קרטוקונוס: צעירים, מומלץ לפקוח עין!

קרטוקונוס היא מחלה הגורמת לקרנית העין להפוך ליותר ויותר חרוטית, עד לקבלת צורה של מעין קונוס. רשתית העין וחלקה האחורי של העין אינם נפגעים כתוצאה מהמחלה, אך מכיוון שצורת הקרנית מתעוותת, נוצר גם עיוות במפגש של הקרנית עם קרני האור ובאופן שבירת הקרניים, העשוי לפגוע בראייה בדרגות שונות.

לרוב, המחלה מתחילה בשנות העשרה המאוחרות או בשנות העשרים, ועלולה להתקדם ולהחמיר עד סוף שנות העשרים - תחילת שנות ה-30. בשלב זה, לרוב, הידרדרות המחלה נעצרת. במזרח התיכון ובישראל נחשבת מחלה זו למחלה די שכיחה.

 עלולה לפגוע בראייה בצורה קשה מאוד. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים למחלת הקרטוקונוס?

על אף שישנן משפחות, שבהן מספר בני המשפחה סובלים מהמחלה, לא הוכח כי קיים גורם גנטי. נמצא קשר ישיר בין גירוד תכוף של העיניים בגיל צעיר לבין התפתחות המחלה, בעיקר בקרב ילדים שסבלו בילדותם מאלרגיות, דלקות אביביות וכו'.

כיצד ניתן לאבחן את המחלה?

השאיפה היא לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר, כדי לנסות לעצור את ההידרדרות. המחלה אמנם אינה מביאה לאובדן ראייה, אך עלולה לפגוע בראייה בצורה קשה מאוד. עם כל ירידה באיכות הראייה, מומלץ לגשת לרופא עיניים לבדיקה. כשהרופא מזהה עלייה בצילינדר, הדבר צריך להעלות חשד לקרטוקונוס, אותו יבדוק הרופא באמצעות מכשיר הנקרא direct ophthalmoscope המשמש להסתכלות על מבנה העין. בדיקה זו היא אחת הבדיקות הבסיסיות והפשוטות, המתבצעות לצורך אבחון המחלה. אם בעקבות בדיקה זו, הרופא מבסס חשד סביר לקיום קרטוקונוס, צריך לבצע בדיקה נוספת, הנקראת מיפוי קרנית, וכוללת צילום של קרנית העין, לצורך מיפוי צורתה. באמצעות בדיקה זו, ניתן לזהות את קיומה של המחלה ולעקוב אחר התקדמותה.

כיצד ניתן לטפל בקרטוקונוס?

הטיפול במחלה תלוי בדרגת החומרה שלה. יש דרגות חומרה נמוכות מאוד, בהן התאמת משקפיים תתקן את הפגיעה בראייה ותהווה פתרון מספק עבור החולה, תוך מעקב אחר התקדמות המחלה. יש גם צורות "קפואות" של קרטוקונוס - שלבים מוקדמים מאוד של המחלה שנמצאים בקיפאון ואינם בתהליך החמרה. במקרים אלה, נדרש רק מעקב סדיר והימנעות משפשוף של העיניים.

קיימים מצבים מתקדמים יותר, בהם יהיה צורך באחת מדרכי הטיפול הבאות:

התאמת עדשות מגע: התאמת עדשות מגע תידרש בשלבים של המחלה שבהם המשקפיים כבר אינן עוזרות לתיקון איכות הראייה. יש מספר סוגים של עדשות. הסוג "הוותיק" נקרא עדשות קורניאליות: עדשות קטנות וקשיחות, הדוחקות מעט את קונוס הקרנית לאחור, וכך משפרות את הראייה. בשנים האחרונות, פותחו עדשות מסוג אחר - עדשות סקלרליות ועדשות מיני-סקלרליות, שהן עדשות גדולות יותר מהעדשות הקורניאליות, המכסות את הקרנית כולה ו"יושבות" על לובן העין. עדשות אלה נחשבות לפתרון מוצלח יותר כיום, מכיוון שהן ממוקמות טוב יותר בעין, מאפשרות ראייה מצוינת ואין סכנה שיזוזו בתוך העין או יפלו מהעין, כפי שקורה לא אחת עם העדשות הקורניאליות, הקטנות יותר. כיום, ניתן להגיע לראייה טובה כמעט בכל מקרה של קרטוקונוס עם העדשות הסקלרליות והמיני-סקלרליות. עדשות אלה נחשבות פתרון יעיל עבור רוב גדול של החולים.

