מצבי חירום בסוכרת: מה חשוב לדעת?

סוכרת היא ללא ספק מגפת המאה ה-21. כיום, חיים בישראל למעלה מחצי מיליון סוכרתיים שנדרשים לשמור על רמות סוכר מאוזנות באופן מתמיד, על מנת להימנע מסיבוכים מסוכנים.

להלן כמה מהסיבוכים השכיחים שעלולים להתרחש כאשר רמות הסוכר של חולה סוכרת אינן מאוזנות:

היפוגליקמיה

היפוגליקמיה זהו מצב שבו רמת הסוכר בדם נמוכה מהרגיל. מצב זה עלול להתרחש כאשר לחולה בסוכרת יש יותר מדי אינסולין ביחס לרמת הגלוקוז בדם. היפוגליקמיה נפוצה יותר אצל סוכרתיים מסוג 1 ואצל סוכרתיים מסוג 2 המזריקים אינסולין (במיוחד בקשישים).

במצב של היפוגליקמיה, יש להעלות את רמות הסוכר בהקדם האפשרי על ידי אכילה או שתייה מתוקה. צילום: שאטרסטוק

מתי זה קורה?

• כאשר מדלגים על ארוחה ולא מנטרים את רמות הסוכר.
• הזרקה של יותר מדי אינסולין.
• ביצוע ספורט בעצימות גבוהה שעלולה להוריד את רמות הסוכר.
• שתיית אלכוהול – בקרב חלק מהחולים, אלכוהול עלול לגרום לנפילת סוכר. בנוסף, שתיית אלכוהול עלולה לגרום לטשטוש חושים, ובמצב זה החולה עלול שלא להתייחס כראוי לסימנים המבשרים על היפוגליקמיה.

מהם התסמינים של היפוגליקמיה?

• רעידות
• רעב
• בלבול
• ראייה מטושטשת
• פרכוסים
• איבוד הכרה

רוב הסוכרתיים יודעים מתי הם חווים מצב של היפוגליקמיה, בעקבות הופעת סימני האזהרה המוקדמים. במצב כזה, יש להעלות את רמות הסוכר בהקדם האפשרי על ידי אכילה או שתייה מתוקה, כדי למנוע החמרה שעלולה לסכן חיים. יחד עם זאת, ישנם אנשים שלא מודעים לכך שרמת הסוכר שלהם יורדת ונמצאים במצב של חוסר מודעות להיפוגליקמיה. אלה, מחויבים לנטר את הסוכר לעיתים תכופות על מנת שלא להגיע למצב מסכן חיים.

מה עושים?

נטרו את רמת הסוכר לעיתים קרובות. במידה ורמות הסוכר נמוכות מהרצוי, יש צורך לעלות אותן: אכלו משהו מתוק או שתו ג'ל גלוקוז, והמתינו 15 דקות. אם לא חל שיפור, יש לאכול עוד פחמימות ולבדוק שוב את רמת הסוכר בדם. כיום, יש טכנולוגיות פשוטות לניטור סוכר ללא דקירה, בעזרתן אפשר גם לקבל מידע על מגמת רמות הסוכר בשעות הקרובות.

במקרה שאדם עם היפוגליקמיה מתעלף, יש להתייחס לכך כמצב חירום רפואי - אל תנסו לתת לו מזון או נוזלים מהחשש כי הוא עלול להיחנק. במצב זה יש להזריק לו גלוקגון או גלוקוז ישירות לווריד על ידי רופא.

חמצת קטוטית

חמצת קטוטית, או (Diabetic Ketoacidosis – DKA) הוא מצב חירום מסכן חיים, שנגרם כתוצאה מחוסר יחסי או היעדר אינסולין במחזור הדם (עקב מינון נמוך מדי של אינסולין). במצב זה ערכי הסוכר הם גבוהים מאוד והגוף מתחיל להשתמש במאגרי השומן שלו עבור הפקת האנרגיה שהוא צורך. פירוק השומן מוביל להיווצרות חומצות שומן שהופכות לגופים קטונים, המתחילים להצטבר במחזור הדם ומעלים את רמת החומציות. עלייה בחומציות בדם מתבטאת בירידה של ה-pH בדם – מצב מסכן חיים. ערכו התקין של pH הוא 7.4. ככל שרמת החומציות הולכת ויורדת, גם ה-pH יורד. אם ה-pH מגיע לרמה נמוכה מ-7, החולה עלול למות מחמצת קטוטית (בדומה לטמפרטורת גוף: במידה וחום הגוף עולה מעל 43 מעלות או יורד מתחת ל 33 מעלות – מדובר בסכנת מוות).

DKA הוא אחד הסיבוכים המאפיינים חולי סוכרת מסוג 1, אבל הוא אפשרי גם עם סוכרת מסוג 2 וסוכרת הריון.

מתי זה קורה?

• אי הזרקת אינסולין / הזרקת מינון קטן מדי של אינסולין / הזרקת מינון גבוה של אינסולין
• צום ממושך
• סטרס נפשי קשה
• נטילת תרופות מסוימות או מצבי לחץ קיצוני, כמו התקף לב.

מהם התסמינים של חמצת קטוטית?

• צמא קיצוני
• יובש בפה
• השתנה תכופה
• עייפות שאינה חולפת
• עור יבש או סמוק
• בעיות נשימה
• תחושת בלבול וחוסר התמצאות
• ריח של אצטון מהפה

מה עושים?

