קורונה בישראל: כל מה שרציתם לדעת

התפשטות וירוס הקורונה ברחבי העולם והדיווחים על הגעתו גם לישראל, מעלה בקרב הציבור בארץ לא מעט שאלות, חששות ותהיות. על מנת לסייע להרגעת הרוחות, אספנו את השאלות הבוערות ביותר וביקשנו מפרופ' רונן בן עמי - מומחה לרפואה פנימית ומחלות זיהומיות, מנהל היחידה למחלות זיהומיות ומנהל המעבדה למיקולוגיה מולקולרית בבי"ח איכילוב - לנסות לעשות לנו קצת סדר בבלגן. כל השאלות וכל התשובות בכתבה שלפניכם.

מהם הנתונים העדכניים לגבי התפשטות נגיף הקורונה?

על פי העדכונים הרשמיים נכון להיום (24.2.20), אושרו עד כה 79,441 מקרים של הידבקות בנגיף ו-2,620 מקרי מוות.

הנקודה המעניינת שעולה מניתוח מעמיק יותר של הנתונים, היא שההתפרצות העיקרית של הנגיף בסין בכלל ובמחוז הובאי בפרט, מאיטה בהדרגה, בעוד שמספר ההדבקות החדשות מחוץ לסין נמצא בעליה.

העובדה כי יש מדינות, כמו קוראה הדרומית, איטליה ויפן עם התפרצויות מקומיות של מחלה, מעידה על שלב נוסף בהתקדמות המגפה, ועל פי הודעת מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי (WHO) ביום שישי האחרון: חלון ההזדמנות למנוע מגפה עולמית (פנדמיה) הולך ונסגר.

נגיף הקורונה. חלון ההזדמנות למנוע מגפה עולמית (פנדמיה) הולך ונסגר. אילוסטרציה: שאטרסטוק

נגיף הקורונה: (לא) נעים להכיר

כיצד נערך משרד הבריאות להתפשטות נגיף הקורונה בישראל?

שאלת השאלות: האם צפוי בקרוב חיסון נגד קורונה?

נגיף הקורונה: אתם שואלים, הדוקטורס עונים

מהי המשמעות של ההכרזה על מגפה כלל עולמית?

אם וכאשר נגיע למצב שבו יכריז ארגון הבריאות העולמי על הקורונה כעל מגפה כלל עולמית, לא נוכל עוד להתייחס אליה כאל מחלה גיאוגרפית, ולכן, למעשה, נתייחס בחשד לכל אדם בקהילה שיפתח תסמינים כמו קוצר נשימה, שיעול או חום, ולא רק לאלו שחזרו מסין או שהיו במגע אפשרי עם חולה.

חשוב לציין: כרגע זה אינו המצב. נכון לעכשיו, המאמצים בכל רחבי העולם וגם כאן בישראל, מתמקדים בניסיונות להגביל את התפוצה, אבל מדובר באירוע דינמי שמתבצעות לגביו הערכות מחודשות כל הזמן - כך שהכל יכול להשתנות.

עד כמה הקורונה באמת מסוכנת? האם כמו שהייתה המגיפה השחורה בימי הביניים?

לא. מעריכים שהמגפה השחורה הקטינה את אוכלוסיית העולם בכ-25%. לא צופים אפקט דומה מהקורונה.

האתגר האמיתי של מערכות הבריאות והסיבה העיקרית לעיסוק הרב בהתפשטות נגיף הקורונה, נובע מכך שמדובר בווירוס חדש שהאוכלוסייה לא נתקלה בו לפני כן, ולכן גם לא פיתחה כנגדו חיסון. כאשר מתפשט באוכלוסייה וירוס חדש, צריך לקחת בחשבון שקיים סיכון לכך שהוא יגרום לתחלואה קשה ואף למוות.

