קורונה: מתי נראה את סוף המגיפה?

שאלה אחת עיקרית מטרידה את העולם בימים אלה: מתי מגפת הקורונה תעלם כבר מהעולם ותפנה את מקומה לחיי השגרה המוכרים?

פרופ' שי אשכנזי, מומחה למחלות זיהומיות, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל ויו"ר האגוד הישראלי לרפואת ילדים, מסביר כי ישנם לפחות 3 תרחישים אפידמיולוגיים אפשריים שיכולים לגרום לכך:

תרחיש ראשון: מרבית אוכלוסיית העולם תיחשף לנגיף ותפתח נוגדנים נגדו

מכיוון שמדובר בנגיף חדש, שמערכת החיסון האנושית לא הכירה בעבר, באופן פוטנציאלי הוא יכול לתקוף שיעור ניכר מהאוכלוסייה, ואת חלקם הגדול כנראה יתקוף בצורה תת-קלינית, כלומר ללא כל תלונות רפואיות. נדבקים אלה יפתחו נוגדנים, ויהיו מוגנים מפני הנגיף. כלומר, כאשר חלק ניכר מבני האדם יפתחו נוגדנים, תיווצר הגנה קהילתית ("חסינות עדר"), עם עצירת שרשרת ההדבקה של הנגיף ובלימת המגיפה.

כמה זמן זה ייקח? קשה לדעת, אך בלימת ההתפרצות בסין בתוך כ-3 חודשים, מעניקה תקווה שבתוך מספר חודשים המגיפה תדעך גם במדינות המערב ותיעלם בהדרגה. אולם, יש לזכור שהיו מגיפות שנמשכו זמן רב יותר, כגון השפעת הספרדית, זן שפעת חדש שהגיע בשנת 1918 ונכח כשנתיים.

תרחיש שני:

סגר של כלל האוכלוסייה שיביא למניעת התפשטות המחלה ובהדרגה להיעלמות הנגיף.

כיוון שהתפשטות המחלה תלויה בחשיפה לחולים – אם לא תהיה חשיפה, כלומר – בתנאי בידוד נאותים - החולים יבריאו או חלילה ימותו, וכך בתום תקופת הבידוד האוכלוסייה לא תהיה חשופה להדבקה והמגפה תיעלם.

תרחיש שלישי:

ימצאו חיסון או תרופה לנגיף

בימים אלה עמלים מדענים וחוקרים ברחבי העולם במטרה למצוא מזור למחלה. אם אכן ימצא חיסון או תרופה יעילה, אלה יוכלו להגן על האוכלוסייה ולפתור את הבעיה, לפחות כפי שהחיסון נגד חצבת, למשל, מאפשר למנוע מגפה כשמרבית האוכלוסייה מחוסנת.

"מובן שאלה התרחישים המוכרים לעולם המדע, ואין לדעת בשלב זה אם ייתכנו תרחישים בלתי צפויים בעקבות הנגיף החדש", מסייג את הדברים פרופ' אשכנזי.

לאחרונה, ראש הממשלה ציין אפשרות נוספת של בדיקות דם שמטרתן לאתר נוגדנים לנגיף בכלל האוכלוסייה, על מנת לאפשר למי שכבר חלה במחלה (ולא בהכרח היה ער לקיומה) לשוב לשוק העבודה, האם מדובר באפשרות ריאלית?

"באופן תאורטי, זוהי תכנית אפשרית, בעיקר בזמנים שבהם אין תכנית אידיאלית ללוחמה בנגיף שאינו מוכר וצפוי. השאלה העיקרית פה היא האם תכנית כזאת אכן ישימה ואילו אמצעים עומדים לרשות המערכת כדי לאכוף אותה. הרי כדי לבדוק את כלל האוכלוסייה בארץ נדרשות מיליוני בדיקות, ולשם כך צוות רפואי צריך להסתובב בין התושבים, כך שהעניין מורכב מאוד".

צילום: שאטרסטוק

תכנית זו מתבססת על נקודת ההנחה שמי שחלה במחלה לא יחלה בה שוב. האם התאוריה הזאת נכונה?

"התיאוריה כפי הנראה נכונה. למדנו שהקורונה משתנה עם הזמן, אבל נראה שהשינויים הם קלים, ולכן ההנחה היא שמי שחלה בנגיף יהיה מוגן מפניו, לפחות באופן חלקי. מובן שקיימת אפשרות שהווירוס ישתנה בדומה לשינויים שעובר בכל שנה וירוס השפעת ,אבל הסיכוי לכך קטן. אני מקווה מאוד שבדומה לשפעת הספרדית – מי שהחלים מקורונה לא יחלה בה שוב לעולם".

מה דעתך לגבי הבדיקות לאיתור חולים המתבצעות כיום?

"אני סבור שכדאי להגדיל משמעותית את מספר הבדיקות המבוצעות. ניטור הנדבקים מאפשר בעיקר לדעת באילו אזורים הווירוס שכיח יותר או, למשל, האם גם ילדים נדבקים בו ובאילו אחוזים. כל אלה מאפשרים לדעת טוב יותר אודות 'האויב' ולהילחם בו בהתאם, למשל על ידי סגר מתוחכם יותר".

לסיכום, מציין פרופ' אשכנזי כי: "נגיף הקורונה חדש לעולם המדע. אנחנו לומדים להכיר אותו עם הזמן, ואני מקווה מאוד שבזמן הקרוב נוכל להיערך טוב כדי להעניק לתושבים את הפתרונות הנדרשים לשעת חירום. ישנם תרחישים שונים לגבי האפשרות שהנגיף יעלם, אך המשך המערכה עדיין לא ברור".

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.