חרדה דנטלית של ילדים - הורים, קחו אחריות!
הילד חושש מאוד מרופא שיניים, על אף שמעולם לא ביקר במרפאה? הורים, שימו לב: מודעות שלכם ל"דיבור נכון" מול הילד תסייע לו לעבור את הטיפול בקלות יחסית, ללא פחדים וחרדות. ריכזנו עבורכם 6 טיפים מנצחים
הבאתם את ילדכם בפעם הראשונה למרפאת שיניים - והילד כבר מגלה סימנים של פחד או חרדה? תוהים מדוע הילד כה חושש? הרי מדובר בביקור הראשון שלו במרפאת השיניים, והוא עדיין כלל אינו יודע מהו טיפול שיניים. ובכל זאת, הילד מפחד! במאמר זה נסביר מה הגורמים העלולים לעורר בילד חרדה דנטלית. נציין כבר בשלב זה כי כמעט כל הסיבות קשורות בכם, ההורים.
פחד שהושרש עוד לפני הביקור. צילום: שאטרסטוק
מהי חרדה דנטלית?
חרדה דנטלית היא פחד מפני ביקור אצל רופא שיניים, העשויה להיות מלווה בתחושות ובביטויים גופניים שונים: דופק מואץ, הזעה, קשיי נשימה, חולשה ו/או מיחושים בבטן.
מה ההבדל בין פחד לבין חרדה?
פחד - מוגדר כרגש תגובה נורמלי, הקשור למנגנון ההישרדותי שלנו. כל ילד חווה פחדים שונים בגילאים שונים. כך, למשל: תינוק צעיר (בסביבות גיל שמונה חודשים) יפתח פחד מפני אנשים זרים. בגיל טרום בית ספר, הגורמים לפחד עשויים להיות חושך, בדידות, צללים ו/או חפצים דמיוניים. בגיל 9, מתחיל הילד לפחד מפגיעה גופנית וכו'. לרוב, פחדים אלה נובעים (באופן טבעי) מהחינוך המגונן (ובצדק) של ההורים, שמזהירים את ילדיהם מפני גורמים מסוכנים. בגילאים יותר מבוגרים, הפחדים נובעים גם מהשפעה סביבתית. (כמו שיחות עם חברים או צפייה בתוכניות אלימות או מפחידות בטלוויזיה). הדבר נכון כמובן גם לגבי הביקור אצל רופא השיניים. ברוב המקרים, הפחד מפני טיפול השיניים הוא פחד שהושרש עוד לפני הביקור.
חרדה - מוגדרת כתחושה בלתי נעימה, שמבטאת פחד ממצב מסוים או מאירוע העומד להתרחש ונתפס כאיום. בדרך כלל, מדובר באיום שאינו באמת ריאלי, אלא בפרשנות לסיטואציה בלתי ידועה ובלתי מוכרת, שלעיתים היא פרי הדמיון בלבד.
מה עלול לגרום לחרדה דנטלית?
ניתן לחלק את הפחד מפני רופא השיניים או את החרדה הדנטלית לפחד/חרדה אובייקטיביים וסובייקטיביים.
הפחד האובייקטיבי - נובע מניסיון קודם ובלתי מוצלח של המטופל אצל רופא השיניים.
הפחד הסובייקטיבי - מתפתח בדרך של למידה עקיפה, המבוססת על מידע המועבר אלינו מהסביבה ומניסיונם של אחרים (הזדהות עם ניסיון דנטלי כושל של אחרים מהווה חשיפה שלילית), שמועות וכו'.
דוגמאות להתנהגות העלולה ליצור פחד וחרדה דנטלית אצל הילדים ("עשה" ו"אל תעשה")
- תיאור חוויה שלילית ליד הילדים: הורים שחוזרים מרופא שיניים מספרים אחד לשני כמה הם סבלו או סובלים מהטיפול ("איזה סיוט היה לי היום אצל הרופא, עד עכשיו ההרדמה לא עברה לי!..."). אם ההורים מביעים במילים את החוויה השלילית שלהם ליד הילד, או אפילו באמצעות "פרצופים סובלים" או אנחות, הילדים קולטים את המסר ומפתחים חרדה סובייקטיבית.
