סרטן צוואר הרחם: 3 נשים, 3 ניצחונות

לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים בעולם אחרי סרטן השד, סרטן המעי הגס/החלחולת וסרטן הריאה, עם למעלה מחצי מיליון מקרים חדשים בכל שנה. בשנת 2016 אובחנו בישראל 232 נשים עם סרטן חודרני של צוואר הרחם, ו-82 נשים נפטרו מן המחלה.

לרגל שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם (19.1-25.1) שוחחנו עם שלוש נשים שהתמודדו עם המחלה וניצחו אותה. כעת, הן מבקשות להעביר מסר חד וברור לנשים אחרות: היו ערות למתרחש בגופכן ואל תשכחו להיבדק – כי אבחון מוקדם מציל חיים.

אלה גליקסמן, מזכירה רפואית בת 39, נשואה, אמא לשניים

"הוציאו לי מהגוף איברים נשיים שפגעו לצמיתות ביכולת שלי להביא עוד ילדים לעולם"

אלה גליקסמן: "תקשיבו לגוף שלכן". צילום: אנה צ'רניאק

מתי גילית שאת חולה?

"זה היה לפני כשנתיים. ביום בהיר אחד הבחנתי בדימום משמעותי על גבי התחתונים. מאחר שהמחזור החודשי שלי מאוד מדויק, ידעתי שאין סיבה שתסביר את העניין. שיערתי שאולי הדימום קשור להתקן התוך רחמי. מאחר שכבר מרגע התקנתו חשתי בחוסר נוחות מסוימת, ראיתי בכך הזדמנות להיפטר מן המטרד ולחזור לגלולות ופניתי לגניקולוג שלי.

כשהגעתי אליו, הוא שלף את ההתקן ובאותה הזדמנות הציע לי לבצע בדיקה. במהלך הבדיקה הבחנתי בארשת פניו המשתנה ושאלתי אותו אם הכל בסדר. הרופא השיב בהססנות וקבע שהוא 'לא אוהב את מה שהוא רואה'.

עוד לפני שתוצאות הביופסיה הגיעו ואיתן הטלפון מהרופא שבישר על כך שאני סובלת מסרטן צוואר רחם אלים מסוג אדנוקרצינומה, כבר ידעתי שזה העניין. אני לא ממש יודעת להסביר את זה, אבל פשוט היתה לי תחושה שמשהו לא בסדר אצלי".

איך הגבת?

"זה בהחלט היה רגע לא פשוט, אבל כיוון שלא ממש הופתעתי, הגבתי יחסית באיפוק. אני חושבת שרק היום אני מתחילה לקלוט את מה שעבר עליי".

מה עבר עלייך מרגע האבחון?

"מיד לאחר האבחון הופניתי להמשך טיפול ב'בילינסון'. כחודש וחצי לאחר שביצעתי את כל בדיקות ה-CT וה-MRI, עברתי ניתוח לפרוסקופיה להוצאת הגידול. הרופאה המנתחת המדהימה שניתחה אותי - פרופ' טליה לוי - הסבירה לי שלמעשה ניצלתי בנס, ושלו הייתי ממתינה עוד זמן קצר, הסרטן כבר היה מתפשט לבלוטות הלימפה. בניתוח שארך שש שעות, הסירו את צוואר הרחם, את הרחם וגם חלק מהנרתיק. את ההקרנות ביצעתי בתל השומר."

איך הגיבה המשפחה?

"הם להם מאוד קשה, בייחוד לבעלי. אבא שלו נפטר מסרטן והעניין עורר אצלו חרדות".

ומה שלומך היום?

"היום אני מרגישה טוב מאוד. האמת היא שרק עכשיו אני מתחילה 'לעבד' את כל מה שעברתי. מיד לאחר הניתוח אושפזתי במשך 3 שבועות עם דלקת בלבלב, מה שמיקד את תשומת הלב שלי בבעיה חדשה. רק עכשיו אני מבינה באיזה מצב הייתי ואיזה מזל גדול יש לי. באותה נשימה, אני יכולה לומר שמדובר בהתמודדות ארוכה שטרם הסתיימה. אחרי הכל, הוציאו לי מהגוף איברים נשיים שפגעו לצמיתות ביכולת שלי להביא עוד ילדים לעולם. אני לא אומרת שבהכרח הייתי מעוניינת להיות אמא לילד נוסף, אבל בהחלט הייתי רוצה שתהיה לי האופציה להחליט.

היבט נוסף שנפגע זה העניין המיני. רק נשים שעברו את זה מבינות את ההשלכות הרבות שכרוכות בניתוח כל כך מורכב. כיום, יחסי המין מהווים עבורי אתגר פיזי ונפשי. אני חווה כאבים וגם החשק המיני נעלם לחלוטין. אבל, אני אופטימית ובטוחה שאוכל להתמודד עם הכל".

מניין האופטימיות הנדירה?

