וירוס הקורונה: מה ידוע עליו והאם יש סיבה ממשית לדאגה?
הנגיף החדש שהתגלה לראשונה בעיר ווהאן שבדרום סין ומכונה "הנגיף הסיני", מעורר חרדה בקרב מדינות רבות בעולם. מהו אותו נגיף ומדוע הוא מעורר דאגה? האם גם בישראל יש סיבה לחשוש מהדבקה? וגם - האם כדאי לבטל נסיעות מתוכננות למזרח הרחוק?
הנגיף המסתורי שהתגלה בסין וגרם לתחלואה נשימתית בקרב עשרות אנשים מעורר דאגה בכל רחבי העולם, ובנמלי התעופה בארה"ב ובמדינות נוספות אף החליטו להציב עמדות בדיקה לאיתור הידבקויות במחלה.
אז מהו אותו נגיף מסתורי, לאילו תסמינים הוא גורם וכמה הוא מסוכן? האם החשש להתפרצות מגיפה עולמית הוא אכן ריאלי? ומהן ההמלצות לתיירים שחוזרים/מתכננים לטוס למזרח הרחוק? ביקשנו מד"ר יעל פארן, מומחית למחלות זיהומיות ומנהלת המרפאה לרפואה גיאוגרפית ומחלות מטיילים במרכז הרפואי ת"א (איכילוב), לעשות לנו סדר:
מתי דווח לראשונה על תחלואה בנגיף המסתורי?
ב-8.12.19 התגלו בעיר ווהאן, בירת מחוז הוביי שבדרום סין, צבר מקרים של חום ותסמינים נשימתיים, בהמשך נמצא כי הם נגרמו כתוצאה מנגיף חדש ולא מוכר. כשבועיים לאחר מכן (באופן מהיר מאוד יחסית) הוא זוהה על ידי החוקרים הסינים כנגיף ממשפחת נגיפי הקורונה וקיבל את השם 'נובל קורונה וירוס 2019' (2019-nCoV) המכונה גם "הנגיף הסיני". נכון להיום דווחו (22.1.20), מעל 300 מקרים של הידבקות בנגיף. יש לציין, כי בימים האחרונים יש עלייה משמעותית במקרים המדווחים - מה שמעיד על כך שההתפרצות פעילה.
העיר ווהאן, סין - מוקד ההתפרצות של הנגיף הסיני החדש. איור: שאטרסטוק
מה גורם לחשש הגדול מפני נגיף הקורונה החדש?
הנגיף החדש שייך למשפחת נגיפי הקורונה (coronavirus) – משפחה גדולה של וירוסים שחלקם גורמים רק לצינון פשוט. אולם, החשש הגדול מהנגיף החדש נובע בשל שני סוגי נגיפים מאותה המשפחה שנקשרו בעבר להתפרצותן של מגפות גדולות וקטלניות:
סארס (SARS)
בשנים 2002-2003 היתה התפרצות במספרים יעדים בעולם של של מקרי תחלואה מנגיף בשם סארס (Severe Acute Respiratory Syndrome), גם הוא ממשפחת נגיפי הקורונה.
כל עוד היו מקרים בסין בלבד, השתיקו הרשויות בסין את התפרצות המגפה, אך היא התגלתה לאחר שרופא שטיפל באחד החולים שנדבקו בה נסע לכנס בהונג קונג, וכשחזר התברר שהוא הדביק בנגיף כמעט את כל האורחים בקומה במלון בו שהה. מכיוון שחלק גדול מאורחי המלון היו תיירים, התפשטה המגפה גם למדינות המוצא שלהם וגרמה בסופו של דבר להידבקותם של כ-8,000 איש ולמותם של קצת פחות מ-800 חולים מתוכם (כ-10%). מגפה זו נבלמה והנגיף אינו פעיל יותר.
מעבר לאחוזי התמותה הגבוהים יחסית, גרמה ההתפשטות של מגפת הסארס באותה תקופה לנזק כלכלי עצום, שנבע כתוצאה מההיערכות שנדרשה כדי למגר את ההתפשטות (שירותי הרפואה נאלצו לנהל את הטיפול של כל החולים בבידוד, בתי ספר ועסקים נסגרו, התיירות נפגעה וכו'). כעת, הסינים, לפחות כפי הידוע עד כה, דיווחו הפעם מהר יותר על הנגיף לארגון הבריאות העולמי ופעלו במרץ לזיהויו.