ניתוח Cross Linking (צילוב קולגן): ניתוח זה נועד לייצוב המחלה. הניתוח אינו מתקן את המצב ואינו מחזיר את הקרנית למצבה הטבעי, אלא מונע את המשך החמרת המצב. הניתוח נעשה על ידי קילוף השכבה החיצונית ביותר של הקרנית, ולאחריה זילוף של חומר הנקרא ריבופלאבין אל העין במשך כחצי שעה. לאחר שהחומר חודר את כל עובי הקרנית ומגיע אל הלשכה הקדמית של העין, משתמשים בקרני UV, כדי להקרין על הקרנית במשך מספר דקות - חצי שעה.

ניתן לעבור את הניתוח - שהוכח במקרים רבים שהוא מצליח לעצור את התקדמות המחלה - דרך קופות החולים, תחת קריטריונים מוגדרים הכוללים הרעה מסוימת במצב.

השתלת טבעות - Corneal Rings: בהליך כירורגי זה, מושתלות טבעות בתוך הקרנית, כדי לגרום להשטחת המבנה הקוני. שיטה זו פחות נפוצה, מכיוון שלא הובילה לתוצאות טובות כמו מקבילותיה, אך במקרים מסוימים השיטה עדיין נמצאת בשימוש.

מתפתחת בעיקר בגילאי העשרה המאוחרים או שנות העשרים. צילום: שאטרסטוק

השתלת קרנית: ניתוח זה, בו הקרנית של החולה מוחלפת בקרנית של תורם, יישקל רק בשלבים מתקדמים של המחלה. הניתוח עשוי להיות השתלת קרנית מלאה או השתלה חלקית, של חלקה הקדמי או האחורי של הקרנית, בהתאם למצב הקרנית של המטופל. לא תמיד ניתן להבטיח ראייה טובה לאחר הניתוח. יש מקרים לא מעטים שבהם הניתוח אינו מצליח לתקן את המצב. זמן ההחלמה מהניתוח ממושך מאוד - כשנה! קיים גם סיכון שהגוף ידחה את הקרנית המושתלת. אם אכן הקרנית תידחה, לכל ניסיון השתלה נוסף לאחר מכן יהיו סיכויי דחייה גדולים אף יותר. נוכח כל הסיבות האלה, ניתוח זה יומלץ ברוב המקרים רק לאחר שמוצו כל אפשרויות הטיפול האחרות.

לסיכום: קרטוקונוס היא מחלה הגורמת לעיוות בצורת הקרנית ולהפיכת הקרנית מבעלת צורה של כיפה מעוגלת, לבעלת צורה חרוטית, הדומה לקונוס. המחלה מתפתחת בעיקר בגילאי העשרה המאוחרים או שנות העשרים. המחלה עלולה להחמיר ולהידרדר עד להתייצבות בסביבות גיל 30. קיימים סוגים שונים של טיפולים למחלה. רוב המקרים ניתנים לפתרון, באמצעות התאמת עדשות מגע מיוחדות, אך במקרים מתקדמים יותר יעלה צורך בניתוח.

ד"ר נזאר בשארה הוא מומחה לרפואת עיניים, מקבל מטופלים במסגרת קופת חולים ובאופן פרטי בחיפה, מעיליא, נצרת ושפרעם.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.