"העובדה שאני בן אדם מאמין נותנת לי הרבה מאוד כוח. אני חושבת שאם היושב במרומים העביר אותי את כל המסע הזה, כנראה שיש לזה סיבה. אני רוצה להאמין שאני גם משדרת את התחושה הזאת כלפי חוץ".

מה לגבי בדיקות פאפ?

"הקפדתי ללכת לבדיקות כאלה, אבל לא 'לפי הספר'. בסה"כ ביצעתי 2 בדיקות כאלה במהלך חיי. לפי הפרוטוקול הייתי אמורה לבצע אותן בתדירות גבוהה יותר".

איזה מסר תרצי להעביר לנשים אחרות?

"תקשיבו לגוף שלכן. גם אם רופא בודק אתכן ואומר לכן שהכל בסדר, אל תוותרו על בדיקה נוספת אצל מומחה אחר ואל תיקחו שום דבר כמובן מאליו. לנשים שכבר מתמודדות עם המחלה אני ממליצה להצטרף לקבוצת הפייסבוק 'מתמודדות – סרטן צוואר הרחם', שהקימו נשים שהתמודדו עם המחלה. אני לא יודעת איפה הייתי היום בלעדי החיבור אליהן".

סרטן צוואר הרחם: כל מה שחשוב לדעת

סרטן צוואר הרחם: תחלואה נמוכה, שיעור תמותה בינוני

חיסון נגד וירוס הפפילומה: אתם שואלים, הדוקטורס עונים

טל מן, שחקנית ודוגמנית, נשואה, אמא לשתיים

"היום הכל 'קטן' עליי"

טל מן: "אפשר לנצח הכל". צילום: רונן ברקה

מתי אובחנת?

"ביוני 2018. סבלתי מדימום לא שגרתי שהוביל אותי לבדיקה".

מה הרגשת כשגילית שאת חולה?

"אין ספק שזה הלם. הסרטן משנה לך את החיים ביום בהיר אחד. יחד עם זאת, ניסיתי לאזור כוחות ופעלתי ממש כפי שמתנהלים בחמ"ל: מה עושים? אילו טיפולים צריך לעבור? איך מתארגנים?

בכל התקופה הזאת ניסיתי להימנע ממחשבות על מוות. ידעתי שאני פה כדי להילחם והלכתי עם הפנים קדימה. היה לי חשוב לי שלילדות שלי תהיה אמא".

איך המשפחה שלך הגיבה?

"הם היו בהלם, אבל יחד עם זאת תמכו בי לאורך כל התהליך. רונן בעלי עזב את כל עיסוקיו כדי להתמודד איתי ביחד".

מסר לנשים?

"לא לוותר על בדיקות פאפ יסודיות וגם כדאי להתחסן. היום קיים חיסון אפקטיבי נגד נגיף הפפילומה, מהדור החדש. כמו כן, חשוב להקפיד גם על בדיקות תקופתיות אצל הגניקולוג".

לסיום, היית אומרת שמשהו באישיות שלך השתנה בעקבות המחלה?

"בהחלט. היום הכל 'קטן' עליי, אני מרגישה שאפשר לנצח הכל".

ענבל שטרית, מנהלת קבוצת "מתמודדות - סרטן צוואר הרחם", בת 43, נשואה, אמא לשניים

"עברתי מסע ייסורים עד לאבחון"

ענבל שטרית: "אני פונה לנשים ומבקשת שישימו לב לגופן". צילום: כרמל שטרית

איך גילית שאת חולה?

"זה היה בינואר 2017. לצערי, אובחנתי בשלב מאוחר מאוד, לאחר שעברתי מסע ייסורים ארוך ולא פשוט.  במשך שנתיים שלמות התלוננתי על כאבים באזור האגן. גם רופא המשפחה וגם רופא הנשים חשבו שמדובר בדלקת בדרכי השתן או דלקת באגן, והפנו אותי לטיפול אנטיביוטי.

בשלב מסוים, התחלתי לסבול מדימום מסיבי ביותר שכלל קרישי דם. ניגשתי למיון, ושם, בעודי עומדת בתוך שלולית דם, רופאת הנשים הסבירה לי שלא מדובר באירוע חריג והפנתה אותי להמשך בירור אצל רופא נשים בקהילה. מאחר שהתור הזמין ביותר התאפשר רק תוך שבוע, בכל זמן ההמתנה הזה נאלצתי להמשיך לאבד כמויות דם גדולות מדי יום.

גם בשלב זה, כשהגעתי לרופא בקהילה הוא עדיין לא הבין את חומרת המצב, אך הבחין שאני חיוורת מאוד והפנה אותי למיון.

חזרתי הביתה כדי לארגן סידור לילדים. הייתי חייבת להתרענן, ונכנסתי להתקלח. שם, במקלחת, כבר איבדתי את ההכרה מרוב איבוד דם. בעלי ראה את זה ומיד תפס לי את הלשון כדי למנוע חנק והזמין אמבולנס.

