משבר הקורונה: על קו התפר שבין זהירות נחוצה לפאניקה מיותרת

מדי יום מתגלים פרטים נוספים על נגיף הקורונה שמתפשט ברחבי העולם בקצב מעורר דאגה. למרבה הצער, בעידן הפייק ניוז, אין זה פלא שכולנו מופגזים ללא הרף באינספור פרטי מידע, חלקם לא תמיד לגמרי נכונים או אפילו מוטעים. מידע כוזב שכזה עשוי לזרוע בהלה ולעורר דאגה מיותרת. בשביל לעשות מעט סדר ולהרגיע את רמות החרדה, פנינו אל פרופ' רפי קרסו, ביקשנו ממנו לענות על מספר שאלות בוערות של גולשים ולספק לנו את המידע העדכני ביותר שיש. להלן תשובותיו:

יש לי תור לביקורת בבית חולים השבוע: האם לאור הנחיות משרד הבריאות להמעיט בביקורים בבתי חולים, עדיף לדחות את התור?

פרופ' קרסו: התשובה לשאלה הזו משתנה בהתאם לנתונים האישיים של השואל: אם מדובר באדם בעשור השביעי (ומעלה) לחייו, בחולה סוכרת, חולה לב, אדם עם יתר לחץ דם או אדם הסובל ממחלת ריאה, הרי שההמלצה היא לדחות את התור. זהו הדין מן הסתם גם בנוגע לכל אדם בעל מערכת חיסונית חלשה או מדוכאת על רקע מחלה או טיפולים מסוימים המחלישים את מערכת החיסון, כמו טיפול ביולוגי, כימותרפי, אימונולוגי, סטרואידי או טיפול נגד דחיית איברים.

בנוסף, חשוב גם לתת את הדעת לרמת הדחיפות של הבדיקה. אם מדובר בחולה אונקולוגי שחווה החמרה במצבו, או אדם עם סוכרת לא מאוזנת הזקוק לטיפול נקודתי, הרי שמומלץ שלא לדחות את התור. ואם מדובר בבדיקה שגרתית - ניתן לדחות תור "עד יעבור זעם". הנקודה החשובה היא שעל המטופלים להפעיל שיקול דעת, להימנע מביקורים במרפאות ובבתי חולים ולבדוק אם ישנה אפשרות לדחות אותם, וכמובן  במקרה של חוסר ודאות פשוט להתייעץ עם הרופא המטפל.

במקרה, אתמול בערב, יצר איתי קשר אחד המטופלים שלי שסובל ממערכת חיסונית חלשה מאוד. הוא התלבט אם להגיע לביקורת או לדחות את התור. בסופו של דבר הנחיתי אותו להגיע למרפאה בשעה 7:30 בבוקר, לפני שמגיעים כל שאר המטופלים, כך שעד השעה 8:00 הוא כבר שוחרר לביתו. כפי שניתן להבין, במקרים שבהם ישנו צורך ממשי, ניתן למצוא פתרונות יצירתיים שיעמידו את המטופל בסיכון מינימלי.

בהקשר זה יש לציין עוד, שגם בזמן שהמטופל נמצא במרפאה, כדאי לנסות ולשמור מרחק של יותר משני מטרים מאנשים אחרים ולהרבות בשטיפת ידיים.

לא צריך להיבהל מכל מקרה של כאב גרון. צילום: שאטרסטוק

קורונה בישראל: כל מה שרציתם לדעת

בהלת הקורונה: איך מתמודדים עם החרדה?

חשוב לדעת: הקשר בין מחלות לב לבין קורונה

שאלת השאלות: האם צפוי בקרוב חיסון נגד קורונה?

הבן שלי בן החצי שנה נדרש להיכנס לבידוד, בגלל שאחת מאנשי הצוות בגן שלו אובחנה עם קורונה – איך אנו מנהלים את הבידוד הזה באופן מיטיבי כדי שלא כל בני הבית ידבקו במקרה שהוא יחלה?

