מהאבחון ועד הטיפול: כל מה שחשוב לדעת על סתימות בעורקים

הצרויות וסתימות בעורקים הן תוצאה של שינויים ניווניים בדופן העורקים, המתרחשים בעקבות מחלה המכונה "טרשת העורקים". התהליך עלול להתרחש בכל עורקי הגוף, באופן הדרגתי ולאורך השנים.                  ידועים מספר גורמי סיכון המאיצים ומחמירים את הטרשת, כגון: יתר שומנים בדם, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, נטייה מולדת ועוד. טרשת העורקים מהווה אחד הגורמים המובילים למוות ולתחלואה מוקדמת בעולם המערבי. המידע שלהלן יסייע לכם להבין אודות התופעה, האבחון ודרכי הטיפול.

 יכול להופיע בעורקים במקומות שונים בגוף. צילום: שאטרסטוק

מהם אזורי הגוף שבהם עלולה להיווצר היצרות או חסימה בעורקים?

התהליך הטרשתי יכול להופיע בעורקים במקומות שונים בגוף, ובעיקר בעורקים הכליליים בלב או בעורקים ההיקפיים בצוואר, בבטן או ברגליים. המאמר הבא יתמקד בחסימות עורקים המטופלות בתחום כירורגיית כלי הדם, אשר מתרחשות בעורקים ההיקפיים, ברגליים, בעורקי הבטן, בעורקי הצוואר ולעיתים נדירות גם בידיים.

חסימות בעורקי הרגליים

מהם התסמינים העלולים להעיד על חסימה בעורקי הרגליים?

התלונה האופיינית בקרב מטופלים הסובלים מחסימות בעורקי הרגליים היא צליעה לסירוגין - כלומר כאב ברגל שנגרם בזמן הליכה, חולף במנוחה וחוזר חלילה. למעשה, סתימת העורק גורמת לזרימת דם לקויה שאינה מספקת את כל החמצן הדרוש לשרירי הרגל בזמן הליכה מאומצת. במצב מתקדם מחסור זה יתרחש גם בעת הליכה קלה, ובמצבים קשים אפילו במנוחה. התפתחות כאבים במנוחה או פצע קשה ריפוי מסמנים סכנה מיידית לרגל, ומחייבים התערבות דחופה לשיפור זרימת הדם, על מנת למנוע נמק וקטיעה של הרגל.

כיצד מתבצע אבחון החסימות בעורקי הרגליים?

החולה יעבור תשאול על ידי הרופא כדי לברר אם אופי המיחושים אכן קשור לבעיות כלי דם. בבדיקה הפיזיקלית בודקים ביטויים אפשריים של המחלה, כגון העדר דופק תקין במקום זה או אחר לאורך הגף. כדי להעריך את חומרת המחלה החסימתית, המטופל יידרש לבצע בדיקת דופלר (doppler, בדיקת על-קול בלתי פולשנית) במעבדת כלי דם. בבדיקה זו מודדים את לחץ הדם וכן רושמים עקומות דופלר המדגימות את זרימת הדם בעורקים לאורך הגפיים. בדיקת הדופלר מהווה מדד טוב ואמין לצורך הערכת חומרת המחלה החסימתית, למעט בחולים סוכרתיים או חולים הסובלים מאי ספיקת כליות. בדרך כלל, היצרות עד 50% בעורק בודד אינה גורמת להפרעה קלינית משמעותית, אך הצרויות קשות יותר, או חסימה שלמה של עורקים לעיתים מצריכות התערבות לשיפור זרימת הדם.

מהן דרכי הטיפול בחסימות בעורקי הרגליים?

כאשר מדובר בהפרעה קלה שמתבטאת בקשי קל יחסית בהליכה, הטיפול יהיה שמרני בלבד, ויכלול מעקב קליני ע"י הרופא ובדיקת "דופלר" אחת לחצי שנה. אם מדובר בצליעה משמעותית, לרוב תיבחן האפשרות לשפר את זרימת הדם באמצעות ניתוח או ע"י פתיחת העורקים המוצרים באמצעות בלון ותומכן. לצורך זה המטופל יעבור הדמיה נוספת על ידי צנתור עורקי הרגליים או בדית CTA.                                                    חשוב לציין כי בנוכחות פצע קשה ריפוי או התחלת נמק תהליך הברור מתבצע במסגרת אשפוז מתוך כוונה לשחזר את זרימת הדם במהירות המרבית.