הגענו למיון. התאריך היה מאי 2016. שם קיבלתי 3 מנות דם, ביצעתי ספירת דם ובדיקת 'הסטרוסקופיה', במהלכה מוחדר סיב אופטי עם מצלמה לתוך הרחם דרך הנרתיק. בבדיקה עלה חשד לפוליפ. לאחר 4 ימי אשפוז, שוחררתי הביתה. בשלב הזה שקלתי להתקין התקן תוך רחמי, כדי שאולי בתקווה הוא יוכל לסייע לי בהפסקת הדימום. רופא הנשים הפנה אותי למומחית בצוואר רחם, כדי שתבדוק אותי לפני ההתקנה. הרופאה אמנם לא הבחינה בשום דבר חריג, אך היא החליטה לקחת דגימה מצוואר הרחם.

הבדיקה הפתולוגית הצביעה על תאים טרום סרטניים בשלב 3 (השלב המתקדם ביותר). נשלחתי לניתוח 'קוניזציה', לשם הוצאת שליש מצוואר הרחם.

ואז זה קרה: החלק שהוציאו היה מלא בתאים סרטניים. בשלב הזה, החלטתי לגשת לרופא פרטי, שבחן את צוואר הרחם באמצעות מתמר פשוט, שסייע לו להבחין בגידול. בדיעבד הבנתי שכל רופא שהיה מבצע את אותה בדיקה פשוטה היה מבחין בגידול, ובעיקר הבנתי שבזבזתי זמן יקר מאוד.

בסופו של דבר, אובחנתי עם גידול בגודל 5.6 ס"מ בצוואר הרחם, עם פיזור גרורתי באגן ובבלוטות הלימפה. מצבי היה חמור."

כיצד טופלת?

"הטיפול כלל פרוטוקול קשוח של 35 הקרנות, 6 טיפולים כימותרפיים ו-5 ברכיתרפיה (הקרנות פנימיות לתוך צוואר הרחם)."

זה נשמע מאוד מאתגר. הרופאים הביעו אופטימיות כלשהי בשלב זה?

"אפשר לומר שכן. אם כי עד היום אני זוכרת את המשפט שאמרה לי הרופאה הראשונה שטיפלה בי. היא אמרה 'יש סיכוי שתמותי'. כמובן שמיד לקחתי את הדברים שלי והחלטתי שהיא לא תהיה זו שתטפל בי."

מה שלומך היום?

"בינואר 2018 התבשרתי שאני 'נקייה' ושלא נמצא זכר לסרטן בגופי. במאי 2019 נודע לי על ממצא חדש וכיום אני נמצאת תחת מעקב צמוד בכל חודשיים. כמובן שהגילוי החדש מלווה בסטרס, ולא קל לי להתמודד עם העובדה שבכל יום הגידול יכול להתפרץ מחדש."

מה אומרים הרופאים?

"כרגע אין הרבה מה לעשות מלבד לקוות לטוב. מאחר שעברתי את סך ההקרנות המותר, לא אטופל יותר בהן. גם ניתוח אינו מהווה אופציה, כיוון שכל האיברים באזור כבר 'דבוקים' וזה לא אפשרי. אני מניחה שאם אצטרך טיפול נוסף בעתיד, הוא יכלול בעיקר כימותרפיה. אבל אני מעדיפה לא לחשוב על זה ולהישאר אופטימית."

מהו יחסך לבדיקות פאפ?

"הקפדתי לבצע בדיקות פאפ, שאגב יצאו תקינות. אולי זה המקום להזכיר למי שאינה יודעת שבדיקה כזאת מדויקת רק בכ-60%."

מסר שתרצי להעביר?

"אף שכל תמרורי האזהרה היו לפניי, נגררתי לאבחון מאוחר שהוביל אותי למצב מאוד בעייתי.

אני פונה לנשים ומבקשת שישימו לב לגופן, בעיקר לסימנים כמו: כאבים בזמן קיום יחסי מין, כאבי אגן ממושכים, דימום לא בזמן וסת והפרשות חריגות. כל אלה עלולים להעיד על מצב חמור, ולכן חשוב להיבדק ולא להרפות עד שימצא הסבר."

נשמע שעברת תקופה מאוד לא קלה. מניין הכוחות?

"אין ספק שההתמודדות עם המחלה היתה מאוד מטלטלת. למזלי, בעלי והמשפחה תמכו בי מאוד. הגוף שלי נותר עם המון נזקים מהטיפולים וכיום אני מתקשה לתפקד כרגיל. גם החיים לצד חוסר הוודאות אינם פשוטים. עם זאת, אני מנסה להיות אופטימית ובעיקר מנסה להגביר את המודעות לסרטן צוואר הרחם, באמצעות קמפיינים, הרצאות שונות וכמובן - קבוצת 'מתמודדות'. אני עושה את זה כדי שאף אחת לא תאלץ לעבור את מה שאני עברתי."

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.