פרופ' קרסו: ראשית, יש לציין כי הסיכוי שבנך בן החצי שנה יחלה במחלה שואף לאפס. זאת, כיוון שמניסיון שהצטבר בעולם, ילדים (מסיבה לא ברורה) נדבקים הרבה פחות, אם בכלל. מעבר לכך, גם אם הילדים נדבקו בנגיף והפכו לנשאים, רוב הסיכויים שלא יפתחו מחלה כלל, ובמקרים שבהם יפתחו מחלה – יהיה מדובר במחלה קלה מאוד. עם זאת, הם יכולים כנראה להדביק אנשים אחרים!

במקרה של ילד שנמצא בבידוד, מטבע הדברים אחד ההורים יהיה איתו בבידוד כדי שיוכל לטפל בו.

מעבר לכך, על בני הבית להתנהג כבשגרה. לסבא ולסבתא, לעומת זאת, הייתי ממליץ לא לחבק ולנשק את הילד, ואולי פשוט להימנע מלבקרו.

האם כאבי גרון הם גם תסמין של קורונה? לאחרונה שמעתי דעות לכאן ולכאן. האם אפשר לעשות לי סדר?

פרופ' קרסו: אם יש לך כאב גרון בלבד, הרי שלא מדובר בתסמין של קורונה. חשוב לזכור, שבעונה זו של השנה ישנן מחלות ויראליות רבות באוויר, שיכולות לבוא לידי ביטוי בכאבי גרון. לפיכך, לא צריך להיבהל מכל מקרה של כאב גרון. במקרים שבהם מדובר בשילוב של כאב גרון עם חום גבוה וקוצר נשימה, הסיכוי כבר גבוה יותר.

הבן שלי בן ה-8 כבר יומיים מנוזל והיום התחיל להשתעל קצת. אנו לא יודעים על חשיפה לחולה קורונה, אבל מודאגים שאולי הוא נדבק - מה עלינו לעשות? האם יש דרך לבדוק זאת? האם מותר לשלוח אותו לביה"ס (אין חום)?

פרופ' קרסו: רוב הסיכויים שילד הסובל מנזלת ושיעול קל, לא חולה בקורונה אלא במחלה ויראלית אחרת האופיינית למזג האוויר המשוגע של חודש מרץ. אך ללא קשר למחלת הקורונה, אני לא ממליץ לשלוח ילד מצונן לבית הספר, כדי שלא ידביק ילדים אחרים.

אני נמצא ביום ה-7 של הבידוד בשל חשיפה לחולה קורונה. בדגימה שנלקחה ממני על ידי מד"א נמצא שאני שלילי לנגיף. האם אפשר להשתחרר מהבידוד או שעלי להשלים 14 ימים?

פרופ' קרסו: ידוע לנו כיום כי ישנם מקרים רבים שבהם הבדיקה הראשונית הצביעה על כך שהנבדק בריא, ולעומת זאת בדיקה שנייה שבוצעה בשלב מאוחר יותר, הראתה שהנבדק הוא נשא של נגיף הקורונה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלעיתים הבדיקות שישי בידינו כיום אינן רגישות מספיק כדי לזהות את הנגיף זמן קצר לאחר ההדבקה. לפיכך, יש להמתין עד למצב שבו העומס הוויראלי יהיה גבוה מספיק, כדי שהבדיקה תוכל לזהות את הנגיף.

לאור כל זאת, חובה על כולם וגם עליך להשלים את 14 הימים בבידוד. בנקודה זו עלי להדגיש כי אנחנו מניחים שתקופת הדגירה עומדת על 14 ימים, כשברוב המקרים המחלה פורצת תוך חמישה עד שבעה ימים ממועד ההדבקה.

אני רואה ברשתות החברתיות המון הצעות לקניית מסכות מיוחדות שמסננות חלקיקים בגודל 0.1 מיקרון – האם זה בלוף, או שבאמת יש כאלה מסכות?