על פי הנתונים הרשמיים שנאספו עד כה* ניתן לראות כי רוב האנשים שנחשפים לווירוס הקורונה מפתחים מחלה קלה ומחלימים ללא סיבוכים, כ-20% מהנדבקים מפתחים מחלה קשה שדורשת אשפוז בבית החולים  וכ-5% מהנדבקים מפתחים מחלה קשה שמצריכה אשפוז בטיפול נמרץ ותמיכה נשימתית. רוב הנדבקים שמפתחים מחלה קשה הם אנשים מבוגרים עם מחלות רקע כרוניות,   כגון מחלת ראה כרונית, מחלות לב וכלי דם, סוכרת ועוד; כך שההיערכות המחמירה נועדה בעיקר כדי להגביל את התפשטות הנגיף ברחבי העולם ולהגן על כל אותם אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון לפיתוח המחלה בדרגה חמורה יותר.

*מבינים היום שככל הנראה היקף התחלואה הוא גדול יותר מאשר מה שמדווח, וכי ככל הנראה יש נדבקים נוספים שפיתחו מחלה קלה או לא פיתחו תסמינים כלל ולכן לא אובחנו, כך שהנתונים מתייחסים לנתונים הרשמיים שדווחו.

האם זה נכון שקורונה דומה לשפעת?

במובנים מסוימים קיים דמיון בין השתיים, שכן גם קורונה וגם שפעת הן מחלות שנגרמות על ידי נגיפים נשימתיים ופוגעות בצורתן הקשה בעיקר באנשים עם מחלות כרוניות, ושתיהן בעלות מאפיינים דומים של דרכי ההדבקה מאדם לאדם:

• 'העברה טיפתית בין אנשים' – חשיפה לטיפות גדולות שנושאות את הנגיף (שיעול למשל), בטווח פיזור מצומצם של עד כשני מטרים.
  
  
• 'העברה במגע' – מגע ישיר עם אדם חולה או עם משטחים שהזדהמו בהפרשות.

האם חיסון נגד שפעת מגן בפני נגיף הקורונה?

לא. החיסון מגן רק בפני נגיף השפעת.

האם זה נכון שילדים לא נדבקים בקורונה?

אין כרגע נתונים מדויקים בנושא זה, אך מתקבל הרושם שההדבקה קלה יותר בילדים (עד גיל 16). לא יודעים מהי הסיבה לכך, אך ההשערה היא שילדים נמנים בדרך כלל על קבוצת האוכלוסייה הבריאה יותר, ולכן יש להם הגנה טובה יותר מפני המחלה.

מה לגבי תינוקות ו/או נשים בהריון?

בסין דווח מקרה של אם שחלתה בקורונה בסמוך ללידה, וכתוצאה מכך הדביקה, ככל הנראה, את התינוק שילדה. אולם, זהו מקרה בודד, ועד כה ילדים ותינוקות לא דווחו כחלק עיקרי מנפגעי הווירוס. גם באשר לנשים בהריון, אין עדיין מידע מבוסס על סיכון מוגבר לחלות או לפתח סיבוכים מנגיף קורונה. באופן כללי, בהריון מתרחשים שינויים במערכת החיסון המעלים את הסיכון למחלה קשה מנגיפים נשימתיים, כגון שפעת.

האם הבידוד הביתי בכלל אפקטיבי?

הבידוד הביתי הוא אמצעי מנע. כיום יודעים לומר ברמה גבוהה של ביטחון כי תקופת הדגירה של נגיף הקורונה (מרגע החשיפה לווירוס ועד שמפתחים תסמינים, כגון חום, שיעול וקוצר נשימה) אורכת בממוצע 7-5 ימים, עם טווח של יומיים ל-11 ימים. לכן הוחלט על תקופת בידוד של 14 יום, שכוללת את פרק הזמן המרבי, עם מקדם הגנה נוסף.

על פי ההערכה הזו - אם בפרק זמן של 14 ימים מיום החשיפה לנגיף (מגע עם חולה, או טיול באחת הארצות המועדות) לא פותחו תסמינים של המחלה, קיימת סבירות גבוהה מאוד שלא התרחשה הדבקה ואין סכנה להדבקה של אנשים נוספים. אחריות אישית של הציבור והקפדה על תקופת הבידוד הביתי, תפחית משמעותית את סיכוני ההדבקה.

לגבי הדיווחים שנשמעו לאחרונה בתקשורת לגבי תקופת דגירה ארוכה יותר – מדובר בדיווחים בודדים מסין ואין להם עדיין אישור. נכון לרגע זה, ההתייחסות היא ל-14 ימי בידוד בכל העולם.