- תגובות שליליות: אם אתם או מישהו קרוב אליכם מגיבים בצורה שלילית לביקור אצל רופא השיניים ("אוי, מסכן...") - הילדים מפרשים זאת כחוויה שגורמת לסבל, ובעקבותיה הם "מרחמים" עליכם ומפתחים כלפי החוויה תחושה שלילית.
- תגובה לחוצה של ההורים: כהורים, כמובן חשוב שתקבלו מרופא השיניים את כל המידע, אבל יש לזכור שהילדים קולטים את התחושות שלכם. לכן, תגובה או שאלות המעידות על לחץ יגרמו לילדים חשש ואי בטחון (למשל: "גז צחוק זה לא מסוכן מדי?"; "הוא יישאר עם הכתר המתכתי הזה הרבה זמן?" וכו').
- הצגת מצג שווא: כאמור, חשוב שלא להלחיץ את הילדים לגבי הביקור אצל רופא השיניים. עם זאת, יש להקפיד שלא לשקר להם. אמירה כגון "לא יעשו לך כלום" או "זה לא כואב בכלל" - לא רק שלא תרגיע אותם, אלא עלולה לגרום להם להטיל ספק ביתר הדברים ולפתח חרדה מפני הלא ידוע.
- הבטחת פיצוי: הורים רבים מבטיחים לילדיהם שיקנו להם מתנה לאחר הטיפול, כמובן מתוך כוונה טובה. עם זאת, הבטחת פיצוי כזו גורמת לילד לחשוב על הטיפול כעל משהו נוראי, המחייב פיצוי. כתוצאה מכך, הוא מפתח חרדה. כך, במקום להוביל לתוצאה הרצויה, הפיצוי מוביל בדיוק לתוצאה ההפוכה.
איך למנוע חרדה דנטלית אצל ילדים?
כפי שכבר ניתן להבין: הדרך שבה תדברו ותתנהגו, במודע או שלא במודע, תשפיע מאוד על החוויה של הילד שלכם, עוד לפני שהוא מגיע לביקור אצל רופא השיניים. ההמלצה הטובה ביותר היא לבדוק עם עצמכם עד כמה אתם חשים בעצמכם דאגה וחרדה מוגברת מהביקור; ולא פחות חשוב: מה אתם משדרים לילד?
יש לזכור: מבחינת הילדים, דרך ההתמודדות ה"קלה" ביותר עם פחדים וחרדות היא הימנעות מהגורם המפחיד, אבל באופן אירוני דווקא חוסר התמודדות עם הפחד עלול להגדיל את מעגל החרדה וההימנעות.
איך לסייע לילדים להתמודד עם חרדה דנטלית?
להורים יש יכולת השפעה גדולה מאוד על ילדיהם, לרבות בכל הקשור לסיוע לילד הסובל מחרדה דנטלית. לכן, כהורים, חשוב שתזהו את החרדה אצל ילדכם, תנסו להבין אותה, לתמוך, לשוחח עם הילד על החששות שלו, לגלות גמישות - ובמקביל לעודד את הילד, ולסייע לו להתמודד עם הסיטואציה, בלי "לאפשר לו" להימנע מהגורם המאיים מבחינתו, ביקור אצל רופא/טיפול שיניים.
הילד יכיר את הרופא, את כיסא הטיפולים ואת הכלים השונים. צילום: שאטרסטוק
6 טיפים: התייחסות נכונה של הורים - לחרדה הדנטלית של הילד
- התייחסו בכבוד לחששות של הילד
אם הילד אומר לכם שהוא פוחד מטיפול שיניים, אל תזלזלו בתחושותיו ובוודאי אל תבטלו את התחושות באמירות כמו "אל תפחד" או "אתה גיבור". הניסיון לבטל או להקטין את הפחד של הילד, רק יביאו להעצמת הפחד ויובילו לעימותים מתסכלים. הראו לילד שאתם מבינים את מקור הפחד שלו, תנו לפחד לגיטימציה וזכרו שפחד הוא תגובה נורמלית ובריאה. נסו לברר עם הילד מה יכול לעזור לו להתמודד עם הפחד. עם זאת, אל תשקיעו בכך יותר מדי זמן (לא מעל 3 דקות), כדי שלא להעצים את הפחד.