פרופ' קרסו: המסכות היחידות המתאימות להגנה מפני נגיף הקורונה הן מסכות העומדות בתקן האירופי N95. מסכות אלה אכן מסוגלות לסנן נגיפים ולמנוע הדבקה של האדם החובש את המסכה. אם ישנו קושי להשיג מסכה שעומדת בתקן N95 ובכל זאת רוצים להתגונן עם מסכת בד כלשהי, אפשר ליצור מסכה כזאת משלוש שכבות בד כותנה - לצורך העניין ניתן להשתמש בסדין או בגופייה ישנה. נגיפים הם חלקיקים שניתן לראות רק במיקרוסקופ אלקטרוני, ולכן מסכה תוצרת בית לעולם לא תצליח לסנן 100% מהנגיפים, אך בהחלט תפחית את הסיכוי להדבקה.

בימים אלה חשוב מאי פעם לרחוץ ידיים עם סבון לעיתים קרובות. צילום: שאטרסטוק

האם נזלת היא גם תסמין של קורונה? איזה סוג של שיעול מאפיין את נגיף הקורונה? האם שיעול רטוב או שיעול יבש?

פרופ' קרסו: נזלת היא אינה תסמין אופייני של קורונה, אך שיעול לעומת זאת בהחלט מאפיין את המחלה (לא כשהוא מופיע כסימפטום יחיד!). הכוונה היא הן לשיעול יבש והן לשיעול רטוב. אך כיוון שישנו מגוון עצום של גורמים לשיעול, במידה שמדובר בשיעול ללא תסמינים נוספים כמו קוצר נשימה, קשיי נשימה ו/או חום גבוה, רוב הסיכויים כי מדובר בשיעול שלא מעיד על הידבקות בקורונה.

אני בן 40 וסובל מאסתמה. בימי שגרה אני נוהג ללכת להתאמן 4-3 פעמים בשבוע במכון כושר. כעת, בגלל הקורונה אני ממש מתלבט – האם להמשיך ללכת למכון, או שעדיף להתרחק ממקומות כאלה עד יעבור זעם?

פרופ' קרסו: באופן כללי אני ממליץ לכולם להתרחק ממקומות הומי אדם וממקומות שבהם אנשים משתמשים באותם מכשירים. קל וחומר כשמדובר בחולה אסטמה. חשוב להבין כי אין כל הבדל בין לחיצת יד לבין שימוש במשקולת בחדר הכושר, שרגע קט לפני כן נמצאה בשימוש של אדם אחר. וירוסים יכולים להישאר חיים גם על גבי משטחים.

מה לגבי הדבקה מבעלי חיים? אני דוגי סיטר של אדם שנמצא בבידוד: האם יש סיכוי שאדבק במחלה מהכלב שנדבק מהבעלים?

פרופ' קרסו: לצערי אין לנו עדיין מספיק מידע בנושא הזה, ולכן אין לי אפשרות לספק תשובה חותכת. למיטב ידיעתי המחלה קיימת בבעלי חיים (עטלפים, נחשים), אך אין לי ידיעה לגבי חיות מחמד.

מה הדבר החשוב ביותר שאני יכול לעשות כדי להגן על עצמי מפני מחלת הקורונה?

פרופ' קרסו: בימים אלה חשוב מאי פעם לרחוץ ידיים עם סבון לעיתים קרובות, במשך 20 שניות לכל הפחות. בזמן ששוטפים ידיים, יש להקפיד לשטוף בין האצבעות וכן מתחת לציפורניים. שטיפת הידיים חשובה ביותר, כיוון שכולנו נוגעים מבלי משים באזור הפנים והנגיף יכול לחדור לא רק דרך הפה והאף אלא גם דרך ריריות העיניים. לא ללחוץ ידיים, לנשק את המזוזה מרחוק, לגעת בפנים כמה שפחות, לחטא ידיים לאחר פתיחת דלתות מחוץ לבית ולאחר שימוש בכסף, ושוב - לרחוץ ידיים!

