איך לגרום לפעוטות לצחצח שיניים?

הורים רבים לפעוטות מתמודדים עם קושי רב, בכל הקשור לשיתוף פעולה של הפעוט בצחצוח שיניים. מדובר במשימה שהופכת לא פעם לכמעט בלתי אפשרית וגורמת לתסכול, כעס וחשש (מוצדק) של ההורים מפני עששת ופגיעה בבריאות הפה. מה עושים כשהילד מסרב בכל תוקף לצחצח שיניים, בועט ומתפרע בכל פעם שמנסים? איך ניתן להגן עליו מפני עששת? האם לוותר או להכריח אותו בכוח? ריכזנו עבורם את כל התשובות לכל השאלות, לרבות 13 טיפים מיוחדים.

נסו במהלך היום לשחק בצחצוח שיניים. צילום: שאטרסטוק

מדוע פעוטות מתנגדים לצחצוח שיניים?

לפני שמתחילים "לטפל בבעיה", חשוב להבין מה גורם לבעיה. יש לא מעט סיבות הגיוניות המסבירות את סרבנות הפעוטות:

1. פעוטות, לעומת ילדים ומבוגרים, לא ממש מבינים מדוע יש צורך לצחצח את השיניים. אין זה משנה מה נספר ונסביר על עששת ו/או על חורים בשיניים.
2. מבחינתם, הסיטואציה שבה מישהו שם להם משהו בפה ומזיז אותו שוב ושוב, היא סיטואציה מפחידה או לפחות בלתי נעימה. די בכך שתחשבו לרגע על התחושות שלכם, כשאתם מבקרים אצל רופא השיניים וצריכים לפתוח את הפה ולתת לו להכניס לכם "אביזרים" זרים. אתם צריכים להתמודד עם התחושה הזו פעם בחצי שנה והם צריכים להתמודד עם התחושה הזו פעמיים ביום. לא פלא שהם מתנגדים, נכון?
3. גם האופן שבו צחצוח השיניים נעשה (לרוב ע"פ המלצה של רופא שיניים) - להחזיק את הילד עם הראש מוטה לאחור, כששני מבוגרים רוכנים מאחוריו, האחד מחזיק את ידיו והשני מצחצח את שיניו - הוא תמיד רעיון רע. מדובר במתכון בטוח לכך שהפעוט ישנא את צחצוח השיניים ואף לערעור מערכת היחסים עם הפעוט. האם אתם יכולים לדמיין את עצמכם בסיטואציה שבה שני אנשים שגדולים מכם רוכנים מאחוריכם, אחד מחזיק לכם את הידיים והשני מכניס לכם משהו לפה? כיצד סיטואציה כזו עשויה לא להיות טראומטית?

כמובן, אין לוותר על צחצוח השיניים של הפעוט. בנוסף, אין עוררין על כך שלא קל ליישב את ההיבטים השונים של המצב. אבל הדבר אפשרי: לאט ובהדרגה, אבל אפשרי. בפועל, על אף הקושי, משפחות רבות מצליחות "לעשות את זה".

מה ניתן לעשות?

ריכזנו עבורכם 13 טיפים שיסייעו לכם לשנות את התמונה:

1. הפכו את צחצוח השיניים לחלק מהשגרה

צחצוח שיניים הוא למעשה הקנייה של הרגל חדש. בדומה לכל יתר ההרגלים, גם במקרה הזה יש לשגרה תפקיד חשוב: ככל שצחצוח השיניים יהיה קבוע יותר, ויחל בגיל צעיר יותר,  כך הפעוט יתרגל אליו בהדרגה ויעבור לבצע אותו "על אוטומט".

2. מצאו את הדרך ואת הזמן שהכי נוח לפעוט שלכם

אל תתעקשו על דרך אחת לצחצח שיניים. מצאו את הדרך שהכי נוחה עבורכם: חלק מהפעוטות חשים יותר בנוח כשצחצוח השיניים נעשה לפני האמבטיה ולפני שהם כל כך עייפים. אחרים רגועים יותר במהלך האמבטיה, כשהם נינוחים ומשתובבים (גם אם הדבר קצת יותר מגושם ופחות נוח). לעיתים, הזמן הנוח ביותר הוא מיד לאחר ארוחת הערב.

ההמלצה שלי היא לצחצח להם את השיניים כשהם במיטה, מיד לפני שהם הולכים לישון. כך, הראש מוטה לאחור על הכרית והאווירה רגועה, מה שמאוד נוח גם לילד וגם להורה שיושב לצידו.