- אמון
אל תשקרו לילד ואל תבטיחו הבטחות שאתם לא בטוחים או יודעים שניתן לקיים! אם הטיפול צפוי לכאוב, אל תגידו לו שהטיפול לא יכאב... עדיף שלא להתייחס כלל להיבט של הכאב (בדרך כלל, ילדים כלל אינם חושבים על הכאב). אם תשקרו לילדים, הם לא יאמינו ולא יבטחו בכם יותר. ובצדק! מספיקה פעם אחת, שבה לא נאמרת אמת, כדי שהילד יאבד את האמון ולא יסכים יותר להגיע לטיפול שיניים. שתפו את רופא השיניים בחששות של הילד. תנו לו לעזור לילד להבין בדיוק במה מדובר ולהסביר לילד את התהליך לפרטי פרטים, כדי לתת לילד תחושה של שליטה שתפחית אצלו את החרדה.
- לחשוף את הילד בהדרגתיות למרפאה
רצוי שהחוויה מהביקור הראשון במרפאת השיניים תהיה חוויה חיובית. לכן, לא כדאי להגיע לטיפול כשכבר יש כאבים, אלא להגיע בפעם הראשונה לבדיקה ולהיכרות. כך, בביקור הראשון, הילד יכיר את הרופא, את כיסא הטיפולים ואת הכלים השונים (מראה, זונדה וכו'). לאחר מכן, לפגישה השנייה, הילד יגיע לאחר שכבר התוודע למקום ולרופא. החוויה תהיה עבורו פחות מאיימת.
- שמירה על אופטימיות וחיזוקים חיוביים
הדגישו בפני הילד את החלקים הנעימים והמוצלחים בטיפול. שבחו אותו על התנהגותו, גם אם הוא פחד ובכה. עצם העובדה שהוא הצליח להיבדק, למרות פחדיו, ראויה לשבח... שימו דגש על ההתגברות שלו ועל הנחת שלכם מהתנהגותו. זאת, כדי שהזיכרונות הבלתי נעימים יידחקו, ויישארו לילד זיכרונות נעימים. לאחר הטיפול, מומלץ להעסיק את הילד בדברים מהנים.
- אל תכעסו על הילד
אל תפגינו כעס כלפי הילד, גם אם "מציק" לו לאחר ההרדמה וגם אם הוא איבד את הסבלנות. הפגנת כעס תגרום לכך שלקושי הפיזי של הילד יתלווה גם קושי נפשי, תחושת חוסר הצלחה ותסכול, על כך שלא עמד ב"משימה" ואכזב את הוריו.
- אל תשוו את הילד שלכם לילדים אחרים שאינם מפחדים
אחת הטעויות הנפוצות של הורים היא ההשוואה לילדים אחרים: "תראה איך הילד הקטן הזה לא בוכה בכלל!". השוואה כזו עלולה לתסכל את הילד שלכם - ולא לעזור לו. ההשוואה עלולה גם לפגוע בו בהקשרים אחרים של תחושת מסוגלות. זכרו שלגיטימי לפחד, הדגישו בפניו את החיובי ולא את השלילי.
לסיכום: למשולש הורה - ילד - רופא שיניים יש תפקיד חשוב בהתמודדות עם החרדה דנטלית. יש לזכור שפחד אינו רק תלוי סיטואציה. אנחנו, כבני אדם, מייצרים עבור עצמנו את הפחדים שלנו. לכן, הקפידו לא להשליך את החששות שלכם על הילד. מומלץ לבחור רופא שיניים סבלני שאתם בוטחים בו. בנוסף, אל תחכו עד שיכאב. עדיף לקבוע תור כשעדיין "הכל בסדר".
ד"ר ערן גבע הוא רופא שיניים לילדים.
סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.