האם בתי החולים בישראל ערוכים לטפל בכמות גדולה של חשודים/נדבקים?

אשפוז בבתי החולים של כל מי שחשוד שנדבק בקורונה ו/או שחולה בדרגה קלה, יהיה ניצול לא נבון של המשאבים ואף עלול לסכן אוכלוסייה אחרת (לרוב רגישה יותר) בחשיפה לנגיף. לכן, חדרי המיון ובתי החולים ערוכים לתרחיש כזה, אבל המטרה היא שבתי החולים יטפלו במי שפיתח את המחלה בצורה קשה וזקוק לטיפול רפואי בבית חולים.

לשם כך, נערכת מערכת הבריאות בישראל לדגום אנשים עם חשד למחלה עוד לפני שהם מתאשפזים בבית חולים ומבלי שייאלצו להגיע לחדר מיון. זאת באמצעות היערכות חדשה של מד"א שתאפשר לכל מי שעונה להגדרה (חזר מאזור התפרצות או היה במגע קרוב עם חולה מאומת) להתקשר למוקד 101, לקבל ייעוץ ראשוני טלפוני (כולל אפשרות להיוועץ ברופא)  ואם יעלה חשד להידבקות – יגיע אליהם הביתה צוות מיוחד ויבצע אצלם את הבדיקה, מבלי שהם יצאו מביתם ו/או יגיעו לחדר המיון.

לחצו כאן למידע נוסף לגבי הנחיות משרד הבריאות לציבור.

אחת מדרכי ההדבקה היא דרך מגע - מגע ישיר עם אדם חולה או עם משטחים שהזדהמו בהפרשות. צילום: שאטרסטוק

איך ניתן להתגונן מפני הידבקות בקורונה?

ראשית, חשוב מאוד לקחת אחריות ולהקפיד על הבידוד הביתי, אם יש צורך בכך. נכון להיום, רוב הציבור מקיים את ההנחיות ומשרד הבריאות מבצע בדיקות שונות כדי לוודא שהבידוד נעשה בצורה טובה. אך אין ספק כי מוטלת כאן אחריות גם על הציבור וגם על מעסיקים, שמחויבים על פי החוק לא לאפשר למישהו שעונה על הקריטריונים לשוב לעבודה לפני תום תקופת הבידוד הביתי.

חשוב לזכור! כרגע אובחנו בישראל רק 2 נדבקים בנגיף הקורונה, וגם הם נדבקו במהלך שהותם על הספינה. בנוסף לכך, ובעקבות הגילוי על הצליינים הדרום קוריאנים שביקרו בישראל ואובחנו כחולים בקורונה עם חזרתם לדרום קוריאה, הנחה משרד הבריאות את כל מי שבא איתם במגע קרוב – להישאר בבידוד, לשים לב להופעת תסמינים אופייניים, ואם אכן מופיעים כאלו – לדווח עליהם למוקד 101 או לקו החם של משרד הבריאות. מי שביקר באותם מקומות במקביל לקבוצה הקוריאנית (הרשימה המלאה באתר משרד הבריאות) ולא היה איתם במגע קרוב לא צריך לשהות בבידוד, אבל צריך לדווח על הופעת מחלה עד 14 יום מתאריך המגע.

בנוסף, הכלל החשוב ביותר הוא להקפיד על היגיינת הידיים. גם במקרה של נגיף הקורונה, חלק גדול מההדבקה מתבצעת דרך הידיים, ולכן – חשוב להקפיד לרחוץ ידיים היטב עם סבון, או לחטא אותן באמצעות ג'ל אלכוהול שמכיל לפחות 70% אלכוהול.

לאור אפשרות התפשטות הנגיף בישראל - האם כדאי להתחיל ללכת עם מסכות מחוץ לבית?

למרות הסברה הרווחת, יעילותן של המסכות עדיין מוטלת בספק.

