נלחמים בקורונה: האם באמת ניתן לחזק את מערכת החיסון?

ויטמין C, צמחי מרפא ויוגה: הרשת מלאה בעצות שונות שמתיימרות להטיב עם הבריאות ולהשפיע על מערכת החיסון. בתקופה כזאת, שבה מחלת הקורונה מתפשטת בקצב מסחרר, נשאלת השאלה: האם הן אכן מועילות?

ויטמין C קל לצריכה באמצעות מזון. צילום: שאטרסטוק

"מערכת החיסון שלנו מושפעת מגורמים שונים, ביניהם גנטיקה וחשיפה לגורמים פתוגניים (מחוליי מחלות) בילדות", מסבירה נטע סופר צור, אימונולוגית וחברה ב"מדעת". עם זאת, מציינת סופר צור מספר גורמים שכן יכולים לעצור במידה מסוימת פגיעה בפעילות החיסונית: "סטרס למשל הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר לרעה על מערכת החיסון. בזמן לחץ וחרדה מופרשים בגוף חומרים שונים שעלולים לדכא את פעילות מערכת החיסון. כמו כן, ידוע כי מחסור בשנת לילה איכותית עלול לפגוע בפעילות זו, ולכן ההמלצה היא לנסות להימנע מסטרס ככל שניתן ולישון שנת לילה ארוכה (בין 7-8 שעות למבוגר). גם מחסור ברכיבים תזונתיים יכול להשפיע לרעה על יעילות מערכת החיסון. בין היתר, חשוב לוודא שצורכים מספיק חלבון, וגם ויטמינים ומינרלים שנמצאים בין היתר בפירות ובירקות".

האם נטילת ויטמין C באמת מסייעת לשיפור מערכת החיסון?

ד"ר אולגה רז, תזונאית קלינית וראש תחום תזונה ב"אוניברסיטת אריאל" מסבירה כי לפי רוב המחקרים, ויטמין C אינו מסייע במניעת מחלות ויראליות, לרבות הצטננויות ושפעת. מאידך, ניתן לציין מספר מחקרים הטוענים כי הוא משפר את סימפטומים שונים שקשורים במחלות אלה.

מאחר שבד"כ נטילת כמות מתונה של ויטמין זה אינה מזיקה, ומכיוון שחלק מהאנשים אינם צורכים מספיק ויטמין C באמצעות מזון, אין מניעה מנטילתו במהלך חודשי החורף, ודאי אם מישהו נוטל אותו ומרגיש טוב מתמיד.

עם זאת, חשוב לציין שקל מאוד לצרוך ויטמין זה באמצעות מזון, משום שהוא מצוי בשפע במגוון מאכלים, בעיקר בירקות ובפירות כמו קיווי, תפוז ופלפל. בכל מקרה לא מומלץ לעבור את המינון המקובל – 500 מ"ג ליום, וכדאי לדעת שנטילת הוויטמין היא בשום אופן אינה תחליף לחיסון שפעת או לחיסון נגד דלקת ריאות.

"היום יודעים לומר כי מחסור בוויטמין D עלול להשפיע לרעה על מערכת החיסון", מוסיף פרופ' יונה אמיתי, טוקסיקולוג ומומחה לרפואת ילדים ובריאות הציבור, בקופת חולים "מאוחדת" ובאוניברסיטת בר אילן. "כיוון שמדובר בוויטמין אותו ניתן לקבל בעיקר באמצעות שמש, ההמלצה היא לצרוך אותו באופן יומי, בעיקר בעונת החורף. המלצה זו תקפה בייחוד למי שאינו נחשף באופן יומי לשמש. המינון המומלץ לילדים ולמבוגרים מעל גיל שנתיים הוא 600 יחידות ליום, או 4,000 יחידות בטיפות או בכדורים".

איך אפשר להסביר את העובדה שחלקנו מועדים יותר לחלות וחלקנו בריאים יותר?

נטע סופר צור מסבירה כי לפי אחת התאוריות, ילדים שגדלו בסביבה פחות הגיינית נחשפו בילדותם ליותר חיידקים מחוללי מחלות, ולכן הם מוגנים יותר בפניהם בבגרותם. נוסף לכך, ישנם הבדלים גנטיים בין בני אדם במבנה מערכת החיסון, שיכולים להשפיע על התגובה האישית של הגוף לנוכח מחלות שונות.

האם הקפדה על היגיינה באמת תסייע למזער את הסיכון לקורונה?

מדובר במחלה שמועברת מאדם לאדם, ולכן צמצום מגע בין אנשים יכול להפחית את העברת הנגיף. כמו כן, סבון ומים מסירים את הנגיף מהידיים וכך יכולים להפחית הידבקות שהגיעה ממגע עם אדם חולה, מסבירה סופר-צור.

סבון ומים מסירים את הנגיף מהידיים. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: למרות העצות השונות בעניין חיזוק מערכת החיסון, אין באמת דרך מוכחת לעשות זאת. עם זאת, אפשר בהחלט למנוע במידה מסוימת פגיעה בפעילותה: הפחתת סטרס, שינה מספקת, נטילת ויטמין D בימי החורף ותזונה נכונה הם כלי מפתח לשמירה על הבריאות.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.