מרס (Mers-CoV)
הנגיף הקטלני השני ממשפחת נגיפי הקורונה הוא נגיף המרס (Middle East Respiratory Syndrome),שהתפרץ ב-2013 בערב הסעודית ובמדינות שכנות, וגם במדינות מרוחקות יותר, כגון דרום קוריאה. ידוע על כמעל 2,000 מקרים שחלו בנגיף זה, עם שיעור תמותה גבוה של כ-30%. המקור להתפרצות הנגיף במקרה הזה היו גמלים.
האם הפאניקה הציבורית הנוכחית היא מוצדקת?
בשתי ההתפרצויות הקודמות של הסארס והמרס, נדבקו בנגיף גם עובדי רפואה שטיפלו בחולים - מה שהעיד על כך שרמת ההעברה של הנגיף מאדם לאדם הייתה גבוהה מאוד. כמו כן, לאור אחוזי התמותה הגבוהים יחסית, הוגדר הנגיף ברמת מסוכנות גבוהה. זו הסיבה שבשלה מתייחסים לנגיף הקורונה החדש והלא מוכר (בינתיים) ברצינות רבה ונוקטים בכל הזהירות המתבקשת.
רמת הסיכון של כל נגיף מוערכת על פי כמה קריטריונים עיקריים, המתייחסים לחומרת המחלה ושיעורי התמותה ולרמת ההדבקה מאדם לאדם. קצת קשה להעריך כעת מהי רמת ההדבקה של נגיף זה. למשל, עד שלשום חשבו כי לא היתה הדבקה של עובדי רפואה, אך מאתמול יש דיווח (לא מאושר) על הדבקה של עובדי רפואה. לפי הנתונים שידועים עד כה, היו לפחות 6 מקרי מוות, מאידך יש חולים שסבלו ממחלה קלה וכבר שוחררו לביתם. כך שבשלב זה, הרושם הוא ששיעור התמותה מהנגיף הוא קטן יותר משני זני הקורונה שהוזכרו קודם (SARS, MERS-Cov). אבל הנתונים שנחשפים משתנים מרגע לרגע, כך שגם נתון זה עלול להשתנות.
בימים האחרונים יש גם יותר ויותר דיווחים על מקרי תחלואה במקומות נוספים בסין, כולל בייג'ינג, שנגחאי ועוד, וכן במספר יעדים אחרים מחוץ לסין, כולל תאילנד, יפן , דרום קוריאה , טייוואן ואף מקרה ראשון בארה"ב.
מבחינה גיאוגרפית – עד כה רוב החולים שאובחנו, נדבקו בנגיף במהלך שהותם בווהאן. רוב החולים הראשונים נדבקו לאחר שביקרו בשוק ספציפי בעיר שבו נמכרים מאכלי ים, עופות ובעלי חיים מסוגים שונים - מה שמעלה את ההעשרה כי המקור לנגיף הוא מן החי. אך חשוב לציין, כי יש כבר יש מקרים באזורים אחרים בסין שלא הגיעו מווהאן.
מבחינת רמת ההדבקה – לאחר שאחת הנשים שטיפלה בבעלה (שעבד כסוחר באותו שוק) שחלה בנגיף, חלתה גם היא במחלה, הסיקו החוקרים כי ייתכן וישנה העברה של הנגיף מאדם לאדם. מאז, התווספות של מספר מקרים דומים איששו את קיומה של ההעברה מאדם לאדם.
כיצד נדבקים בנגיף הקורונה החדש?
כרגע עוד לא יודעים מהו מקור הנגיף וההשערה היא, כאמור, שהוא הגיע מאחד מבעלי החיים שנמכרים באותו שוק. השוק אמנם נסגר, אך עדיין קיים חשש שבע"ח נגועים שנמכרו בו יכולים להמשיך להדביק אנשים נוספים.
מכיוון שהמידע משתנה מרגע לרגע, קשה כעת לקבוע את פוטנציאל ההתפשטות העולמי של הנגיף.
הנגיף גורם למחלה ריאתית. איור: שאטרסטוק
מהם הביטויים הקליניים של המחלה?
זמן הדגירה של נגיף הקורונה החדש הוא בדרך כלל 5-7 ימים, אבל בשלב זה מדברים על אפשרות של עד שבועיים. הנגיף גורם למחלה ריאתית שמלווה בחום, שיעול, קוצר נשימה ו/או ותמונה של דלקת ריאות שניתן לראות בצילום ריאות.
