סוף עידן הקורונה?: 5 מומחים מנבאים מתי כבר נוכל לשוב לשגרה

מגפת הקורונה אמנם עדיין בעיצומה, ובכל זאת - הציבור מקפיד על ההנחיות ונראה שאפשר להתחיל לדמיין כיצד תראה החזרה לשגרה, מתי ואיך זה יקרה. שוחחנו עם 5 אנשי מדע וחוקרים מתחומים שונים, שניסו להעריך מתי נוכל להתחיל לנשום לרווחה – בכל מובן של המילה. התובנות לפניכם:

אביב זוהר, פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, חוקר מודלים להתפשטות הקורונה בישראל: "החזרה תהיה ברוורס"

"אני מעריך שהחזרה לשגרה תהיה ב'רוורס'. כלומר – מוסדות שנסגרו ראשונים יהיו גם האחרונים להיפתח. מובן שמוסדות כמו אוניברסיטה ומכללות שמצליחים להתנהל מרחוק יוכלו להמשיך בהתנהלות כזאת, ולכן אין סיבה שיפתחו בשלב מוקדם. אני מניח שגם מוסדות תרבות כמו בתי קולנוע ותיאטראות לא יחזרו לשגרה בשלב ראשון.

חשוב לזכור שההתאוששות הכלכלית בארץ תלויה בין היתר בכלכלה העולמית. אני מניח שטיסות יתחילו להעביר יותר סחורות כשנתחיל לראות מגמה חיובית.

בכל מקרה, כדי שתהליך של חזרה לשגרה אכן יתרחש, נצטרך לראות קודם כל שינוי משמעותי בעקומת החולים. לא מספיק 'להשטיח' אותה, והשינוי צריך להתבטא ממאות לבודדים ביום כדי שיתחילו להסיר את הסגר. במקביל, סביר שימשיכו לבצע בדיקות לניטור חולים וגם הדרישה לעטות מסכות תימשך".

פרופ סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונתרפיה וסגן דיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן: "העובדים הצעירים ישובו למעגל התעסוקה ראשונים"

"ראשית חשוב לציין שתקופת הדגירה של הווירוס ארוכה יחסית, ולכן סביר שכל החלטה על הסרת הסגר תחושב בהתאם למצב החולים שעודכן כשבועיים לפני. בזמן שנותר עד שהמשק חוזר לפעול כסדרו, המטרה היא להוריד באופן משמעותי את קצב ההדבקה, ולאפשר למערכת להיערך טוב יותר לכל תרחיש. כרגע מפתחים מודלים מתמטיים שיעזרו להתאים את נהלי העבודה לתנאים שיצמצמו הידבקות.

אני חושב שהכי נכון להשוות את הסיטואציה לסכר שעוצר זרם של מים – כרגע אנחנו בשלב שבו אנחנו מנסים לסגור את ה'חורים', וכדי להסיר את הסגר (סכר), צריך לשחרר את הזרימה באופן מבוקר כדי למנוע הצפה.

אני מעריך שבשלב ראשון יחזירו למעגל התעסוקה את העובדים הצעירים, שהם כידוע פחות מועדים לסיכוני המחלה בהשוואה למבוגרים. קהל המבוגרים ובעלי מחלות הרקע יאלצו לשהות בבידוד לתקופה ממושכת יותר להערכתי, וזאת כדי למנוע מצב של תחלואה משמעותית ואחוזי תמותה גבוהים.                                                                                   אני מניח שגם ההתנהלות היומיומית תשתנה – אנשים ידרשו להיכנס לרשתות השיווק עם מסכות וכפפות, וגם סביר שיבדקו חום לעובדים ולכל מי שנמצא במרחב ציבורי סגור.

אני מעריך שתוך שנה יהיה חיסון. כבר היום מבוצעים מאות ניסויים ברחבי העולם וגם מבדקי בטיחות, ובעוד כשלושה חודשים אני מאמין שנוכל להבין אם אנחנו בכיוון הנכון בנושא".

צילום: שאטרסטוק

פרופ עמוס בנט, חוקר וירולוג מולקולרי, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ירושלים: "מעריך שתוך חודשיים המגפה העיקרית בישראל תחלוף"

"מגפות היו בעולם בעבר והן למרבה הצער ימשיכו להתקיים. אני מעריך שהודות לבידוד הקפדני שנעשה כיום, תוך כחודשיים המגפה העיקרית בישראל תחלוף. אולם, הגיוני שעדיין יישארו מוקדים שבהם נראה המשך ההדבקות וייקח זמן עד שמוקדים אלה ייעלמו.                  סביר שהשכונות החרדיות שלא הקפידו על ההנחיות במלואן, יהיו אלה שיסבלו מכך באופן המשמעותי ביותר. בנוסף, כדאי להבין שעד שלא יהיה חיסון אפקטיבי, באופן תאורטי וירוס הקורונה עלול לשוב גם בשנה הבאה. אני מעריך שעבודת המחקר הרבה שנעשית בעולם כיום תניב פירות ונצליח למצוא חיסון. למרבה המזל, ככל הנראה מדובר בנגיף שלא עובר שינויים חלבוניים משמעותיים כמו נגיף השפעת למשל (שעבורו נדרש חיסון שונה בכל שנה), ולכן בהחלט נראה שאפשר לייצר חיסון כזה בעתיד הלא מאוד רחוק".

פרופ' חנוך סדרוביץ, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר אילן: "מעריך שהמיקוד העקרי ימשיך להיות מציאת חיסון אפקטיבי לקורונה"

"אני חושב שהדרך המהירה ביותר למיגור הנגיף היא פיתוח חיסון, ולא פיתוח תרופה. כיום נעשים ניסיונות להשתמש בתרופות שקיימות ונמצאו כיעילות נגד ווירוסים אחרים כמו איידס. פיתוח תרופה חדשה לקורונה הוא תהליך ארוך שעשוי להמשך בין 10-12 שנים והעלות היא בין ביליון לשני ביליון דולר. לכן, ההשערה שלי היא שהפוקוס העקרי ימשיך להיות מציאת חיסון אפקטיבי לקורונה, שככל הנראה ימצא בטווח זמן קצר פי כמה בהשוואה לתרופה".

נטע סופר צור: נטע: "זו לא תהיה השגרה שכולנו מכירים"

"אני מניחה שהחזרה לפעילות לא תהיה אותה השגרה שכולנו מכירים: יהיו מגבלות על התקהלויות וגם הנחיות שונות לגבי אינטראקציות. חשוב להבין שהעולם עבר 'טראומה' מסוימת והוא כעת נמצא בשלב הפקת הלקחים. מן הסתם יהיו לכך השלכות מעשיות והציבור יחוש את זה".

לסיכום: עדיין לא ברור מתי מגפת הקורונה תדעך ותאפשר לכולנו לשוב לשגרה, אך ניתן להעריך כי החזרה תתבצע בהדרגה ותכלול שינוי באופי ההתנהלות היומיומית. כל שנותר הוא לקוות שהעולם אכן יוכל לשוב לסורו בקרוב, ושהמדע והטכנולוגיה שוב יוכיחו שניתן להתגבר גם על משברים מסוג זה.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.