כיצד מתבצע הניתוח?

מטרת הניתוח היא לחדש זרימת דם עורקית טובה אל מעבר לחסימה הקריטית, באמצעות שתל דמוי צינור או על ידי פינוי הרובד הטרשתי מהעורק. בניתוחי המעקף משתמשים באחד הורידים הנמצאים ברגלו של החולה, אך אם הוריד אינו באיכות טובה מספיק, נעזרים בשתלים מלאכותיים. כאשר ניתן לשחרר את החסימה באמצעות בלון ותומכן, הפעולה נעשית בד"כ תחת שיקוף ובמקרה כזה מדובר בפרוצדורה קצרה יותר ופחות פולשנית.

חסימות בעורקי הצוואר

מהם התסמינים העלולים להעיד על היצרות או חסימה בעורקי הצוואר?

אספקת הדם למח נעשית דרך שני עורקי התרדמה (carotid) הפנימיים ושני עורקי החוליות. הצירויות או חסימות בעורקי התרדמה עלולות לגרום לחולשת פלג גוף, להפרעה בדיבור או להפרעת ראיה חולפת בעין אחת. לעיתים ההצרויות מתגלות ללא תלונות כלשהן במהלך בדיקות הנעשות מטעמים אחרים. הסיכון לאירוע מוחי גדל ככל שמידת ההיצרות בעורק התרדמה משמעותית יותר. לכן, שילוב בין מידת ההיצרות לבין סוג התלונות של המטופל קובע את הצורך בהתערבות.

כיצד מתבצע האבחון?

בדיקת המטופל וקבלת פרטי סיפור המחלה חשובים ביותר על מנת להבין את מקור תלונות המטופל. בירור מידת ההיצרות בעורקי הצוואר מתבצעת באמצעות בדיקת דופלקס (duplex), שבמהלכה מבצעים הדמיה של עורקי הצוואר ובודקים את עקומות הזרימה בעורקים. מהירויות הזרימה הנמדדות בעקומות, מלמדות על מידת ההיצרות בעורקים. אם מתעורר צורך בהתערבות, השלמת האבחון נעשית לרוב על ידי בדיקת CTA, שיכולה לדמות את העורקים וכן את רקמת המח בצורה מדויקת.

מהן דרכי הטיפול בחסימות עורקים?

כשמדובר במטופלים שעברו אירוע מוחי ומידת ההיצרות בעורק התרדמה הפנימי היא מעל 50%, תישקל התערבות. במטופלים שטרם חוו אירוע מוחי, לרוב תישקל התערבות בהצרויות שמעל 80%. ניתן לטפל בהצרויות בעורקי התרדמה הן על ידי ניתוח פתוח, והן על ידי הרחבת קטע העורק המוצר באמצעות פעולת צנתור, על ידי בלון ותומכן. הניתוח נחשב בטוח יותר לרוב המטופלים, ופעולת הצנתור מתאימה יותר למטופלים עם מחלת לב קשה. כל המטופלים בעלי מחלה חסימתית בעורקי הצוואר נדרשים לטיפול שמרני הכולל הפסקת עישון, שימוש בנוגדי טסיות כגון אספירין, סטטינים נגד יתר שומנים בדם, טיפול ביתר לחץ דם, סוכרת וכל גורם סיכון אחר של המחלה הטרשתית.

כיצד מתבצע הניתוח?

הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית או כללית. במהלכו, מפנים מתוך חלל העורק את הרבדים הטרשתיים שהצטברו. סיכויי ההצלחה גבוהים ורוב המטופלים משתחררים בתוך יומיים או שלושה לביתם.  במקרה של חולים עם סיכון לבבי גבוה ישנה עדיפות מסוימת לטיפול באמצעות צנתור, שבמהלכו מרחיבים את האזור המוצר על ידי בלון והחדרת תומכן.

חסימות בעורקי הבטן

מהם התסמינים העלולים להעיד על היצרות או חסימה בעורקי הבטן?