3. שקלו לוותר על משחת שיניים

רוב רופאי השיניים סבורים שניתן לוותר על משחת השיניים בגיל הרך. מכיוון שילדים רבים אינם אוהבים משחת שיניים, ייתכן שצחצוח ללא משחה יקל על היענותם לצחצוח. אפשרות נוספת היא לקנות מספר משחות שיניים ייעודיות לילדים, לצחצח בכל פעם עם משחה אחרת ולתת לילד לבחור את המשחה שהכי טעימה לו. אם הוא יאהב משחה מסוימת, ייתכן שהדבר ייתן לו את התמריץ לצחצוח. יודגש כי כמות המשחה הנדרשת היא לא יותר מגרגר אפונה!

4. "שחקו" בצחצוח שיניים

כדי לעזור לילד להתרגל לרעיון צחצוח השיניים ולעבד את התחושות הנלוות לכך, נסו במהלך היום לשחק בצחצוח שיניים. כך, למשל: תנו להם לצחצח את השיניים של חיות הפרווה או הבובות האהובות עליהם; צחצחו עם מברשת השיניים איברים נוספים, כמו האוזן או הידיים ותשאלו אותם (בבלבול מדומה) האם זה המקום שבו צריך לצחצח; תנו להם לצחצח את השיניים שלהם עם מברשת השיניים שלכם; הקריאו להם ספרים שעוסקים בנושא (למשל: קריוס ובקטוס); הקרינו להם סרטים ייעודיים וכו'.

ככל שתהפכו את צחצוח השיניים לפעולה יותר חווייתית, כך תסייעו לילד להמיר את התחושות השליליות שיש לו לתחושות חיוביות, הנקשרות במוח למשחק ולזמן כיפי של בילוי עם ההורים.

5. שלבו שימוש מושכל בצלילים

כדי להנחיל לילד הרגלי צחצוח טובים, בטאו בקול צלילים ייעודיים במהלך צחצוח השיניים (הצליל "שששש" בצחצוח השיניים הקדמיות והצליל "אההה" לצחצוח השיניים האחוריות) ועודדו אותו לחזור אחריכם. כך גם תעצימו את חוויית המשחק המהנה (כאמור בטיפ הקודם) וגם תלמדו את הילדים לפתוח את הפה בעת צחצוח השיניים האחוריות ולסגור את השיניים בעת צחצוח השיניים הקדמיות.

6. המציאו "שיר צחצוח"

המציאו שיר מיוחד לצחצוח השיניים ושירו אותו כחלק מהשגרה (למשל: "מיד אחרי הארוחה, תבוא המברשת המצחיקה, תדגדג ותנקה את שינים והלשון - ואחרי הניקיון נלך לישון"). השירה מעצימה את תחושת ההנאה ומחזקת את השגרה. השיר עצמו תוחם את הפעולה בזמן ו"מנבא" עבור הילד את סדר הדברים, מה שמרגיע את החששות שלו ומוביל לשיתוף פעולה טוב יותר.

7. הקפידו על צחצוח קצר!

ילד שלא אוהב את צחצוח השיניים חווה את הצחצוח כעניין אינסופי (כמונו, המבוגרים, שחשים לעיתים ש"הזמן לא זז"). לכן, נסו לקצר ככל האפשר את משך הצחצוח. זכרו שהמטרה בשלב זה היא להרגיל את הילד לצחצוח השיניים באופן כללי. זיכרו כי משך זמן הצחצוח היינו בין 5-2 דקות, אותו תוכלו להקנות בהדרגה לילדים. כך, למשל: תוכלו לנסות להאריך מעט את משך הצחצוח בכל פעם באמצעות שירים, טיימרים אטרקטיביים (למשל: שעון חול), משחקים וכו'.

8. אפשרו לילדים לחקות אתכם

נצלו בחוכמה את העובדה שרוב הפעוטות נהנים מלימוד באמצעות חיקוי, אבל רוצים "לעשות את זה בעצמם". אפשרו להם לשלב בין השניים: עמדו אחד ליד השני מול המראה וצחצחו יחד, או צפו יחד בסרטוני יוטיוב של פעוטות שמצחצחים שיניים. כך, תוכלו לאפשר להם לחקות אתכם (או ילדים אחרים) כשאתם מצחצחים שיניים, ובמקביל, לתת להם תחושה של שליטה ועצמאות. הם אמנם לא יצחצחו ביסודיות, אבל זו התחלה טובה להקניית הרגלי צחצוח נכונים ודרך מעולה להוריד מגננות.

