אבעבועות רוח: כל מה שחשוב לדעת

אבעבועות רוח היא אחת המחלות המדבקות ביותר, אשר נגרמת על ידי וירוס בשם וריצלה זוסטר (Varicella zoster). בעבר היתה עיקר התחלואה בגילאי הילדות, אך דווקא בקרב ילדים המחלה נחשבת פחות מסוכנת. סיכוני המחלה גבוהים יותר כאשר היא מופיעה בתינוקות, במבוגרים ובאנשים מדוכאי סיכון (אנשים החולים במחלות ממאירות, מטופלי כימותרפיה או סטרואידים ועוד, אשר המערכת החיסונית שלהם חלשה).

מהם תסמיני המחלה?

ברוב המקרים, הידבקות במחלה תגרום למחלת חום, אשר עשויה להיות מלווה גם בכאבי גרון, כאבי ראש, חולשה כללית וכדומה. הסימפטום המרכזי של המחלה הוא הופעה של פריחה אדמדמה ומגרדת, אשר תוך מספר ימים תהפוך לשלפוחיות. בשלבים הראשונים יהיו השלפוחיות, מלאות בנוזל צלול, וככל שהמחלה תתקדם יהפוך הנוזל ליותר ויותר עכור, יתכסה במעין קרום קשיח ובסופו של דבר הנגע כולו יתייבש וינשור.

המחלה ממשיכה להיות מדבקת עד להיעלמות כל הנגעים. צילום: שאטרסטוק

הכל על: חיסון נגד אבעבועות רוח

שלבקת חוגרת: הקשר לאבעבועות רוח בילדות

כמה זמן נמשכת המחלה בממוצע?

משך המחלה הממוצע עומד על כעשרה ימים, במהלכם תתחיל להופיע הפריחה בהדרגה, ומתוכה יתפתחו בהדרגה (במשך מספר ימים) גם שלפוחיות, אשר לאט-לאט, באותו הסדר בו הופיעו, כך גם יתייבשו.

חשוב לציין, כי לאחר ההידבקות במחלה, ישנה תקופת דגירה של הווירוס עד להתפרצותו, העומדת על בין 10 ימים ל-21 יום, כאשר ברוב המקרים המחלה תתפרץ כ-14 עד 16 ימים לאחר ההידבקות.

כיצד נדבקים במחלה?

המחלה מתחילה להיות מדבקת כבר ב-48 השעות שלפני הופעת הפריחה, כך שברוב המקרים, בתחילת המחלה כלל לא ניתן לדעת כי אדם הוא חולה ומסכן את סובביו. זו הסיבה שללא חיסון, לא ניתן באמת למגר את המחלה מן העולם.

המחלה ממשיכה להיות מדבקת עד להיעלמות כל הנגעים. בתחילת המחלה ההדבקה היא נשימתית, הן בצורה טיפתית והן אירוסולית (נשימתית), כלומר - הנגיף, הנחשב למדבק במיוחד, מועבר באמצעות חשיפה לרסיסי רוק של החולה (על ידי התעטשות, שיעול, ואפילו דיבור), וכן נישא באוויר למרחקים גדולים. עם התפתחות המחלה, ההדבקה הנשימתית מצטמצמת, וההידבקות עלולה לקרות בעקבות מגע בנוזל הנמצא בתוך השלפוחיות.

נדיר שאדם שחלה בעבר באבעבועות רוח או אדם שחוסן כנגד המחלה, יפתח מחלה סימפטומטית.

האם ישנן תקופות בשנה בהן המחלה נפוצה יותר?

באזורים קרים רוב הופעות המחלה מתרחשות בתקופת האביב, אך באופן עקרוני אבעבועות רוח היא מחלה שיכולה להופיע לאורך כל השנה, במיוחד במדינה כמו ישראל שמזג האוויר בה ברוב השנה הוא לא מאוד קר, ואף להיפך. כיוון שמדובר במחלה מאוד מדבקת, הופעתה מאופיינת בהתפרצויות.

מהי שכיחות המחלה כיום?

כתוצאה מפיתוח החיסון והכנסתו אל שגרת החיסונים, שכיחות המחלה ירדה באופן משמעותי, אך היא לא נעלמה לחלוטין מהעולם.