באופן כללי אפשר לומר כי קיים חוסר הבנה באשר לתפקיד ולייעוד של המסכות הכירורגיות: למסכות האלו (שחובשים המנתחים בחדר ניתוח) יש מטרה אחת והיא – להגן על הסביבה מפני מי שחובש את המסכה, ולא להפך. רוב המסכות האלו אינן יושבות על הפנים בצורה אטומה לחלוטין ויש בהן מעבר של אוויר מהצדדים. לכן, תחושת ההגנה שנוצרת כתוצאה מחבישת מסכה, היא תחושת ביטחון כוזבת.

מה לגבי אירועים המוניים כמו יום הבחירות ואירועי פורים? האם צריך לבטלם כרגע?

נכון להיום אין באמת הצדקה לבטל אירועים המוניים, כמו אירועי פורים או אפילו חתונות ושמחות אחרות, אבל המצב כאמור דינמי ולכן חשוב לשים לב להתפתחויות ולעקוב אחר ההנחיות המעודכנות של משרד הבריאות.

באשר לבחירות שעתידות להתקיים בשבוע הבא, מנסים בימים אלו למצוא פתרונות שיאפשרו את ההצבעה גם לכל מי שמבודד בביתו. הפתרון המסתמן כרגע הוא הקמת קלפיות מיוחדות עבורם.

מהו הטיפול הרפואי שניתן לחולי קורונה?

עדיין אין טיפול אנטי ויראלי יעיל מוכח, ולכן הטיפול הרפואי שניתן היום הוא טיפול תומך, שמטרתו לסייע למערכות הגוף שנפגעו ולמנוע כשל, בעיקר נשימתי, שעלול לקרות במהלך זיהום נגיפי בריאות. טיפולים אלו כוללים לרוב תוספת חמצן, ובהתאם לצורך גם עירוי נוזלים, טיפול אנטיביוטי (אם יש חשד לזיהום חיידקי), הנשמה מכנית ועד טיפול תומך באמצעות מכשיר ECMO שמחליף את תפקיד הלב והריאות. 

עם זאת, ישנן כמה תרופות שפותחו בעבר עבור נגיפים אחרים (שאינם קורונה), שנמצאות כרגע במחקר קליני בסין ובמקומות נוספים בעולם. עוד מוקדם לדעת מה יעילותן של תקופות אלו, אך במעבדה נראתה פעילות ראשונית.

האם יצליחו לפתח בקרוב חיסון?

בסין נעשה כרגע ניסיון ראשון לפיתוח חיסון סביל - עירוי של נסיוב (סרום) שנלקח מאנשים שהחלימו מהמחלה והזרקתו לאנשים חולים, במטרה "לנצל" את הנוגדנים שפיתח מי שחלה והחלים לטובת טיפול במי שעדיין חולה. היעילות של החיסון הזה טרם הוכחה ברמה מספקת.

במקביל, נמצא בפיתוח גם חיסון פעיל (שדומה במהותו לחיסון נגד שפעת), אבל פיתוח של חיסון ככלל הוא תהליך שלוקח זמן. לכן לא צפוי שנראה חיסון אפקטיבי בחודשים הקרובים והערכה הריאלית היא שחיסון כזה, אם יהיה, יגיע רק בעוד כשנה או יותר.

האם הקורונה תיעלם בקיץ?

את התשובה לשאלה הזו לא נדע עד שלא נגיע לשם. זה אמנם היה נכון עבור נגיף הסארס שהתפרץ ב-2003 והפסיק להתפשט בחודשי הקיץ, אבל מנגד, בחלק מהמדינות שבהן התפרץ הקורונה יש מזג אוויר טרופי וחם (כדוגמת סינגפור, שהטמפרטורה הממוצעת בה היא 30 מעלות ואחוזי הלחות גבוהים, ובכל זאת דווחו שם לא מעט מקרי הדבקה), כך שלא כדאי להסתמך על ההנחה הזו.

במקרים שבהם זה אפשרי - האם כדאי לעבוד מהבית במקום מהמשרד?

ההערכה היום היא כי במדינות שלא הוגדרו כמוקד התפרצות של הנגיף (כגון סין), הסיכון להידבקות קיים רק כתוצאה ממגע עם מישהו שזוהה או שהיה חשוד כחולה. לכן, אם מישהו יודע ששהה בקרבת מישהו כזה (לרבות אנשים שחזרו ממקומות ספציפיים מחוץ לסין שבהם התגלתה המחלה, כגון לומברדיה בצפון איטליה) – נבון יהיה להתקשר למוקד 101 או לקו החם של משרד הבריאות, לתאר את הסיטואציה ולפעול בהתאם להנחיות שיקבל.