9. עזרו להם לסיים, אבל בכיף

אם אתם כבר מאמצים את הטיפ הקודם ומרגישים שהגיע השלב לעזור קצת לילד, כדי להבטיח את יעילות הצחצוח, שמרו זאת לחלק האחרון של הפעולה. זהו החלק המורכב ביותר, מאחר שכפי שהוסבר בהתחלה, רוב בני האדם (והילדים שלכם אינם שונים) שונאים שמישהו אחר מכניס להם משהו לפה.

כדי להתגבר על כך, נסו להפוך את החלק הזה לנעים יותר, באמצעות תחימתו בזמן (תוך שימוש בשיר, בספירה וכו') או באמצעות משחק משותף. אחד המשחקים המוצלחים בהקשר הזה הוא משחק "רדיפה" שבמהלכו אתם מנסים לרדוף ולתפוס דברים דמיוניים בפה (למשל: קריוס ובקטוס). כך, הילדים חווים את הדברים כמשחק משעשע ואתם יכולים לצחצח להם את השיניים בצורה טובה.

10. שתפו דמויות אהובות בצחצוח השיניים

כדי לסייע לילדים לשתף פעולה ולתת לכם לצחצח להם את השיניים, נסו להציע להם את האפשרות "לקבל עזרה" מהבובה האהובה עליהם. הרבה פחות מפחיד כשהדובי (לדוגמה) הוא זה שמכניס להם את היד לפה ומצחצח להם את השיניים, נכון?

11. צחצחו ב"תורות", אחד לשני

פעוטות בגיל הרך כבר מתחילים להבין את משמעות "התור שלי - התור שלך", כך שאתם יכולים "לנצל" את ההבנה הזו, כדי להקל את ההתנגדות שלהם. כך, למשל: תוכלו בכל ערב לצחצח את השיניים זה לזה ב"תורות": "עכשיו התור שלך לצחצח לי ואחר כך התור שלי לצחצח לך".

12. צרו אצלם תחושת שליטה

אחת המגננות שגורמת לרתיעה מפני צחצוח שיניים (ולביקור אצל רופא השיניים בגילים מאוחרים יותר), היא תחושת חוסר השליטה. לכן, ככל שתעניקו לילד שלכם את התחושה שהשליטה בידיים שלו, כך הוא יתנגד פחות.

בזמן שאתם מצחצחים לילד את השיניים, תנו לו להחזיק ביד מברשות שיניים שונות (או אפילו אחת אחרת, בכל יד); תנו לו להיות אחראי על כמה שיותר פרמטרים - לבחור את מברשת השיניים, את משחת שיניים (אם בכלל), את השיר וכו'. תנו לו לצחצח את השיניים שלכם, בזמן שאתם מצחצחים את שלו; וכל רעיון אחר, שיעניק לו תחושה של שליטה ובמקביל יסיח את דעתו...

המוטוריקה לצחצוח טוב של השיניים מתפתחת בגיל מאוחר. צילום: שאטרסטוק

13. התמידו!

כמו בכל הקניית הרגל אחר לפעוטות, ההתמדה היא החלק החשוב ביותר. אם הילד מתנגד, אל תיכנסו אתו לעימותי כוח. כמובן, אל תכפו עליו פיזית את הצחצוח, אבל גם אל תוותרו לו והמשיכו "כרגיל" ביום שלמחרת. שחקו אתו במשחקי צחצוח במשך היום, שירו את השיר הקבוע ובצעו את סיטואציית הצחצוח כרגיל (נסו בכל פעם טריק צחצוח אחר). כך, הילד יקבל את המסר שצחצוח הוא חלק אינטגרלי מסדר היום וההתנגדות שלו תפחת בהדרגה.

לסיכום: ככל שתקדימו להקנות לפעוטות הרגלים, כך יהיה להם (ולכם) קל יותר. מכיוון שהמוטוריקה לצחצוח טוב של השיניים מתפתחת בגיל מאוחר (בד"כ בסביבות גיל 10-8), ילדים ש"מצחצחים" לבד עושים עבודה פחות יעילה וטובה. עד הגיל הזה, צחצוח השיניים צריך להתבצע ע"י אחד ההורים לפחות. לכן, יש חשיבות רבה כל כך להרגיל את הפעוטות לכך שאתם מצחצחים להם את השיניים.

ד"ר ערן גבע הוא רופא שיניים לילדים ואורתודונטיה.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.