סטרס ואכילה רגשית: כך תעברו לתזונה נבונה

מצבי סטרס (stress; בעברית: לחץ או דחק/עקה) עלולים לנבוע כתוצאה ממגוון גורמים, החל ממצב מפחיד, מסוכן או מכעיס, כגון: תאונת דרכים או קבלת בשורה רעה; דרך ריב עם בן או בת הזוג, קרוב משפחה או הבוס בעבודה; וכלה במצב מתמשך של אי שביעות רצון, תסכול או דכדוך.

במאה ה-21 נוספו לגורמי הלחץ המתוארים עומסים נוספים, הקשורים להישגיות, לשפע המקיף אותנו ולהשוואות שאנו מנהלים מול הסובבים אותנו. כל אלה מובילים למרדף בלתי פוסק, אותו מנהלים רבים, מבלי להיות מודעים למתח הנוצר אצלם בעקבות המרדף.

כמיהה למאכלים עתירי סוכר ושומנים. צילום: שאטרסטוק

מה הקשר בין סטרס לאכילה?

כאשר הגוף נכנס למצב סטרס, מתעוררים מנגנונים קדומים בגופנו, כדוגמת מנגנון הילחם או ברח - fight or flight , המפעיל שורה של שינויים פיזיולוגים וביוכימיים שנועדו לסייע לגוף להתמודד עם מצבים מסכנני חיים.

שינויים אלו כרוכים בהפרשה מוגברת של הורמונים, כגון: אדרנלין, אסטרוגן, טסטוסטרון ועוד. אחד ההורמונים הבולטים, המופרשים בשעת לחץ, הוא הורמון הנקרא קורטיזול. בין היתר, קורטיזול משפיע על רמת הערנות והאנרגיה, באמצעות העלאה של לחץ הדם ושל רמות הסוכר בדם.

אחד מהתפקידים הרבים של הקורטיזול, הוא לעורר הפרשה של הורמונים, סוכרים, שומנים וחומצות אמיניות, למטרות ייצור האנרגיה בגוף, וזאת כדי להכין את הגוף מול הגורם המאיים.

בשגרה, רמות הקורטיזול משתנות לאורך היום בתנודות קבועות, פחות או יותר. בבוקר רמות הקורטיזול גבוהות ובערב נמוכות. במצב סטרס, קורטיזול משתחרר ברמות גבוהות יתר על המידה, רמת הסוכר עולה, מצב הגורם לכמיהה למאכלים עתירי סוכר ושומנים. הדבר מתבטא בתופעה המוכרת כ"אכילה רגשית".

למרות זאת, הלחץ הוא הכרחי לחיים ואף יכול להועיל, עשוי לגרום לנו לנוע לפעולה, לעורר בנו מודעות חדשה ולהגיע להישגים. העניין הוא שאנו שונים זה מזה והמושג לחץ שונה מאדם לאדם. השוני תלוי גנטיקה, מנטליות, מצב פסיכולוגי, השפעות סביבתיות ומשפחתיות כאחד.

כיצד משפיע הסטרס על בריאותנו?

ניתן לראות רק בטווח הארוך את השפעות הסטרס על הבריאות שלנו, לאחר תקופות מתח מצטבר וממושך. כאמור, סטרס מוביל לשחרור קורטיזול ברמות גבוהות, המייצרות כמיהה לסוכר וקפאין וצורך בסיפוק מיידי של חשקים אלה.

רמות גבוהות של קורטיזול כתוצאה מסטרס ממושך, מובילות לתופעות הפוגעות באיכות החיים כמו חרדה, הפרעות שינה, עצבנות ייתר, ועד למחלות מסכנות חיים כמו: פגיעה במערכת החיסונית, בעיות הורמונאליות, השמנה, סוכרת, אוסטאופורוזיס, דיכאון, סרטן, ועוד *בד"כ הגוף תוקף את האיבר החלש שמאפיין את האדם מבחינה רגשית.

פרט חשוב שיש להדגיש כשהגוף נמצא בסטרס, הגוף עסוק בהישרדות ולכן אין ביכולתו לטפל במערכת העיכול, מצב הגורם להשמנה  ובעיות עיכול.

איך זה קורה?

לדוגמא, השמנה: רמות גבוהות של קורטיזול, מעלות רמות סוכר, רמות סוכר גבוהות גורמות לתאבון מוגבר, בעיקר של פחמימות, השומן נאגר בגוף ונוטה להתרכז באזור הבטן, השומן המצטבר מעלה את הסיכון למחלות לב, סוכרת ואף סרטן.

מלבד העייפות, חוסר שינה כרוני מייצר אצל רבים צורך בפיצוי עצמי ע"י צריכת מוגברת של פחמימות וקפאין (כסוג של "פינוק"), הגורם בסופו של דבר להשמנה ותופעות נלוות כמו, המרצה של מערכת העצבים הגורמת לעצבנות, חרדות, חוסר ריכוז ואי שקט ושוב חוזר לאכילה בלתי נשלטת.

