ניתוח קטרקט: רואים רחוק, רואים שקוף

ניתוח קטרקט הוא ניתוח ותיק ושכיח שמטרתו להסיר את העכירות בעדשת העין ולהחליף אותה בעדשה שקופה מלאכותית. חשוב להדגיש: למרות הסברה הרווחת, ניתוח קטרקט אינו ניתוח להסרת משקפיים, אלא ניתוח לשיפור הראייה “ועל הדרך" לצמצם התלות במשקפיים. הניתוח אינו מבטל בהכרח את הצורך במשקפיים.

מהו קטרקט?

קטרקט היא מחלה של העין המתבטאת בעכירות בעדשת העין, שנגרמת ברוב גדול של המקרים כחלק מתהליכי ההזדקנות הטבעיים של הגוף. קטרקט שכיח בד"כ באנשים מעל גיל 60 (קטרקט מולד שמופיע בתינוקות הוא סוג אחר לחלוטין של קטרקט).

בווידאו רופאת העיניים ד"ר תמר פדות-קלויזמן מדברת על מחלת הקטרקט

לצד הגיל, ישנם גורמים נוספים שנמצאו כקשורים להתפתחות/האצה של קטרקט ובהם:

• חשיפה מצטברת לשמש;
• סוכרת;
• טיפול ממושך בסטרואידים - בעיקר בטיפות עיניים, אבל גם בכל צורה אחרת;
• טראומה/חבלה לעין;
• גורמים תורשתיים - יש משפחות שבהן מספר בני המשפחה מפתחים קטרקט בגיל צעיר, 40-30, מסיבה גנטית שאינה ברורה.

מהם מאפייני הקטרקט?

קטרקט הוא תהליך דו עיני שברוב המקרים מתפתח בהדרגה, במשך חודשים עד שנים, לעיתים בקצב שונה בין העיניים. התסמינים העיקריים עשויים להופיע חלקית או במלואם.

מהם התסמינים של קטרקט?

בין התסמינים, ניתן לציין: ירידה בחדות הראייה, שינוי תכוף במספר המשקפיים, סנוור, ראייה כפולה בעין אחת ולעיתים אף שיפור זמני ביכולת הראייה מקרוב (קריאה) ללא משקפיים.

כיצד ניתן לאבחן קטרקט?

האבחון מתבצע ע"י רופא עיניים, באמצעות בדיקת עיניים מלאה הכוללת בדיקת חדות ראייה, בדיקת לחץ תוך עיני ובצוע הערכה של דרגת הקטרקט. רופא העיניים יבצע גם בדיקה מקיפה של קרקעית העין כדי לשלול מחלות נוספות העלולות לפגוע בראיה.

בעניין זה חשוב לדעת: המוח האנושי יודע "לתקן בעצמו" את הראייה ולאזן בין שתי העיניים, כך שרוב בני האדם אינם יודעים מה הם רואים באיזו עין, אלא רק יודעים מה הם רואים בשתי העיניים יחד. לכן, לא פעם אנשים עם קטרקט מפותח יותר בעין אחת, שאינם מקפידים לעבור בדיקות ראייה שגרתיות, כלל אינם מודעים לכך, מאחר שהעין השנייה מפצה על כך.

חלקם הגדול מופנה לרופא עיניים ע"י אופטומטריסט המבחין בשינוי תכוף במספר המשקפיים. חלק מהפונים לרופא (בעיקר נהגים) "מגלים" זאת רק כשהם נדרשים לעבור בדיקת ראייה לצורך חידוש רישיון נהיגה.

האם יש חשיבות לאבחון מוקדם של קטרקט?

ככלל, ירידה בראייה ואף עיוורון הנובעים כתוצאה מקטרקט הם מצב הפיך. עם זאת, להקפדה על בדיקות ראייה תקופתיות ולאבחון מוקדם של קטרקט יש חשיבות לא רק עבור נהגים מקצועיים העלולים כאמור לסכן את עצמם ואת הנוסעים, אלא גם עבור כלל האוכלוסייה, בעיקר בני 60 ומעלה. ראשית, מכיוון שככל שהקטרקט מתקדם יותר, כך הניתוח עלול להיות קשה ומסובך יותר. שנית, מכיוון שבנוסף לקטרקט יש מחלות עיניים נוספות, כגון ניוון רשתית (ניוון מקולרי) וגלאוקומה שניתן לאבחן רק בבדיקה. במובחן מקטרקט, שבו העיוורון הפיך לאחר ניתוח, במחלות אלה לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו.

כיצד מחליטים אם יש צורך בניתוח קטרקט?

ניתוח קטרקט הוא ניתוח אמבולטורי (כלומר, ניתוח בחירה) שההמלצה לבצע אותו נשקלת ביחס למספר משתנים: סוג הקטרקט, קצב ההתקדמות, מספר הסימפטומים וחומרתם, העיסוק של המטופל ואורח חייו.

כך, למשל:

• שינויים תכופים במספר המשקפיים: בשלבים הראשונים של הקטרקט, ניתן לטפל בבעיה באמצעות החלפת משקפיים, אך אם השינויים תכופים מדי (למשל: פעמיים בשנה) כדאי לשקול ניתוח קטרקט, מטעמי נוחות ומשיקולים כלכליים (החלפת משקפיים כרוכה בעלויות).
• נהיגה בשעות הלילה: חלק מסוגי הקטרקט גורמים לסנוור בשלב מוקדם של התפתחותם, באופן העלול להפריע מאוד לנהגים מקצועיים ו/או לאנשים שמרבים לנהוג בשעות הלילה.
• מניעת נפילות: פגיעה בראייה, בפרט במקרים שבהם האדם אינו מודע לכך שהוא רואה רק בעין אחת, מגבירה את הסיכון לנפילות, מה שעלול להוות סכנה ממשית בעיקר בגיל מבוגר.
• תוצאות הניתוח ומשך ההחלמה: ככל שהקטרקט מתקדם יותר, כך הניתוח עלול להיות קשה יותר, עם אחוז סיבוכים גבוה יותר. כתוצאה מכך, התוצאה עלולה להיות פחות טובה וההחלמה יותר ממושכת. לכן, יש לנסות למצוא את שלב הביניים שבו הקטרקט כבר בשלב משמעותי, אבל עדיין בדרגה שמאפשרת ניתוח בטוח עם סיכויי הצלחה טובים.

מה צפוי במהלך הניתוח? מה משך ההחלמה?

לרוב, ניתוח קטרקט הוא ניתוח קצר (כ-30-15 דקות) המתבצע תחת הרדמה מקומית ואינו דורש אשפוז. משך ההחלמה מהיר יחסית. בדרך כלל, ביומיים הראשונים הראייה מטושטשת מעט, אך היא משתפרת בהדרגה. כעבור שבוע, רוב המנותחים חוזרים לתפקוד מלא, לרבות קריאה, צפייה בטלוויזיה ועבודה מול מחשב (בשלושת השבועות הראשונים שלאחר הניתוח מומלץ להימנע מפעילות פיזית מאומצת ומשחייה). התאמת משקפיים קבועים מתבצעת כחודש לאחר הניתוח.

מדוע ניתוח להסרת קטרקט אינו מבטל בהכרח את הצורך במשקפיים?

לאורך השנים, חלו התפתחויות טכנולוגיות רבות ומשמעותיות בתחום רפואת העיניים בכלל ובתחום ניתוחי הקטרקט בפרט. עם זאת, על אף שניתוח הקטרקט נחשב לניתוח מתקדם המבוצע עם ציוד טכנולוגי משוכלל ומדויק מאוד, צריך לזכור שבסופו של דבר מדובר בגוף חי. לכן, מתקדם ככל שיהיה הניתוח, חשוב לזכור שהיכולת לחשב את התוצאה הסופית שתתקבל מבחינת מספר המשקפיים, עדיין איננה מושלמת. לכן חשוב מאוד לתאם ציפיות ריאליות לפני הניתוח.

מהם הפרמטרים העשויים להשפיע על חדות הראייה הסופית?

התאמת העדשה המושתלת בניתוח הקטרקט דומה במידה מסוימת להתאמת משקפיים רגילה. התהליך כולל שילוב בין נוסחאות "טכניות", המבוססות על מדידות שונות (אורך גלגל עין, כוח התשבורת של הקרנית וכו') לבין התאמה ספציפית לאורח החיים של המטופל (מקצוע, הרגלים, העדפות וכו').

כל הנתונים מוזנים למערכת ממוחשבת מתקדמת מאוד, המשקללת אותם ע"פ נוסחאות שונות ו"מתרגמת" אותם לעדשה הדרושה. עם זאת, כאמור, גם החישוב המדויק ביותר אינו מבטיח ב-100% שהמטופל לא יזדקק יותר למשקפיים לאחר הניתוח. יש לכך מספר סיבות עיקריות:

• סטייה סטטיסטית: בכל מערכת ממוחשבת, צריך לקחת בחשבון שתיתכן סטייה סטטיסטית של חצי מספר למעלה (+) או למטה (-).
• מדרגות העדשה: העדשות המלאכותיות המיועדות להשתלה נעשות ב"מדרגות" של חצי מספר (דיופטר), כך שתיתכן סטייה הנובעת גם כתוצאה מהעניין הטכני הזה. כך, למשל: אם למטופל יש מספר של 2.25 - ניתן יהיה להתאים לו עדשה של 2 או של 2.5, כך שבכל מקרה הוא עדיין יצטרך תיקון קטן לאחר הניתוח.
• תזוזה של העדשה לאחר הניתוח: העדשה המושתלת דקה יותר מאשר העדשה העכורה שמוציאים במהלך הניתוח. לכן, על אף שהחישובים המקדימים מבוססים על המיקום הסופי הרצוי של העדשה (קדימה או אחורה), לאחר הניתוח עדיין תיתכן תזוזה קלה של העדשה, הנובעת כתוצאה מרמת ההתכווצות הטבעית של האזור סביב העדשה, מה שעלול להשפיע גם על הצורך במשקפיים.
• הצטלקות: על אף שמדובר בניתוח מינימלי עם חתך קטן ונקי, עדיין יש תהליכי ריפוי והצטלקות שלא ניתן לשלוט בהם לגמרי. כך, למשל: ייתכן שהצלקת מהחתך תגרום לעיוות מסוים בקרנית, וכתוצאה מכך לאסטיגמציה (צילינדר) שיהיה צורך לתקן בהמשך באמצעות משקפיים.

