מסע בהיסטוריה: על הקשר בין מחלות עבר לוירוס הקורונה

מגפת הקורונה שפקדה את העולם, שינתה לחלוטין את ההתנהלות המקומית והגלובלית. אם היו מספרים לנו פעם שנאלץ לשהות בבית במשך שבועות רבים, ולהשתמש באמצעי הגנה כמו מסכות וכפפות בעת היציאה מהבית - ספק אם היינו מאמינים. רבים וטובים מנסים לחזות מה צפוי לקרות בתום תקופת הסגר. כדי לנסות להשיב על כך, בואו ננסה לחזור אחורה בזמן ולבחון כיצד התמודד העולם עם מגפות שונות ששינו לעד את פני האנושות.

עד לשנת 1880 לערך, לא ידעו לומר החוקרים האם מגפות הן מדבקות או שהן תולדה של גורמים סביבתיים. הסברה הייתה שמקורם של מחוללי מחלות הוא אוויר מזוהם שמגיע מהזבל או מהשפכים. החל מסוף המאה ה-19 הגיעו לתובנה, שמחלות מדבקות יכולות לעבור מאדם לאדם ישירות, או דרך בעל חיים או טפיל.

אילו מגפות בעבר השפיעו על האופן שבו האנושות מתמודדת כיום עם מחלות?

כולרה למשל, היא מחלה שיצאה לראשונה מהודו ב-1816 והפכה למגפה עולמית. מדובר במחלה שפוגעת במערכת העיכול וגורמת לשלשולים ולהקאות קיצוניים, שמובילים למוות ב-50 אחוז מהמקרים. התובנה שהמחלה עוברת באמצעות מי השפכים, הובילה למסקנה שיש להפריד בין מי השתייה לבין מי הביוב.

בהתאם לכך, תכנון הערים השתנה, על מנת לייצר הפרדה ראויה, ומי שפכים עברו טיהור כדי שלא יזהמו נהרות ומקורות מים אחרים. צעד נוסף למניעת הפצת המחלה היה הסגר על ספינות וכן בידוד חברתי. אגב, הכולרה עצמה מסמנת גם נקודת ציון להולדת מדע האפידמיולוגיה (חקר המגפות), שהחלה בסביבות 1850.

מגפה נוספת שאיימה על האנושות היא הדבר, שמוכרת לנו גם מימי הביניים. בסוף המאה ה-19, חוקרים גילו כי היא מועברת באמצעות פרעושים שעוקצים חולדות, וכשאלה מתות – הם פוגעים בבני אדם. מחלה זו, גרמה לחום גבוה, ולנפיחויות בקשרי הלימפה, ואף הובילה לכאבים מייסרים ולמותם של  עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם.

הדרך העולמית להתמודדות עם המגפה הייתה באמצעות הדברת עכברושים ויצירת חיסון

לאחר שהעולם חווה מגפות כאלה ואחרות, הגיעה גם התובנה שיש לנקוט באמצעים שונים על מנת למנוע התפרצות של מגפות דומות. בין העיקריים שבהם אפשר לציין: רחצת ידיים, שימוש בכילות להגנה מפני עקיצות של יתושים, שמירה על היגיינה בבתי החולים, שימוש באמצעים של בידוד חברתי בעת הצורך והדברת מזיקים שעלולים לסכן את הציבור.

אילו מסקנות ניתן להסיק מכך לגבי מגפת הקורונה?

למרבה הצער, נראה שעל אף הלקחים השונים שהופקו במרוצת השנים, נראה שכעת חזרנו לימים של חוסר וודאות שאפיינו תקופות קודמות, לפני מלחמת העולם הראשונה. יש להניח כי לו היו נוקטים באמצעי בידוד טובים יותר ובחסימת גבולות בינלאומיים בשלבים מוקדמים יותר, המצב היה פחות עגום.

לגבי השינויים הצפויים, ניתן להעריך ולשער כי השלכות הקורונה יורגשו במספר תחומים:

הנחיות חדשות לטסים: אירועי ההיסטוריה לימדו אותנו שמגפות מייצרות גבולות חדשים. אם עד היום הגבולות באירופה היו זניחים, יש לשער כי הפיקוח יהיה הדוק יותר הן על נוסעים והן מבחינת מסחר. אין ספק שהדבר ישפיע גם על טיבם של יחסים בין לאומיים.

ריחוק חברתי: סביר להניח שהמגפה תייצר מחסומים גם ברמה האינדיבידואלית. העניין עשוי לבוא לידי ביטוי למשל בהימנעות ממקומות צפופים, בהגבלות על התחבורה הציבורית וכן בהנחיות חדשות במוסדות תרבות כמו בתי קולנוע ותיאטראות.

סטריליות יתר: סביר שהרגלי ההיגיינה המחמירים שאליהם הורגלנו, יבואו לידי ביטוי גם בהתנהלות ובאופי הצריכה העתידיים שלנו. כך למשל, סביר שנראה יותר ירקות ופירות ארוזים והגישה למוצרים כמו דברי מאפה לא תהיה כרוכה במגע יד אדם.

עלייה בשעורי האלרגיות: אמנם, הרגלי ההיגיינה בהחלט נחוצים כעת לשם הגנה מפני נגיף הקורונה ולמניעת התפשטותו. אולם, בעתיד הרגלים אלה, עלולים להוביל לעלייה בשעורי המחלות האלרגיות, וביניהן: אטופיק דרמטיטיס, אסטמה ואלרגיות למזון. הנחה זו נגזרת מ"תאוריית ההיגיינה", לפיה היגיינת יתר עלולה לשבש באופן מסוים את האיזון הנחוץ למערכת החיסון כדי שתפעל במיטבה. ככלל, ככל שנהיה פחות חשופים לחיידקים ולנגיפים אולי נעלה את הסיכון לחלות במחלות, אך בה בעת – גם נגדיל את הסיכוי שלנו לסבול מאלרגיות.

"יש הרבה מה ללמוד מהמגיפות שקדמו לנוכחית", מוסיף ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת "מדעת". "כך למשל, במגפת הדבר של המאה ה-14 למדנו עד כמה קריטי להקפיד על בידוד. זו הייתה הפעם הראשונה שהתחילו לבודד אנשים חדשים שהגיעו לעיר, במטרה למנוע מהם להעביר מחלה. אגב,  המילה Quarantine כלומר -  הסגר, מגיעה מהביטוי Quaranta giorni באיטלקית שפירושו '40 ימים', שזה משך הזמן שנהגו לבודד ספינות שהגיעו לנמלים כדי לראות שאין בהן חולי דבר.

גם במאה ה-19 התרחשה מגיפה של תמותת נשים בלידה, שנגרמה כתוצאה מאי-שטיפת ידיים של הרופאים שטיפלו בהן. איגנץ זמלוויס, גניקולוג וחוקר, חייב את הרופאים במחלקתו לשטוף את ידיהם לפני שהגיעו לטפל בנשים, ובכך הפחית באופן משמעותי את תמותת הנשים בלידה. כשהיום אנחנו מדברים על היגיינה אישית ושטיפת ידיים למניעת העברת מחלות, זה התחיל שם.

השפעת והשחפת לימדו אותנו עד כמה חשוב לכסות את הפה באמצעות מטפחת כשמשתעלים או מתעטשים, כדי להפחית את הסיכון להדבקת אחרים. היום מציעים להשתעל לטישו (ולזרוק אותו אחרי) או להשתעל למרפק, באין ברירה.

השפעת הספרדית לימדה אותנו עד כמה מגיפה עלולה להיות קטלנית בתקופה המודרנית. השפעת ההיא קטלה יותר גברים צעירים מאלה שמתו במלחמת העולם באותן שנים, וכל זה אף שלא היו מאות ואלפי טיסות מדי יום שמשמשות אמצעי מהיר וקל להעברת המחלה".

לסיכום: אם עד היום היינו רגילים שמחלות כמו סרטן או מחלות לב מהוות איום לאנושות, נגיף הקורונה החזיר אותנו לחוסר הוודאות של שלהי המאה ה-19. מגפות שונות שידעה האנושות בעבר, שינו את הרגלי הנסיעה, את מבנה הערים ואת המדע עצמו. שינויים דומים צפויים לנו כעת, ואני מקווה שהפעם נוכל להסיק מסקנות נכונות שישמשו אותנו לשנים רבות.