במידה וחולה סוכרת סובל מאחד מהסימנים המוקדמים האלה, יש לעודד אותו לבדוק סוכר בדם וגופי קטו בדם (Ketone bodies) באמצעות מד לבדיקת קטונים. אם אין זה אפשרי, יש לבדוק את השתן של החולה בעזרת ערכת בדיקת קטונים. אם הסוכר גבוה בדם – על החולה להזריק אינסולין ולשתות הרבה מים. אם הקטונים גבוהים, יש להיוועץ עם הרופא המטפל.

תסמונת היפרגליקמית

תסמונת היפרגליקמית (Hyperglycemic hyperosmolar syndrome - HSS) היא סיבוך חריף של סוכרת שבו רמות הגלוקוז בדם עולות לרמות חריגות ביותר. מצב זה, הנגרם לרוב על רקע סטרס בנוכחות סוכרת מסוג 2, מתפתח בהדרגה. רמת הסוכר בדם עולה על פני ימים ואף שבועות, והגוף מנסה להיפטר מעודפי הגלוקוז על ידי השתנה מרובה עשירה בעודף הסוכר. במצב כזה, כאשר החולה אינו שותה מספיק נוזלים, הוא עלול להתייבש, לסבול מחוסר איזון קשה במלחים בדם, ולפתח את התסמונת - מה שיכול לסכן את חייו.

מתי זה קורה?

מצב זה עלול להופיע בעת מצבי סטרס מתמשכים (ימים ואף שבועות)

מהם התסמינים של תסמונת היפרגליקמית?

• יובש בפה
• ידיים וכפות רגליים קרירות
• עור חם ויבש, ללא הזעה
• דופק מהיר
• חום
• צמא מתמיד
• השתנה תכופה
• בחילות, הקאות, או כאבי בטן
• בלבול או הזיות
• דיבור מעורפל ולא ברור
• חולשה בצד אחד של הגוף

בשונה מחמצת קטוטית סוכרתית, סיבוך שנפוץ יותר בסוכרת מסוג 1, במצב זה אין גופי קטו בדם. תסמונת היפרגליקמית עלולה להופיע לרוב באנשים מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 בלתי מבוקרת. כמו כן, סיבוך זה עלול להופיע גם בקרב נשים בהריון שסובלות מעודף משקל ומסוכרת בלתי נשלטת.

מה עושים?

הטיפול כולל הפחתה הדרגתית של רמות הסוכר בדם באמצעות אינסולין, במקביל למתן נוזלים דרך הווריד, ולפי הצורך - תיקון ריכוז המלחים בדם, ובמיוחד נתרן ואשלגן.

רעלת הריון

סוכרת מסוג 1 או מסוג 2 במהלך ההיריון מעלה את הסיכון לרעלת הריון – מחלה, שסיבתה אינה ידועה, הגורמת לעלייה בלחץ הדם לערכים גבוהים שעלולים לסכן את בריאות האם והעובר. אשה הסובלת מרעלת הריון אינה נרפאת אחרי לידת התינוק, ובמידה והיא סובלת מתסמינים לאחר הלידה, עליה לקבל טיפול רפואי מתאים. כמו כן, כל אישה יכולה לסבול מרעלת הריון לאחר הלידה, גם אם לא הייתה לה רעלת הריון במהלך ההיריון. נשים רבות הסובלות מרעלת הריון אינן חשות חולות, או שהן מייחסות את התחושות שלהן לתהליך רגיל של הריון.

מתי זה קורה?

הסיבות לרעלת הריון אינן ידועות, אך ישנם גורמי סיכון שמעלים את השכיחות לתופעה:

• נשים בהריון ראשון
• נשים עם הריונות מרובי עוברים
• נשים סוכרתיות
• נשים עם יתר לחץ דם כרוני
• נשים שיש להן עיכוב חמור בגדילת העובר
• נשים מתחת לגיל 20
• נשים מעל גיל 35
• נשים עם היסטוריה משפחתית (מאם לבת)
• רעלת הריון שהופיעה בהריונות קודמים (הסיכוי להישנות בהריונות הבאים עומד על כ-20%)

מהם התסמינים של רעלת הריון?

• טשטוש ראייה, ראיית כתמים או אורות מהבהבים או רגישות לאור
• כאב ראש שאינו חולף
• נפיחות קשה של הפנים, הידיים והרגליים. כשלוחצים על האזור הבצקתי, נשאר שקע למספר שניות, ("בצקת גומתית").
• כאב מתחת לצלעות בצד ימין או בכתף ימין
• כאבי גב תחתון עם כל סימפטום אחר
• עלייה במשקל של יותר מק"ג לשבוע
• חרדה וקוצר נשימה שלא היו קודם

מה עושים?

במקרה של הופעת אחד מהתסמינים האלו, יש להתקשר לצוות המטפל ולקחת את האישה ההרה לחדר  מיון לטיפול דחוף.

על סוכרתיים להקפיד לנטר את רמות הסוכר באופן רציף ולהקפיד על כך שהן יהיו מאוזנות. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: רמות סוכר לא מאוזנות עלולות להוביל למצבים מסכני חיים. לפיכך, על סוכרתיים להקפיד לנטר את רמות הסוכר באופן רציף ולהקפיד על כך שהן יהיו מאוזנות. בנוסף, מומלץ כי חולה בסוכרת יעדכן את הסובבים אודות מחלתו, ויתריע בפניהם מה יש לעשות במצב מסכן חיים.

פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת בבי"ח וולפסון ורופא סוכרת בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת.