תרומת כליה אלטרואיסטית: כל המידע

לאחרונה חשף חבר הכנסת חילי טרופר מכחול לבן, כי תרם כליה לאדם שאינו מכיר (תרומה אלטרואיסטית). המעשה האצילי והסיקור התקשורתי הנרחב, לא מעט בשל תפקידו הציבורי של ח"כ טרופר, עורר כצפוי שיח ציבורי ולא מעט התעניינות באשר לתהליך ולסיכונים הכרוכים בו.

לרגל יום הכליה הבינלאומי שחל החודש ועל מנת כל המידע החיוני ללא דיסאינפורמציה, ביקשנו מד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת השתלות בביה"ח בילינסון בפ"ת, להסביר לנו על התהליך ולענות על השאלות החשובות.

באופן תקין לאדם יש שתי כליות, אבל מבחינה רפואית ניתן לחיות חיים מלאים ובריאים לחלוטין גם עם כליה אחת. צילום: שאטרסטוק

מהי תרומת כליה אלטרואיסטית?

תרומת כליה אלטרואיסטית היא תרומה של כליה מאדם חי שאינו בן משפחה של הנתרם.

בעניין זה כדאי לדעת: ניתן לומר כי בשנים האחרונות עולה השכיחות של תרומות כליה מן החי. כיום ידוע שאחוזי ההצלחה של השתלות כליה מן החי גבוהים יותר מאחוזי ההצלחה של תרומות כליה מן המת. כליות שהושתלו מהחי מחזיקות מעמד שנים רבות יותר מאשר כליות שנתרמו מאדם מת - סטטיסטית, כליה מן החי מחזיקה בין 15 ל-20 שנה, כליה מן המת שורדת בין 10 ל-15 שנים.

האם תרומת כליה מסכנת את התורם?

ראשית, חשוב לציין כי מבחינה רפואית ניתן לחיות חיים מלאים ובריאים לחלוטין גם עם כליה אחת.

עם זאת, כשבוחנים אפשרות לתרומת כליה מהחי, המחויבות הראשונה היא לשמור קודם כל על בריאות תורם הכליה - בין אם מדובר בתורם שהוא בן משפחה ובין אם מדובר בתורם אלטרואיסטי. לכן, יכולים לתרום כליה רק אנשים בריאים לחלוטין, שהסיכון שיחלו בעתיד במחלת כליות כלשהי שלא ניתן היה לצפות מראש, הוא מזערי ביותר.

חשוב לדעת: תרומת כליה אינה מגדילה את הסיכון לחלות במחלות אחרות ו/או את הסיכון ללקות באי ספיקת כליות. עם זאת, גם אם בעתיד תתעורר בעיה כלייתית שלא ניתן היה לצפות, בעטיה נדרשת חלילה השתלת כליה - תורמי הכליה מקבלים קדימות משמעותית ברשימת ההמתנה.

מהו התהליך שנדרש כדי לתרום כליה?

תהליך תרומת כליה אלטרואיסטית מורכב ממספר שלבים עוקבים:

1. הקשר בין תורם אלטרואיסטי למטופל נעשה כיום דרך רשתות החברתיות או דרך עמותת "מתנת חיים". חשוב לציין, כי התרומה היא ללא תמורה כספית על פי חוק.
   
   
2. בדיקות התאמה והערכה רפואית.
   
   
3. יש לעבור ועדה של משרד הבריאות, המאשרת תרומה מתורם אלטרואיסטי. פרטי המועמדים שנמצאו מתאימים מבחינה בריאותית מועברים לוועדה ייעודית של משרד הבריאות שתפקידה לאשר את התרומה. ברוב המקרים, בקשת אישור התרומה המוגשת לוועדה כוללת את התורם ואת הנתרם. במסגרת הוועדה מתקיימת גם הערכה פסיכולוגית מעמיקה של התורם, המוודאת את ההבנה אודות המהלך והשפעותיו.
   
   
4. ניתוח.

מהן הבדיקות שצריך לעבור תורם פוטנציאלי?

כאמור, כדי לוודא שלא נשקפת סכנה עתידית לתורם הפוטנציאלי, מבוצעת סדרת בדיקות מקיפה:

• תשאול ראשוני - בשלב זה, בוחנים את ההיסטוריה הרפואית של התורם (אנמנזה) כדי לוודא שהוא אינו סובל מבעיות רפואיות ו/או ממחלות רקע שונות (כגון: בעיות לחץ דם, סוכרת/נטייה סוכרתית מובהקת במשפחה, היסטוריה משפחתית של מחלה כלייתית תורשתית וכו').
  
  
• בדיקות רפואיות - אם התורם נמצא מתאים לאחר שלב התשאול, ממשיכים לסדרת בדיקות, ובהן: בדיקות לתפקודי לב (אקו לב ומיפוי לב), תפקודי ריאות (לוודא שאין הפרעה ריאתית), CT בטן (כדי לבדוק את אנטומיית כלי הדם של הכליה ולוודא שאין ממצא חשוד שטרם בא לידי ביטוי קליני) ועוד.

תהליך הבדיקות המקדימות נמשך כשלושה חודשים ואינו כולל בדיקות פולשניות ו/או כואבות.

כיצד מתבצע ניתוח תרומת כליה?

ניתוח הוצאת הכליה מהתורם מתבצע בשיטה לפרוסקופית:

• נעשים מספר חתכים קטנים בבטן, דרכם מוחדרים מכשירים לצורך הפרדת הכליה מכלי דם ודרכי השתן.
  
  
• מתבצע חתך קטן בבטן התחתונה, על מנת להוציא את הכליה מן הגוף.

מה כולל תהליך ההחלמה?

לרוב, תהליך ההחלמה לאחר ניתוח תרומת כליה כולל אשפוז הנמשך 3-4 ימים ומנוחה ביתית הנמשכת כ-3 שבועות. בדרך כלל, כבר כעבור מספר ימים ניתן לחזור לשגרה יומיומית (למשל: עבודה משרדית). כחודש לאחר הניתוח, ניתן לשוב לפעילות גופנית בלתי מאומצת, וכחודשיים לאחר הניתוח ניתן לשוב לפעילות גופנית רגילה לחלוטין. בנוסף, מומלץ שלא לצום (הכוונה להימנעות ממזון, במהלכה מותר לשתות מים) בשנה הראשונה שלאחר הניתוח. ההמלצה היא להימנע מצום גם לאחר מכן.

האם חלות מגבלות כלשהן על התורם?

בתום תקופת ההחלמה, תורמי הכליה שבים לחיים נורמליים לחלוטין. הגוף מתאים את עצמו לתפקוד עם כליה אחת. הדבר היחיד שיש להקפיד עליו הוא שתייה מרובה.

ניתוח הוצאת הכליה מהתורם מתבצע בשיטה לפרוסקופית. צילום: שאטרסטוק

תרומות כליה בישראל

לפי נתוני "אדי" - המרכז הלאומי להשתלות, משרד הבריאות:

מספר הממתינים להשתלת כליה (נכון ל-1.1.20) עומד על 857 חולים. מדובר בעלייה של 44 חולים, ביחס לינואר 2019. בשנת 2019 בוצעו בישראל 248 השתלות כליה מן החי – 131 מהתרומות הן תרומות אלטרואיסטיות (מאדם זר).

ד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת השתלות בביה"ח בילינסון.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.