השפעות אלה של הקורטיזול גורמות למעשה להיווצרות מעגל "קסמים" המזין את עצמו, מכיוון שמאכלים ומשקאות עתירי סוכר וקפאין, הנצרכים בעקבות סטרס, ממריצים את מערכת העצבים לתגובתיות יתר. התוצאה: הגברת סטרס, חסרים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים חיוניים לגוף.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי יש אנשים הסובלים מתופעה הפוכה, מסוכנת לא פחות, הנקראת אי אכילה רגשית. תופעה זו גורמת למצב של הימנעות מאכילה, בעקבות סטרס גבוה – מצב מסכן חיים שיכול להוביל לאנורקסיה גורם לאיבוד של וויטמינים ומינרלים חיוניים לגוף, איבוד מסת שריר, חולשה, בעיות זיכרון ועוד.

הגוף שלנו תמיד שואף להיות באיזון בטווח הארוך, לשני קצוות אלה של תגובה לסטרס - אכילת יתר או אי אכילה - יש השפעות זהות על בריאותנו. מלבד השמנת יתר או הרזיית יתר, המגיעות כל אחת עם הסכנות שבצידה, מצב של סטרס מתמשך עלול לערער ולהחליש את מערכת החיסון, לגרום לחולשה, לעייפות ולדיכאון, לגרום לדילול של מינרלים, ויטמינים וחומצות אמינו, החיוניים לתפקוד תקין של הגוף.

כיצד ניתן לשבור את "מעגל הקסמים" ולעצור את האכילה או אי האכילה הרגשית, הנובעות מסטרס?

במצב של אכילה או אי אכילה רגשית בעקבות סטרס, ישאפו רוב האנשים ליצור שינוי תזונתי, כדי להחזיר את האיזון לגוף. ברוב המקרים, אדם הנתון תחת סטרס משמעותי, כלל לא יצליח לעשות שינוי כזה באורח חייו. כדי להביא לשינוי תזונתי, יש לטפל בראש ובראשונה בסטרס עצמו, כלומר: בשורש הבעיה.

רוב האנשים כלל אינם מודעים לרמות הסטרס הגבוהות בהן הם חיים, ולכן השלב הראשון של הטיפול הוא העלאת המודעות על ידי שיקוף של המצב. בהמשך, ניתן יהיה לטפל בסטרס ולנסות להפחית אותו במגוון דרכים: ייעוץ פסיכולוגי, קואוצ'ינג, CBT, שיטות טיפול אלטרנטיביות כמו שיאצו או דיקור ועוד.

כחלק מתהליך הפחתת הסטרס, כדאי לנקוט בצעדים פרקטיים, כגון מעבר על סדר היום ובחינה של הדברים אותם ניתן לצמצם או להוריד מהלו"ז. בזמן המתפנה, כדאי להוסיף פעילויות אהובות, לחידוש מצברים ולשיפור מצב הרוח. מדובר אמנם בתהליך לא קצר, שמצריך סבלנות, אבל בטווח הארוך מוביל לשינוי משמעותי במצב הרגשי והפיזי.

לצד כל אלה ואף קודם לכן, חשוב ביותר לעבור בדיקות דם לאיתור חוסרים בגוף. אם אכן יש חוסרים, שינוי תזונתי בלבד לא יספיק להשלמתם. מומלץ לפנות לייעוץ נטורופתי, לשם התאמת תוספי תזונה ייעודיים, לרוב יומלץ ליטול את תוספי התזונה למשך מספר חודשים בלבד, כדי להעניק לגוף חיזוק מהיר ומשמעותי.

במסגרת ייעוץ זה, ניתן יהיה להתאים גם פורמולות של צמחי מרפא כמו ולרייאן ו-בקופה, המתאימים בעיקר להרגעה מיידית של מצבי סטרס קיצוני ואקוטי, או של פורמולות צמחים אדפטוגנים, המתאימים יותר לשימוש ממושך, ומעניקים לגוף אנרגיה, פוקוס ורוגע.

יצירת שינוי תזונתי ובריאותי מתאים. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: הקשר בין סטרס לאכילה הוא קשר הדוק, הפועל בשני הכיוונים: סטרס הוא גורם משמעותי לאכילה רגשית (או לאי אכילה רגשית); ובאותה נשימה, המזון שרובנו אוכלים במצבי סטרס, המורכב בעיקר מסוכרים, שומנים וקפאין, הוא גורם סטרס בפני עצמו. לסטרס ממושך, ולהרגלי האכילה הנובעים ממנו, עשויות להיות השלכות חמורות על המצב הבריאותי. כדי למנוע זאת, יש לנקוט בצעדים להפחתה של הסטרס. לאחר מכן, המטופל יהיה פנוי יותר ליצירת שינוי תזונתי ובריאותי מתאים.

חגית נוי היא נטורופתית N.D, מאמנת תזונה ואכילה מודעת ומטפלת בצמחי מרפא. מקבלת מטופלים בקליניקה פרטית ברעננה.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.