בעבר, כשהמחלה היתה מאוד נפוצה, מרבית האוכלוסייה היתה מתחסנת באופן טבעי בגיל הילדות ונדיר היה לראות את המחלה במבוגרים.
כיום, בעקבות השימוש בחיסון יש פחות תחלואה. מאידך, אדם שלא התחסן, עלול להדבק גם בגיל מבוגר. התפרצויות של המחלה עדיין קיימות, בעיקר בקרב אוכלוסיות של מתנגדי חיסון או בקרב מדוכאי חיסון, אשר מצבם אינו מאפשר להם לקבל את החיסון. לכן כיום, נפוצים יותר מקרים של תחלואה בגיל מבוגר.

אילו סיבוכים עלולים להתלוות למחלה?

המחלה נחשבת מסוכנת יותר ונוטה להסתבך יותר בקרב מבוגרים, תינוקות ומדוכאי חיסון. סיבוכי המחלה כוללים: דלקת במוח, דלקת בלב, דלקת ריאות מאוד קשה ובמקרים קשים במיוחד אפילו מוות.

בקרב ילדים, המחלה נחשבת ברוב המקרים מחלה קלה, אך כיוון שהפריחה והשלפוחיות שמופיעות בעקבותיה מגרדות מאוד, עלול להיווצר זיהום משני בעקבות הגירוד. כתוצאה מכך, מלבד היווצרות של צלקות מכוערות, עלולה להתפתח מחלה חיידקית קשה עד כדי סכנת חיים.

הידבקות באבעבועות רוח בזמן הריון עלולה לגרום להצטלקות של עור התינוק, ועל כן מומלץ מאוד לכל אישה שאינה מחוסנת להשלים את החיסון טרם ההריון על מנת למנוע את המחלה.

אחד הסיבוכים הבולטים של המחלה הוא התפרצות של שלבקת חוגרת, כיצד זה קורה?

נגיף הווריצלה זוסטר, הגורם לאבעבועות הרוח, שייך למשפחת נגיפי ההרפס. כל הנגיפים השייכים למשפחה זו מחזיקים בתכונה משותפת: גם לאחר ההחלמה מהמחלה, הנגיף נשאר בגוף באופן תמידי, במצב רדום. אחת לזמן מה, בהתאם לסוג הנגיף, עשויה להיות התעוררות שלו שגורמת למופע של מחלה כזו או אחרת.

נגיף הווריצלה זוסטר עלול להתעורר גם באנשים בריאים לחלוטין, אך הסיכון להתעוררותו גדול יותר בקרב מדוכאי חיסון וכן ככל שהגיל גבוה יותר. התעוררות מחודשת של הנגיף לא תגרום להופעה נוספת של אבעבועות רוח, אלא למחלה שלפוחיתית אחרת, הנקראת שלבקת חוגרת. השלפוחיות הנוצרות בשלבקת חוגרת זו יהיו ברוב המקרים מוגבלות לאזור מסוים בגוף, ולא יגרמו לגירוד, כמו במופע הראשון של הנגיף, אך הן עשויות להיות מלוות בכאבים חזקים מאוד. תסמונת הכאב המתלווה לשלבקת חוגרת, עשויה להופיע כבר שבוע-שבועיים לפני הופעת השלפוחיות, ולהישאר גם שבועות וחודשים ארוכים אחרי סיום המחלה.

שלבקת חוגרת אינה מדבקת נשימתית, אלא רק באמצעות מגע, והטיפול בה זהה לטיפול באבעבועות רוח, כפי שיפורט בהמשך.

כיצד ניתן לאבחן אבעבועות רוח?

אבעבועות רוח היא מחלה בעלת מראה מאוד אופייני, לכן ברוב המקרים יוכל רופא לאבחן את המחלה מעצם ההסתכלות על הנגעים. אבחון מעבדתי יידרש באנשים מדוכאי חיסון, אצלם עשויה המחלה להופיע בצורות פחות אופייניות.

כיוון שמדובר במחלה מדבקת במיוחד, אשר עשויה אף להיות קטלנית לאוכלוסיות הסיכון שהזכרנו, וכיוון שברוב המקרים קל מאוד לאבחן אותה, ישנן מרפאות המאפשרות לבצע שיחת וידאו עם רופא ולקבל אבחון ללא צורך בהגעה אל המרפאה, במיוחד כשמדובר בילדים.

