ניתוח תירואיד בגישה אנדוסקופית דרך רירית השפה התחתונה

ניתוחי תירואיד (בלוטת התריס/ בלוטת המגן) בגישה אנדוסקופית דרך רירית השפה הם ניתוחים חדשניים ייחסית, המאפשרים לבצע את הניתוח מבלי להשאיר צלקת. מרכז רפואי א.ר.ם, הוא המרכז הרפואי הראשון בישראל בביצוע ניתוחים אלה.

הגורמים להתפתחות של גידולי תירואיד אינם ידועים בוודאות. צילום: שאטרסטוק

מהם המאפיינים של גידולי תירואיד?

בלוטת המגן (התירואיד) ממוקמת במרכז הצוואר התחתון. תפקידה להפריש את "הורמון המגן" האחראי על חילוף חומרים בגוף. גידולים (שפירים/ ממאירים) בבלוטת המגן נחשבים שכיחים יחסית, בעיקר בקרב נשים צעירות, אם כי גידולים אלה עלולים להתפתח בכל גיל.

הגורמים להתפתחות של גידולי תירואיד אינם ידועים בוודאות, אם כי ידוע שיש קשר לחשיפה לקרינה ברמה גבוהה (למשל: אנשים שנחשפו לקרינה באסון צ'רנוביל). מסיבות שאינן ידועות בוודאות, הוכפלה בשנים האחרונות השכיחות של ניתוחים להסרת גידולי תירואיד. ההשערה היא שהדבר נובע גם בשל עלייה במספר הגידולים, כתוצאה מהשפעות סביבתיות; וגם בשל עלייה במספר הגידולים המאובחנים, שנובעת כתוצאה מהתקדמות הטכנולוגיה ובדיקות ההדמיה.

מהם הסוגים השונים של גידולי תירואיד?

קיימים בבלוטת התריס ארבעה סוגי גידולים. אחד מהם נחשב לגידול לא אגרסיבי עם סיכויי החלמה של קרוב ל 100%, בעוד גידול אחר הינו אגרסיבי ביותר עם תמותה מהירה של מרבית החולים.

גידול פפילארי (Papillary)

הגידול הסרטני השכיח ביותר, בעיקר בקרב נשים צעירות. גידול זה מאוד לא אגרסיבי והסבירות להחלמה מלאה לאחר טיפול היא כ-99.9%. במקרים של גידול פפילארי קטן מאוד, אף קיימת אפשרות לא לנתח, אלא רק לעקוב אחר התפתחותו.

גידול פוליקולארי (Follicular)

הגידול הסרטני השני בשכיחותו, גם הוא אינו מאוד אגרסיבי וסבירות ההחלמה ממנו גבוהה.

גידול מדולארי (Medullary)

גידול נדיר יותר ואגרסיבי יחסית, שעלול להתפשט ולשלוח גרורות. ידוע כי יש קשר בין הגידול הזה לתסמונת גנטית מסוימת. לכן, גידול זה מופיע בשכיחות גבוהה יותר במשפחות בהן הגן הזה קיים.

גידול אנאפלסטי (Anaplastic)

סוג הגידול הנדיר ביותר, אך גם האגרסיבי ביותר. גידול זה שכיח בעיקר בגיל מבוגר (לאחר גיל 60) ויש לו נטייה להתפתח במהירות. בדרך כלל, משך הזמן שעובר מרגע האבחנה ועד למוות נע בין שלושה חודשים לשישה חודשים.

מהו הטיפול המקובל בגידולי תירואיד שאינם אגרסיביים?

הדרך המקובלת לטיפול בגידולי תירואיד לא אגרסיביים (גידול פפילארי וגידול פוליקולארי) היא באמצעות ניתוח להסרת הבלוטה. בעבר היה מקובל להוציא את כל בלוטת התריס ולתת טיפול משלים ביוד. כיום, אם אין סימנים אגרסיביים, ניתן להוציא רק חלק מהבלוטה, ובכך לשמור על תפקודה (התפקוד התקין לא נפגע, גם אם יש חצי בלוטה).

כיצד מתבצעים ניתוחי תירואיד בגישה אנדוסקופית?

הניתוח להסרת בלוטת התריס מתבצע כבר מזה כ-140 שנה (!) ע"י חתך במרכז הצוואר, שלרוב מחלים בצורה יפה ואינו מפריע. עם זאת, מחקרים שונים הוכיחו שהפגיעה האסתטית שנגרמת כתוצאה מנוכחות הצלקת שנותרת בצוואר לאחר הניתוח, משפיעה לרעה על איכות החיים של כ-10-20% מהמנותחים, ללא קשר לגודל הצלקת. אחד המחקרים המשמעותיים בתחום זה הוא מחקר שנערך ע"י Russel JO שהוכיח שכאשר שני בני אדם משוחחים אחד עם השני, תשומת הלב מופנית בד"כ אל בין העיניים; ואילו במקרים שבהם לאחד מהדוברים יש צלקת צווארית, תשומת הלב מופנית לצלקת ואף הודגם כי סיכוייו של אדם כזה לקבל עבודה פחותים מאשר מקביל לו ללא צלקת בצוואר.

מחקרים אלה ואחרים הובילו לשורה ארוכה של ניסיונות, שמטרתם לבצע את הניתוח מבלי להשאיר צלקת. כך, למשל: נעשו ניסיונות לבצע את החתך מתחת לשד או מתחת לבית השחי. ניסיונות אלה לא צלחו, הן בשל עלותם הגבוהה (ניתוחים אלה בוצעו בגישה רובוטית); וגם מכיוון שלעיתים יש צורך בכריתת שתי אונות התירואיד ובמקרה כזה החשיפה של הצד השני בגישה מבית השחי הינה קשה במיוחד. לכן היה צורך בביצוע שני ניתוחים נפרדים, כדי להסיר את הבלוטה בשלמותה.

מהי פריצת הדרך המאפשרת ניתוח תירואיד בגישה אנדוסקופית דרך רירית השפה?

לפני כשלוש שנים, חלה פריצת דרך בתחום, עם פרסומה של האפשרות לבצע את הניתוח בגישה אנדוסקופית דרך רירית השפה! הניתוח מתבצע בעזרת ציוד אנדוסקופי "רגיל", במהלכו נכנסים לאזור הבלוטה דרך השפה, במקום דרך חתך בצוואר. תוצאות הניתוח טובות מאוד, הוא אינו כרוך בסיכון לסיבוכים שונים, יחסית לסיבוכי הניתוח הרגיל. המטופל משתחרר לביתו כעבור יום ללא צלקת בצוואר. בנוסף ליתרון האסתטי, מפתחי הניתוח מאמינים שלניתוחים אלה יש יתרון גם בהפחתת הסיכון לפגיעה במיתרי הקול, שנובעת מכך שהניתוח מתבצע תוך כדי שהמנתח רואה את התמונה המלאה גדולה במיוחדעל גבי מסך.

מדובר בניתוח המחייב מיומנות שונה ממנתחי ראש וצוואר, שרובם אינם עובדים באופן שוטף עם כלים אנדוסקופיים. הניתוח מעט יותר ארוך מהניתוח הרגיל, אך התוצאות מעולות. המרכז הרפואי הישראלי א.ר.ם נחשב למוביל בתחום ניתוחים אלה בישראל ובעולם ובוצעו בו נכון לתאריך זה כ 80 ניתוחי תירואיד ופרתירואיד בגישה זו ובהצלחה של 100%.

למי מתאים ניתוח תירואיד בגישה אנדוסקופית דרך רירית השפה?

נכון להיום, הניתוח אינו מתאים לכל החולים, אבל בהחלט מתאים לחולים רבים (כ 50%) עם גידולי תירואיד ועם פרה-תירואיד (בלוטת יותרת המגן ש"יוצאת משליטה"). האינדיקציה לביצוע ניתוח דרך רירית השפה הולכת וגדלה.

בין קבוצות החולים שלהן מתאים הניתוח:

• גידולים שפירים קטנים;
• מקרים מסוימים של גידולים שפירים בינוניים (6-4 ס"מ);
• גידולים ממאירים של עד 2.5 ס"מ;
• מחלות תירואיד שונות, שבעטיין יש צורך להוציא כל הבלוטה.

בין קבוצות החולים שלהן לא מתאים הניתוח:

• חולים עם הגדלה מסיבית של הבלוטה (10-15 ס"מ).
• במקרים שבהם מדובר בגידול ממאיר שפורץ מהקופסית ועוד.

מקטינים את הגידול תחת אולטרסאונד בעזרת סוג של גלי רדיו. צילום: שאטרסטוק

כיווץ גידולים גדולים בגלי רדיו

במקרים שבהם מדובר בגידולים שפירים גדולים, שלא ניתן להוציא בקלות בגישה אנדוסקופית, מבצעים לעיתים "טיפול מקדים" בגלי רדיו. מדובר בטיפול חדשני, שנכנס לאחרונה לשימוש במרכז א.ר.ם, במהלכו מקטינים את הגידול תחת אולטרסאונד בעזרת סוג של גלי רדיו אל הגידול שנועד לכווץ את הגידול. לאחר הטיפול, ממתינים כ-3 חודשים, שלאחריהם מתכווץ הגידול בממוצע בכ-70%. לעיתים פעולה זו מספקת ולעיתים יש לכרות את הגידול בכל מקרה ואז- ההקטנה שלו מאפשרת להוציא אותו בקלות בגישה אנדוסקופית.

לסיכום: ניתוחי תירואיד בגישה אנדוסקופית דרך השפה הם ניתוחים מתקדמים וחדשניים, שמונעים את היווצרות הצלקת הצווארית, וכך נמנעת הפגיעה באיכות החיים של המנותחים. ההחלמה מניתוחים אלו קלה והסיבוכים אינם עולים על ניתוח תירואיד בגישה צווארית.

פרופ' אבי חפץ הוא מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגית ראש - צוואר במרכז הרפואי א.ר.ם, בית החולים "אסותא", רמת החייל.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.