כיצד להתמודד עם "אבל מורכב" לאחר מוות?

(8)
לדרג
תוכן מקודם

מותו של אדם קרוב כרוך באופן טבעי ברגשות עזים, הנחשבים חלק נורמלי מתהליך ההתאבלות. עם זאת, במקרה שמדובר באבל קשה במיוחד - בעוצמתו ובהתמשכותו - זהו "אבל מורכב". מומלץ להיעזר באיש מקצוע

פסיכולוגית
053-6110154 (מספר מקשר)

התמודדות עם מוות של אדם קרוב היא תהליך רגשי והדרגתי לא פשוט, שלרוב מסתיים בסוג של השלמה טבעית, שמאפשרת לאדם האבל דווקא לצמוח מהטלטלה שעבר. עם זאת, במקרים שבהם יש קושי בתהליך העיבוד הטבעי של האובדן, המונע ממעגל האבל להיסגר "כמו שצריך" וכתוצאה מכך מעיב על שגרת החיים ומשבש אותה, יש צורך בקבלת עזרה חיצונית.

 

טלטלה רגשית משמעותית. צילום: שאטרסטוק

מה כולל תהליך האבל הטבעי?

מוות של אדם קרוב גורם באופן טבעי לטלטלה רגשית משמעותית ("טראומה") ומעורר רגשות שונים, שבשגרה אנחנו בדרך כלל מנסים להימנע מהם, כגון: כאב, חוסר אונים, עצב, כעס, אשמה וכו'. התעוררות הרגשות האלה לאחר מוות של אדם קרוב היא טבעית, נורמלית ואפילו חשובה, מאחר שדווקא הטלטלה האמורה מניעה תהליך של צמיחה והתפתחות נפשית.

ע"פ ההגדרה הפסיכיאטרית, תהליך תקין של אבל נמשך כשנה, שבמהלכה עובר האדם האבל תהליך של הסתגלות. בעבר חילקו את תהליך האבל לחמישה שלבים רגשיים: הכחשה, כעס, מיקוח, עצב והשלמה. היום אנחנו יודעים שמעבר בכל השלבים, סדר הופעת שלבי האבל ומשך כל שלב הם אינדיבידואליים ומשתנים מאדם לאדם. יכולת ההסתגלות מושפעת ממידת הטראומתיות של האובדן, הקרבה לאדם שמת והמשאבים הפנימיים והסביבתיים של האבל.  הטלטלה שבאובדן והרגשות המתעוררים בעוצמה, מניעים תהליכים פסיכולוגיים שונים: חשבון נפש, ביקורת וקבלה עצמית. לכן, כאשר תהליך האבל מסתיים בהשלמה (קבלה) זהו תהליך טבעי , שמאפשר את ההתפתחות הנפשית והצמיחה האישית.

מתי נדרשת עזרה חיצונית?

כאמור, הרגשות, התחושות והסימפטומים השונים שנלווים לאבל הם חלק מתהליך האבל הטבעי והבריא, אך כשהסימפטומים חריפים מידי ו/או כשהם נמשכים מעבר לשנה מומלץ לפנות לקבלת עזרה חיצונית, שתסייע לעבד את האובדן ולאפשר לאבדן והכאב להיות חלק מהחיים ולא מחסום.

במה מתבטא אבל מורכב?

כאמור, הסימפטומים של אבל מורכב אינם שונים מהסימפטומים של אבל רגיל, אלא בעוצמתם ובמשכם. פעמים רבות, לא מדובר בסימפטומים קיצוניים (כגון: מחשבות אובדניות), אלא דווקא בסימפטומים "רכים" יותר, שלא תמיד האדם האבל יודע לקשר אותם לאובדן עצמו.

במקרים רבים, הסימפטומים האלה לא בהכרח משפיעים על התפקוד היומיומי, אך הם פוגעים באיכות החיים וגורמים לאנשים הסובלים מהם להרגיש לא מובנים לאחרים או אף לעצמם. כך, למשל יכולים להופיע:

  • דיכאון;
  • קהות רגשית ו/או התקפי בכי;
  • תחושת ריקנות;
  • תחושת בדידות;
  • נטייה לניתוק מהסביבה;
  • קושי ליהנות מדברים (אנהדוניה);
  • עיסוק חזק (על גבול האובססיביות) בנפטר או להפך- קושי לחשוב /להיזכר בו.
  • קושי להתמודד עם כל דבר שמזכיר את הנפטר;
  • התקפי חרדה שהחלו להופיע לאחר המוות;
  • תחושה של חוסר יכולת להסתגל לאובדן;
  • רגישות גבוהה יותר מבחינה בריאותית ועוד.