בעיה זו איננה נפוצה בגלל העובדה שאספקת הדם למעיים נעשית על ידי שלושה עורקים שונים. כאשר אספקת הדם בעורקים נפגעת קשה, המטופל עלול לסבול מכאבי בטן לאחר ארוחות וירידה במשקל.

כיצד מתבצע האבחון ומהן דרכי הטיפול?

האבחון נעשה בדרך כלל על ידי בדיקת הדמיה כגון CTA או צנתור. אם מאבחנים היצרות משמעותית המסבירה את תלונות המטופל, משחזרים את  הזרימה על ידי פתיחת ההיצרות על ידי בלון ותומכן או על ידי ניתוח מעקף שיאפשר זרימה עורקית תקינה מעבר למקום ההיצרות או החסימה בעורק.

חסימות בעורקי הידיים

מהם התסמינים העלולים להעיד על היצרות או חסימה בעורקי הידיים?

טרשת העורקים נפוצה הרבה פחות בגפיים העליונים מאשר ברגלים, לכן שכיחות בעיה זו נמוכה. יתר על כן, הצרויות או אף חסימות של עורקי הידיים עשויים שלא להוביל לכל תלונה מצד המטופל. כאשר בכל זאת נגרמות תלונות, הן לרוב יכללו: כאב או חולשה ביד לאחר הפעלה מאומצת של. אלה חולפים לאחר מנוחה, וחוזר חלילה. בגלל קשרים קיימים בין ענפי העורקים בידיים לבין ענפי עורקי הצוואר, לעיתים התלונות עלולות להיות סחרחורת או אי יציבות.

כיצד מתבצע האבחון?

את הזרימה בעורקי הידיים ניתן לדמות על ידי בדיקת "דופלר עורקי הידיים" ואת הזרימה בעורקי הצוואר על ידי בדיקת "דופלקס עורקי הצוואר". הדמיה מדויקת יותר של העורקים מתבצעת לרוב על ידי בדיקת CTA.

מהן דרכי הטיפול וכיצד מתבצע הניתוח?

נוכחות חסימות בעורקי הידיים הגורמות להפרעה תפקודית, דורשת טיפול. את שחזור הזרימה העורקית ניתן לבצע על ידי צנתור טיפולי שבמהלכו מרחיבים את ההיצרות עם בלון ותומכן, או על ידי ניתוח מעקף. בהעדר הפרעה תפקודית, בדרך כלל אין צורך להתערב בחסימות אלה, וניתן להסתפק במעקב קליני. יחד עם זאת, יש לזכור כי בצד שבו העורק חסום, מדידת לחץ הדם אינה אמינה. לפיכך, את לחץ הדם של המטפל יש לנטר ולאזן אך ורק לפי המדידה ביד הבריאה.

 במקרים חמורים יותר תידרש התערבות צנתורית או ניתוחית. צילום: שאטרסטוק

האם ניתן למנוע "טרשת עורקים"?

אמנם אין לרפואה עדיין שליטה על גורמים גנטיים, אך הטיפול בגורמי הסיכון לטרשת עורקים חשובה ביותר לכל מטופל שאצלו מאבחנים את הבעיה. על מטופלים אלה להקפיד על אורח חיים בריא, הכולל: תזונה מאוזנת, פעילות פיזית סדירה, טיפול בכל גורמי הסיכון הידועים ובראשם הפסקת עישון. מטעמים אלה נדרשים המטופלים להיות במעקב רפואי, ואם קיימת עדות למחלה חסימתית בעורקים דרוש גם מעקב סדיר של מומחה לכלי דם ובדיקות דופלר תקופתיות, לפי הצורך.

לסיכום: סתימות בעורקים עלולות להתרחש באברים שונים. הסימפטום תלוי במיקום שבו מתרחשת החסימה. הטיפול בחסימה יקבע לפי חומרתה, מיקומה ובהתאם למצבו של החולה. במקרים מסוימים, ניתן יהיה להסתפק בטיפול שמרני שיכלול נטילת אספירין וטיפול במחלות רקע. במקרים חמורים יותר תידרש התערבות צנתורית או ניתוחית.

ד"ר עירן א. ויינמן, מומחה בכירורגית כלי דם, מנהל לשעבר של היחידה לכירורגית כלי דם, בית חולים "קפלן".