מטבוליזם ומזונות בריאים: שווה קריאה

שני מחקרים מעניינים שתוצאותיהם פורסמו בחודש החולף בכמה מהמגזינים הרפואיים המובילים בעולם מצביעים (שוב) על הקשר הישיר והחיובי שבין תזונה נכונה ושימוש במוצרי מזון מסוימים על בריאותנו. בימים כאלו בהם כולנו סגורים בבתים, לחוצים ובמרבית שעות היום מוצאים במטבח מקום מפלט, אפשר ורצוי שנבחר מה אנחנו מכניסים לגוף וכמה.

שמן זית עשוי להגן מפני מחלות לב וכלי דם

הגדלת צריכת שמן זית עשויה לספק הגנה מפני מחלות לב וכלי דם בגברים ובנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

צילום: שאטרסטוק

מטרת המחקר: לדברי החוקרים, ישנן עדויות קודמות המצביעות על ההשפעה המגנה של צריכת שמן זית מפני מחלות לב וכלי דם באוכלוסיות ים-תיכוניות וכעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה המגנה של צריכת שמן זית מפני מחלות לב וכלי דם ואירועים מוחיים בקרב משתתפים בארצות הברית.

החוקרים אספו נתונים אודות למעלה מ-60,000 נשים שלקחו חלק במחקר Nurses' Health Study (1990-2014) ולמעלה מ-30,000 רופאים ממחקר Health Professionals Follow-up Study (1990-2014) ללא היסטוריה של ממאירות, מחלת לב ואירועים מוחיים. שאלוני תזונה שימשו להערכת הרגלי התזונה בתחילת המחקר ולאחר מכן כל ארבע שנים.

לאורך מעקב במשך מעל שני עשורי תועדו 6,034 אירועי מחלת לב כלילית ו-3,802 אירועים מוחיים. מניתוח הנתונים עלה כי הסיכון למחלות לב וכלי דם היה נמוך ב-14% והסיכון למחלת לב כלילית היה נמוך ב-18% עם צריכת שמן זית בכמות גדולה, צריכה יומית של מעל 7 גרם או יותר מחצי כפית שמן זית. עם זאת,החוקרים לא זיהו השפעה מגנה של שמן זית מפני אירועים מוחיים.

ממצאי המחקר הצביעו על ירידה אפשרית בהיקף של 5-7% בסיכון למחלות לב וכלי דם בעקבות החלפת צריכת מרגרינה, חמאה, מיונז או שומן ממוצרי חלב בכמות דומה של שמן זית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי צריכת שמן זית עשויה להגן מפני מחלות לב וכלי דם במבוגרים וכי יש מקום לשקול שימוש בשמן זית כתחליף למרגרינה, חמאה, מיונז ושומן.

J Am Coll Cardiol. Published online March 5, 2020

ארוחת בוקר גדולה עדיפה על ארוחת ערב גדולה

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולות עדויות נוספות התומכות ביתרונות ארוחת בוקר גדולה, על-פני ארוחת ערב גדולה. הממצאים מעידים כי העליה בעקבות ארוחה בריכוזי סוכר ואינסולין בדם הייתה קטנה יותר לאחר ארוחת בוקר, בהשוואה להיקף העליה לאחר ארוחת ערב.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההבדלים בתגובת הגוף לאחר ארוחה עתירת קלוריות או ארוחה דלת קלוריות. לצורך כך, החוקרים השלימו שני ניסויים נפרדים, כל-אחד נמשך שלושה ימים. בניסוי אחד, המשתתפים צרכו ארוחת בוקר דלת-קלוריות (שכללה 11% מהדרישה הקלורית היומית) עם ארוחת ערב עתירת קלוריות (69% מהדרישה הקלורית היומית) ובניסוי השני צרכו ארוחת בוקר עתירת-קלוריות וארוחת ערב דלת-קלוריות.

הארוחה החשובה ביותר ביום. צילום: שאטרסטוק

מדגם המחקר כלל 16 גברים בעלי משקל תקין, אשר השלימו הערכה של ההוצאה האנרגטית והתגובות המטבוליות למזון על-בסיס בדיקת קלורימטריה עקיפה, בשילוב עם הערכת משק הסוכר וכן מדדי רעב ותחושת כמיהה למתוקים.

ממצאי המחקר מעידים כי כאשר המשתתפים במחקר צרכו ארוחת בוקר דלת-קלוריות, הם דיווחו על עליה בתחושת רעב, בעיקר כמיהה למתוקים, לאורך היממה, בהשוואה לניסוי בו ארוחת הבוקר הייתה עתירת קלוריות. בנוסף, העליה בעקבות ארוחה בריכוזי סוכר ואינסולין בדם הייתה קטנה יותר לאחר ארוחת בוקר עתירת קלוריות, בהשוואה להיקף העליה במדדים אלו לאחר ארוחת ערב עתירת קלוריות.החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מספקים עדות נוספת התומכת בחשיבות ארוחת בוקר, כאשר לשעת הארוחה הייתה חשיבות מטבולית רבה במחקר זה.

J Clin Endocrinol Metab. 2020

ד"ר עמית עקירוב, רופא מומחה ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם בבית חולים בלינסון, מרכז רפואי רבין.