עם זאת, חשוב להדגיש כי ההגבלות והאיסורים שהטילה מדינת ישראל על הטיסות הן מהמחמירות בעולם, וצריך לשמור גם על סבירות. נכון להיום, לכל יתר הציבור, אין הצדקה ואין צורך לעצור את החיים.

כיצד צריכים לנהוג בני משפחה של אדם חשוד שמבודד בביתו, כדוגמת התלמידים מבאר שבע?

כל מי שחשוד בהידבקות ומבודד בביתו יכול לקבל ייעוץ והנחיות טלפוניות. אולם, באופן עקרוני, במקרים כאלו מומלץ להימנע ממגע לא הכרחי עם מי שמצוי בבידוד, ובפרט להימנע ממגע שיש בו סיכון הדבקה משמעותי (מגע פיזי, חיבוק, נשיקה וכדומה). בנוסף, חשוב שבני המשפחה ישימו לב להופעת תסמינים אופייניים, כגון שיעול או חום, יקפידו על רחיצת ידיים תכופה וימנעו ממגע ישיר עם האדם המבודד או שיתוף של חפצים עמו (משטחים משותפים, שימוש באותן מגבות וכדומה).

האם כדאי לבטל טיסות שהוזמנו לאירופה/לארה"ב?

ההנחיות כרגע אינן מגבילות נסיעות למדינות שלא הוגדרו כמוקד התפרצות, כך שאין הכרח לבטל טיסות שהוזמנו, אך חשוב להמשיך לעקוב אחר העדכונים השוטפים. כדי להתגונן בצורה המקסימלית במהלך הטיסה, חשוב להקפיד על היגיינת הידיים.

האם יש סיכון שהווירוס יעבור דרך המים או תשתיות אחרות?

כרגע לא יודעים על אפשרות העברה של הנגיף דרך מים, וזה בוודאי לא מנגנון העברה עיקרי.

האם יש סיכון בחבילות שמגיעות מסין (הזמנות מאתרי הקניות הסיניים למשל)?

ארגון הבריאות העולמי דן בסוגיה הזו וקבע שנכון לעכשיו הסיכוי שהנגיף ישרוד את המשלוח באופן שיהווה סכנת הדבקה הוא קלוש ביותר, ולכן אין הנחייה להימנע מקבלת משלוחים - בתנאי כמובן שמדובר במשלוחים דוממים ולא משלוחים חיים, כגון בעלי חיים או עופות.

למרות הסברה הרווחת, יעילותן של המסכות עדיין מוטלת בספק. צילום: שאטרסטוק

האם ניתן טיפול גם לחולים הקלים?

כל מי שחשוד כחולה קורונה ומפתח תסמינים צריך לעבור בדיקה רפואית, בביתו, במוקד או בחדר המיון. מי שמוגדר כחשוד ואינו סובל מאחד הסימפטומים שדורשים טיפול בבית חולים (מצוקה נשימתית, עילפון, איבוד הכרה, בלבול שמעיד על בעיה בחמצון הגוף וכדומה), יכול להישאר בבידוד ביתי ולשים לב להתפתחויות במצבו הבריאותי. בחלק מהמקרים שבהם מופיעים תסמינים קלים (שיעול למשל), ניתן יהיה בהנחיית הצוותים הרפואיים, להעניק טיפול סימפטומטי הדומה במהותו לטיפול שניתן במחלות נגיפיות אחרות של דרכי הנשימה.

לסיכום: נגיף הקורונה הוא נגיף חדש ולא מוכר שמועבר בין בני אדם, ולכן טוב וחשוב שבכל רחבי העולם נעשים מאמצים עילאיים כדי למנוע את התפשטותו. גם על הציבור מוטלת אחריות, וכדי למנוע מגפה נרחבת בישראל חשוב להתעדכן בהתפתחויות ובהנחיות ולהקפיד עליהן.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.