אם בכל זאת יש צורך להגיע פיזית אל הרופא וקיים חשד לאבעבועות רוח, יש ליידע את המרפאה על על מנת שיינקטו כל הצעדים הדרושים להפחתת סיכויי ההדבקה של חולים שהגיעו למרפאה: המתנה בחדר צדדי, זימון החולה לתחילת היום או לסופו, וכדומה.

כיצד ניתן לטפל במחלה?

בקרב ילדים, אם המחלה קלה, לא תמיד יידרש טיפול ולאחר כעשרה ימים בממוצע המחלה תחלוף מעצמה. כאשר המחלה קשה יותר או כשמדובר במבוגרים, כדאי מאוד לקבל טיפול תרופתי אנטי-ויראלי, אשר יהיה יעיל יותר ככל שיינתן בשלב מוקדם יותר של המחלה.

בנוסף, לצורך טיפול בגירוד הנוצר עקב הפריחה והשלפוחיות, יינתנו משחות או תרופות אחרות נגד גירוד, אשר יקלו על ההתמודדות עם המחלה וימנעו את סכנת ההצטלקות והזיהום המשני העשויים להיווצר כתוצאה מהגירוד.

הטיפול בשלבקת חוגרת נעשה גם הוא על ידי שימוש בתרופות אנטי-ויראליות, כאשר מטרתן היא בעיקר להפחית את עוצמת הכאב. בחלק מהמקרים יינתנו לחולה תרופות נוספות נגד כאבים.

חשוב לציין: אם זוהתה חשיפה למחלה, ניתן לקבל חיסון בימים הראשונים בהם הווירוס נמצא עדיין בתקופת הדגירה, וכך למנוע את התפרצות המחלה.

ישנן משחות שיכולות למנוע את הצורך בגירוד הפריחה והשלפוחיות. צילום: שאטרסטוק

מהו החיסון הניתן נגד אבעבועות רוח?

החיסון נגד אבעבועות רוח הוא חיסון הכולל וירוס חי-מוחלש, אשר ניתן כיום כחלק משגרת החיסונים בשתי מנות: בגיל שנה ובכיתה א'.

מלבד חיסון זה, כיום קיים חיסון למניעת של שלבקת חוגרת, שייחודו בכך שהוא אינו מיועד למניעת מחלה מסכנת חיים, אלא למניעת מחלה הפוגעת באיכות החיים. חיסון זה מיועד למבוגרים אשר חלו בילדותם באבעבועות רוח, לפני שהיה קיים חיסון למחלה, ולכן כיום הם מועדים לפתח שלבקת חוגרת. גם חיסון זה כולל וירוס חי-מוחלש, אך במינון גבוה יותר מכפי שניתן בילדות, והוא אושר לשימוש לצורך מניעת שלבקת חוגרת החל מגיל 50. למרבה הצער, כיוון שחיסון זה מכיל וירוס חי-מוחלש, לא ניתן להשתמש בו באחת האוכלוסיות המועדות ביותר לפיתוח סיבוך זה - מדוכאי החיסון.

בנוסף, קיים כיום חיסון חדש למניעת שלבקת חוגרת, אשר פותח בטכנולוגיה גנטית מיוחדת המאפשרת שימוש גם בקרב מדוכאי חיסון. חיסון זה מסתמן כיותר יעיל הן במניעת תסמונת הכאב והן במניעת הופעת השלפוחיות עצמן. לחיסון זה יותר תופעות לואי מהחיסון החי-מוחלש הוותיק יותר.  החיסון אושר לשימוש בארה"ב וכנראה יגיע בשנה הקרובה גם לארץ.

לסיכום: אבעבועות רוח היא מחלה מדבקת במיוחד, אשר לרוב אינה מסוכנת בילדים, אך עשויה להוביל לסיבוכים רבים ואף לסכנת חיים בעיקר בקרב תינוקות, מבוגרים ואנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת. הטיפול במחלה נעשה באמצעות תרופות אנטי-ויראליות, וקיים גם חיסון למניעתה ואף למניעת סיבוך מרכזי אשר עלול להתפתח כתוצאה ממנה.

ד"ר יסמין מאור היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון בחולון.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.