטיפול הכירורגי המקובל?
במשך שנים רבות הייתה מקובלת כריתה מלאה של הקונכיות התחתונות, מתוך ההנחה השגויה, שככל שמעבר האוויר יהיה רחב יותר, הנשימה תהיה טובה יותר. בעידן הקודם גם לא היו בנמצא היכולות הטכנולוגיות להליך של כריתה מבוקרת, חלקית ומדויקת.
חלק מהמטופלים שעברו כריתת קונכיות מלאה החלו לפתח שורה של תלונות, כגון: תחושת יובש בנשימת האף, כאב באף, נדודי שינה ותחושה של אף סתום. הסתבר שמעברי האוויר המרוקנים והרחבים מדי מונעים את תחושת האוויר הנשאף, ובנוסף האוויר אינו עובר את תהליך השדרוג. במקביל, החלו חלק מן המטופלים לסבול גם מהפרעות נפשיות קשות, כמו: דיכאון, חרדה, קושי לתפקד מקצועית וחברתית, ותוארו אף מקרי התאבדות.
הטיפול הכירורגי המקובל כיום הוא ניתוח להקטנה מבוקרת של הקונכיות. ישנן שתי גישות עיקריות לניתוח קונכיות: גישה אחת היא הקטנת הקונכיות באמצעות צריבה חשמלית, או קובלציה. הגישה השניה היא חיתוך פיזי של חלק מהקונכייה.
מהי הבשורה החדשה בתחום שנותנת תקווה לסובלים מהתופעה?
בשנים האחרונות התפרסמו בעולם דיווחים על החדרת רקמות שונות או חומרים מלאכותיים אל מתחת לרירית האף, בניסיון להצר את מעברי האוויר המוגזמים בגודלם, והתוצאות שהתקבלו היו מעודדות.
כעת, פרופ' רועי לנדסברג מהמרכז הרפואי א.ר.ם ואהרון נובל, מהנדס ביוטכנולוגיה אמריקאי, שיכללו את השיטה ופיתחו משתל שעשוי חומר נקבובי, מעוצב בצורה הדומה לקונכייה ומוחדר אל מתחת לשכבת הרירית המצפה את האף, צמוד למקום בו הייתה הקונכייה המקורית. בזכות גוף הקונכייה העשוי נקבים, מתאפשרת צמיחת הרקמה הביולוגית לתוכו וכך נוצר שחזור של האנטומיה המקורית.
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, משתחררים יום למחרת ופרט לגודש באף מספר ימים ההחלמה מהירה.
עד כה בוצעו עם המשתל החדש מספר ניתוחים בלוקי "תסמונת האף הריק". המטופלים הראשונים דיווחו על שיפור פיזי ומנטלי, ונראה שהשיטה החדשה מביאה עימה בשורה טובה לסובלים מהתסמונת.