מה עלול לגרום לאבל מורכב?

הקושי לסיים את תהליך העיבוד בצורה טובה קשור בד"כ לשני רבדים עיקריים: שינוי בתפיסה העצמית ומשמעות הקשר עם הנפטר.

שינוי בתפיסה העצמית

אובדן של אדם קרוב מטלטל גם את האופן שבו אדם תופס את עצמו ועלול לגרום לבלבול באשר לשאלה "מי אני". כך, למשל: אם האדם האבל הקדיש שנים רבות לטיפול בנפטר, וכתוצאה מכך תפס את עצמו כאחראי ומסור, המוות עלול "לבטל" את התפיסה העצמית האמורה. מנגד, אם האדם האבל תפס את עצמו כבן אדם אופטימי, והמוות היה עבורו פתאומי ונתפס בעיניו כאכזרי או כבלתי הוגן, תיפגע התפיסה העצמית שלו את עצמו כאופטימיסט.

משמעות הקשר עם הנפטר

יכולת העיבוד של המוות קשורה גם למשמעות של סוג הקשר שהיה בין האבל לנפטר. כך, למשל: אם הקשר היה קרוב ומשמעותי מאוד, המוות עלול לגרום לתחושה של "קרקע נשמטת", או אפילו כעס על כך שמשהו משמעותי מאוד נלקח ממנו - כעס שעלול להיות מופנה כלפי הנפטר, כלפי היקום או כלפי עצמו. מנגד, אם הקשר היה מורכב והיו במהלכו לא מעט כעסים וקונפליקטים, המוות עלול להציף רגשות אשמה וכעס על "הזמן האבוד" ו/או על כך שהדברים לא "תוקנו" לפני שהיה מאוחר מדי.

 

שיחות והבנה משותפת של המתרחש בנפש. צילום: שאטרסטוק

מהו הטיפול באבל מורכב?

כדי לטפל באבל מורכב ולאפשר את סיום תהליך העיבוד, נדרשת על פי רוב התערבות חיצונית, שתכוון את האדם האבל ותאפשר לו להסתגל לאובדן ולהכיל את החלל שנוצר בעקבותיו. לשם כך, משלב הטיפול לצד שיחות והבנה משותפת של המתרחש בנפש גם שיטות טיפול שונות, שמאפשרות לאדם לחזור לאובדן אך הפעם עם האטה, חיבור לכוחות הפנימיים וחזרתיות ככל שנדרש בכדי 'לעכל' את האירועים והשינויים כמו גם את התגובות הפיזיות לאותם אירועים. העיבוד שנעשה בטיפול, הן הקוגניטיבי והן החוויתי, מאפשר לראות תמונה רחבה יותר, שכוללת למשל גם זיכרונות טובים ונקודות אור שונות שהיו בקשר עם הנפטר או מקומות של קונפליקט וכעס. בנוסף לכך, מהווה הטיפול עוגן, שבעזרתו יכול האדם האבל להציף את התחושות השונות, באווירה מכילה ובטוחה. כך, הטיפול מסייע לאדם האבל לשהות באבל לא כבודד ולהתמודד עם התחושות וחיבור התחושות שמתעוררות בו לחלקים השונים שיש באישיותו. היכולת להמשיג את אותן תחושות ולהתמודד איתן "פנים אל פנים" תוך חיבור לכוחות, היא חלק מהותי בעיבוד של אבל. פעמים רבות, היא זו שמאפשרת את תחילת תהליך העיבוד וההשלמה התקין, שמוביל בסופו גם לצמיחה ולהתפתחות אישית.

לסיכום: לאחר מוות של אדם קרוב צפים רגשות עזים ותחושות שונות. מדובר בחלק טבעי ובריא מתהליך עיבוד האבל. עם זאת, כשתחושות אלה "תוקעות" את האדם האבל, משבשות את שגרת החיים ו/או נמשכות זמן רב, חשוב לקבל עזרה חיצונית שתסייע להשלים בצורה בריאה את תהליך העיבוד של האבל, ובכך תאפשר את ההתפתחות והצמיחה הנובעים מאותה טלטלה רגשית.

 

אביבית ברוש היא פסיכולוגית מומחית, בעלת קליניקה ברחובות.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

  • קבע פגישה
  • שאל אותי
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום