קרטוקונוס: בדיקת אופטומטריסט עשויה להציל את הראייה

קרטוקונוס ( Keratoconus; נקראת גם ניוון קרנית או קרנית חרוטית) היא מחלה הפוגעת בקרנית וגורמת לקרנית להיות דקה מהרגיל. כך, במקום להיות מעוגלת, הקרנית הופכת לבעלת צורה חרוטית. התוצאה של עיוות הקרנית היא קוצר ראייה ואסטיגמציה גבוהה (צילינדרים), הגורמים לעיוות או לטשטוש הראייה. התוצאה היא שיש מעין "הילה" סביב העצמים במרחב. המחלה עלולה לפגוע בעין אחת או בשתי העיניים. בשלב הסופי של המחלה, הקרנית הופכת להיות דקה מאוד ואינה מתפקדת, כך שהחולים למעשה עיוורים.

שפשוף יתר של העיניים. צילום: שאטרסטוק

מה גורם לקרטוקונוס? 

קרטוקונוס היא מחלה תורשתית. עם זאת, קיימים גם מקרים של קרטוקונוס בעקבות דלקות ואלרגיות הגורמות לשפשוף יתר של העיניים ועשויות לגרום לקרנית דקה ומעוותת, וגם כשהקרנית נפגעת מטראומות שונות (חבלה קשה, תאונה).

כיצד מאבחנים את המחלה? 

ניתן לגלות את הקרטוקונוס ממש בשלב ראשוני, אצל מי שיש לו היסטוריה משפחתית. במקרה של אבחנת קרטוקונוס, מומלץ לכל המשפחה להגיע לבדיקה. הבדיקה הפשוטה והבסיסית ביותר לגילוי קרטוקונוס היא בדיקה שכל אופטומטריסט מיומן יכול לעשות בעזרת קרן אור. צורת האור ושבירת האור יכולה להעיד על קרטוקונוס, מכיוון שבמקרים שבהם יש עיוות בקרנית, החזר האור יהיה שונה. עם זאת, הבדיקה אינה מדויקת, מאחר שבתחילת המחלה, ייתכן שעדיין לא התפתח עיוות בקרנית. במקרים אחרים, עיוות בקרנית אינו בהכרח קרטוקונוס. לכן, מומלץ לבצע בדיקה מעמיקה יותר, בעזרת מכשירים הממפים את הקרנית ומודדים את עובי הקרנית. המכשיר מצלם את הקרנית. כך, מקבלים תמונה מאוד מדויקת המאפשרת לראות אם יש סטייה בקרנית, אם יש קרטוקונוס ובאיזה שלב המחלה נמצאת.

עם התקדמות המחלה, לעיתים יש צורך בהשתלת קרנית. צילום: שאטרסטוק

מהן דרכי הטיפול במחלה? 

בשלבי המחלה הראשונים, ניתן לתקן את עיוות הראייה באמצעות משקפיים או בעזרת עדשות מגע רכות. ניתן להתאים את המשקפיים והעדשות בעזרת בדיקת ראייה פשוטה אצל אופטומטריסט. בשלבים שבהם המחלה כבר מתקדמת, והקרנית הופכת ליותר מעוותת ובלתי אחידה, משקפיים אינן אפקטיביות. לכן, נתאים עדשות מגע קשות ו"נושמות". עדשות אלה עוטפות את כל הקרנית ומתקנות את עיוות הראייה. עם התקדמות המחלה, לעיתים יש צורך בהשתלת קרנית. זהו תהליך בלתי פשוט, כמו בכל השתלת איבר אחר. בשנים האחרונות, התפתחה שיטת טיפול נוספת הנקראת קרוס לינקינג (Cross Linking; ובעברית: קשרי צילוב) המטפלת ישירות בקרנית ומחזקת אותה. במקרים מסוימים, הטיפול עוצר את התקדמות המחלה, אך אינו מתקן קרנית שכבר נפגעה. במקרים אלה, החולים יכולים לתקן את עיוות הראייה בעזרת משקפיים או עדשות, אך הם אינם מאבדים את מאור עיניהם. מדובר בבשורה משמעותית.

לסיכום: ברוב המקרים, קרטוקונוס היא מחלה תורשתית. לכן, כשמאבחנים חולה הסובל מהמחלה, חשוב לאבחן את כל בני המשפחה. קשה לאבחן את המחלה בילדים מתחת לגיל 11, מכיוון שהם אינם מתלוננים על עיוות ראייה. ניתן בהחלט להקל על טשטוש ועיוות הראיה, בעזרת משקפיים ועדשות. לכן, חשוב לאבחן את המחלה בשלב מוקדם.  עד לאחרונה, קרטוקונוס היתה מחלה חשוכת מרפא, שבשלביה המתקדמים הצריכה השתלת קרנית. לאחרונה, פותחה שיטה חדשה (קרוס לינקינג) העשויה לעצור את המחלה ואף להביא לריפוי מלא.

דבסן יונס, אופטומטריסט, חבר מועצת האופטומטריסטים בישראל, בעל "אופטיקה מודרנית".

סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור, כתבת zap doctors.