מתי מומלץ לשקול השתלת עדשות מיוחדות בניתוח קטרקט?

כל האמור לעיל מתייחס להשתלה של עדשות רגילות, המיועדות לתיקון הראייה לקרוב/לרחוק. עם זאת, יש מצבים מסוימים שבהם יש צורך במענה רחב יותר. במצבים אלה, ניתן לשקול השתלת עדשות מיוחדות.

השתלת עדשה טורית

במקרים שבהם יש למטופל צילינדר (אסטיגמציה) משמעותי הנובע מהקרנית, בד"כ מעל שני דיופטר, השתלה של עדשה רגילה לא תספיק כדי לייתר את הצורך במשקפיים. במקרה כזה, ניתן לתקן את הצילינדר, באמצעות ביצוע חתכים בקרנית (שיטה הנחשבת פחות מדויקת) או באמצעות השתלה של עדשה טורית, שבנוסף לתפקודה כעדשה רגילה מסוגלת לתקן גם צילינדר שנובע מהקרנית.

חשוב לדעת: גם האומדן של העדשה הטורית מדויק רק עד גבול מסוים (עדיין עלולה להיווצר אסטיגמציה כתוצאה מהצטלקות לאחר הניתוח). בנוסף לכך, לא תמיד כדאי בהכרח להגיע לאפס צילינדר, שכן לעיתים צילינדר קטן משפר מעט גם את הראייה לקרוב.

השתלת עדשה מולטיפוקלית

במצבים שבהם המטופל זקוק לתיקון ראייה לקרוב ולרחוק, ניתן לשקול השתלה של עדשה מולטיפוקלית/טריפוקלית (עדשה שמיועדת לתקן גם מצבי ביניים). עם זאת, חשוב לדעת כי עדשות אלה אינן מתאימות לכל אחד. לכן, חשוב לבצע תהליך התאמה סדור ומדויק מאוד לפני הניתוח.

כך, למשל:

• חשוב לוודא שמבנה העין מתאים לעדשות אלה - הן אינן מתאימות לבעלי מבנה קרנית בלתי סדיר;
• חשוב לוודא ששתי העיניים בריאות ושאין מחלות נוספות, כמו מחלות של הרשתית, גלאוקומה, עין עצלה וכו' - התוצאה המיטבית היא כששתי העיניים מנותחות. לכן, אם רק עין אחת מתאימה, עדשת מולטיפוקל אינה מומלצת.
• חשוב לזכור שתהליך ההסתגלות ארוך יותר - המוח צריך ללמוד לתפעל את העדשה הזו באופן שונה.
• חשוב לקחת בחשבון שייתכנו תופעות לוואי, כגון סנוורים והילות.
• יש לקחת בחשבון שעדשות אלה כרוכות בעלות (לעומת עדשות רגילות).

השתלת עדשות EDOF

עדשות אלה הן פטנט טכנולוגי, המאפשר להקטין את התלות במשקפיים גם למי שלא נמצא מתאים להשתלת עדשות מולטיפוקליות. מדובר בעדשות בעלות פוקוס מוארך, המאפשרות ראייה מורחבת לרחוק ולטווח הביניים, כך שניתן באמצעותן לקבל פוקוס גדול יותר מאשר עדשה רגילה (טלוויזיה ומחשב למשל, אך לא קריאה).

השתלת מונוויז'ן

אפשרות נוספת העומדת בפני מי שאינו מתאים להשתלת עדשות מולטיפוקל, היא השתלה של שתי עדשות רגילות, שאחת מהן מכוונת לראייה מרחוק והשנייה לראייה מקרוב, במרווחים מדודים, שהמוח מסוגל להסתגל אליהם. מכיוון שמדובר בעדשות רגילות, אין כאן עלויות, אך חשוב לקחת בחשבון תקופת הסתגלות (תקופה קצרה ברוב המקרים).

לסיכום: ניתוח קטרקט הוא ניתוח מדויק ובעל סכויי הצלחה גבוהים מאד, אך אינו מבטיח ב-100% הסרת משקפיים. לכן, לפני ביצוע הניתוח, חשוב מאוד לבצע תהליך מדוקדק של התאמה ותיאום ציפיות, כך שבסופו של דבר התוצאה הסופית שתתקבל תתאים באופן אישי למטופל ולאורח חייו.

ד"ר תמר פדות היא. רופאת עיניים מומחית, אחראית שירות הגלאוקומה בבי"ח בני ציון בחיפה ומנהלת מחלקת עיניים במרפאת ארמון של שרותי בריאות כללית בחיפה.