כמו כן, מומלץ להימנע מצריכת מזונות לא מבושלים, כמו ביצים לא מבושלות, קרפצ'יו, סטייק טרטר, דגים נאים וכיו"ב. בנוסף אני ממליץ בתקופה זו לא להסתובב במקומות הומי אדם, אלא אם כן מוכרחים. משרד הבריאות אוסר על התקהלויות של 100 איש ומעלה, אך אני ממליץ להתרחק גם ממקומות שבהם אנשים, מתחככים זה בזה בכניסה וביציאה מהאולם. ובכלל לא ללכת למקומות בהם ישנם הרבה בני אדם אם ממש לא מוכרחים, וזה בעיקר לאנשים בגיל השלישי, אבל לא רק!

מדוע משרד הבריאות משנה את ההנחיות כל יום, ומדוע לא מכניסים את כל המדינה לבידוד של 14 יום ובכך מחסלים את הנגיף?

פרופ' קרסו: הכנסת המדינה כולה לבידוד של 14 יום היא אינה ריאלית. נסו לדמיין מציאות שבה בתי החולים ריקים מרופאים, שחברת החשמל לא מספקת לנו חשמל ושאין לנו אמצעי תקשורת פעילים. מדובר בכאוס מוחלט.

אין עוררין על כך שאנחנו בין המדינות שמתמודדות בצורה הטובה והמוצלחת ביותר עם המחלה החדשה, מהסיבה הפשוטה שמשרד הבריאות נוקט בצעדים מחמירים ומתכונן לתרחיש הגרוע מכל. לפיכך, אני רוצה לציין לטובה את משרד הבריאות הישראלי שעושה צעדים חשובים וחכמים להאטת קצב ההתפשטות של הנגיף.

השינויים התכופים בהנחיות, משקפים מציאות מבורכת שבה משרד הבריאות מפעיל שיקול דעת ומסיק מסקנות על סמך הממצאים המשתנים תדיר. אנשי משרד הבריאות מבססים את ההחלטות שלהם על מידע המתקבל ממדינות אחרות, והמסקנות משתנות באופן טבעי עם התרחבות הידע. מספיק להסתכל על המצב במדינות כמו איטליה, שבהן משרד הבריאות נהג בצורה שונה, ולהבין כי למשרד הבריאות מגיע פרגון רציני על ההתמודדות המוצלחת שלו עם המשבר הבריאותי שפקד אותנו.

מומלץ לא ללחוץ ידיים. צילום: שאטרסטוק

האם יש אור בקצה המנהרה?

פרופ' קרסו: האמת היא שכבר היום המצב לא חשוך לגמרי: כ-82% מהנדבקים, לא סובלים מתסמינים כלשהם או סובלים ממחלה קלה מאוד. 14% מהנחשפים לנגיף סובלים ממחלה קשה יחסית, ופחות מאחוז אחד מהחולים הולכים בסופו של דבר לעולמם כתוצאה מסיבוכי המחלה (בעולם המערבי). אך גם כאן חשוב להבין, כי מדובר לרוב בסיבוך המשתלב עם מחלה קיימת – אם לדוגמה, לאדם בריא בן 40 תהיה דלקת ריאות, רוב הסיכויים שבהינתן הטיפול המתאים, למרות שיעבור תקופה לא פשוטה, בסופו של דבר הוא ישרוד. לעומת זאת, כשמדובר באדם קשיש או אדם עם אי ספיקת לב או אדם עם מערכת חיסונית חלשה, הרי שהסיכוי שישרוד דלקת ריאות, כבר נמוך הרבה יותר.

מעבר לכל זה, ככל הנראה בעתיד הקרוב יבואו לעולם חיסונים איכותיים, ובכל מקרה ככל שיהיה חם יותר, סביר להניח שהתחלואה תלך ותרד, כיוון שהתנאים יהיו פחות ופחות נוחים לנגיף וכך התפוצה שלו תצטמצם.

פרופ' רפי קרסו הוא פרופ' למדעי המוח ומערכת העצבים מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב (בדימוס) במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה ומגיש תכנית הבריאות "חיים בריא" בערוץ 13.

סייע בהכנת הכתבה: עודד פשטצקי, מערכת zap doctors.