כיצד מתבצע אבחון המחלה?
כאמור, החוקרים הסינים הצליחו תוך שבועיים בלבד לזהות את הנגיף ואף ללמוד את הרצף הגנטי שלו, מה שמאפשר ליצור בדיקות אבחנתיות שיוכלו לזהות את הנגיף, כגון PCR ((Polymerase chain reaction, המתבצעת על ידי לקיחת דגימה עם מטוש מדרכי נשימה העליונות.
מהו הטיפול במחלה?
בדומה לרוב הנגיפים, גם במקרה הזה אין טיפול ספציפי לתחלואה שמקורה בנגיף הקורונה החדש, והטיפול שניתן הוא טיפול תומך, שכולל בעיקר חמצן, נוזלים, הנשמה במידת הצורך וכדומה. במקרים שבהם ישנו חשש להידבקות בנגיף (בעיקר בקרב אנשים ששהו בווהאן ב-14 הימים האחרונים והופיעו אצלם סימפטומים נשימתיים), החולה יבודד.
מהן ההמלצות/האזהרות למניעת הידבקות?
מכיוון שכרגע מדובר בנגיף שממוקד ברובו לאזור ספציפי בסין, ההמלצות כעת מתמקדות רק באזור העיר ווהאן, אבל ייתכן שיהיו בקרוב המלצות לגבי יעדים נוספים בסין.
על פי ההמלצות כעת:
- במהלך השהייה בווהאן - יש להימנע ממגע עם בעלי חיים, מאכילה של בעלי חיים שאינם מבושלים היטב, וממגע/קרבה לאנשים שנדבקו בנגיף.
- לאחר חזרה מווהאן – כדי למנוע את התפשטות הנגיף למקומות אחרים בעולם, ממליצים גופי הבריאות לכל מי שהגיע מסין עם סיפור מתאים (שהייה בווהאן במהלך 14 הימים שקדמו לחזרתו וביטוי של תסמינים נשימתיים) להגיע להיבדק. זו הסיבה לכך שבשדות התעופה בארה"ב ובמדינות אחרות שאליהן יש טיסות ישירות מווהאן, החליטו הרשויות למקם בנמל התעופה עמדות בדיקה ייעודיות שיאפשרו לזהות מבעוד מועד חשש להידבקות בנגיף.
בעניין זה חשוב לציין! במקרים שבו מתעורר חשד להידבקות בנגיף לאחר חזרה מסין, המטופל מתבקש להודיע על כך מראש בטלפון לרופא המשפחה ו/או לחדר המיון שאליו הוא מתכוון להגיע. זאת, כדי להיערך לקבלתו ולבודד אותו ככל האפשר מחולים אחרים עד הערכה במה מדובר (הכנת חדר בידוד, הנחיות לגבי כניסה לחדר המיון שלא תחשוף מטופלים נוספים וכו').
לסיכום, מסבירה ד"ר פארן, נכון לרגע זה מדובר במצב שמשתנה מיום ליום וקשה לדעת מה הכיוון של ההתפרצות הנוכחית. אם כי המידע שהתווסף בימים האחרונים, מרמז כי מדובר בהתפרצות משמעותית יותר ממה שחשבו תחילה. כרגע אין המלצה לבטל נסיעות מתוכננות למזרח הרחוק, אבל חשוב מאוד לעקוב אחר ההתפתחויות וההמלצות.
בנמלי התעופה בארה"ב ובמדינות נוספות החליטו להציב עמדות בדיקה לאיתור הידבקויות במחלה. צילום: שאטרסטוק
מהי התייחסות משרד הבריאות?
ע"פ ההודעה הרשמית של ד"ר אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפידימיולוגיה בשירותי בריאות הציבור, במשרד הבריאות: "אנחנו עומדים בקשר עם ארגון הבריאות העולמי ה-WHO, עם המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ה-CDC ועם המרכז האירופאי לבקרת מחלות ה-ECDC, בשביל לקבל הערכת מצב מדויקת וההנחיות שלנו תהיינה בהתאם. בינתיים אנחנו ממליצים לכל הנוסעים לווהאן להימנע ממגע עם בע"ח חיים או מתים, ולהימנע מלשהות בשווקים של בעלי חיים. בנוסף, אנחנו ממליצים להם להימנע ממגע הדוק עם אנשים שחולים במחלה נשימתית וכמובן לשמור על היגיינה".
סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.