גלאוקומה - על שום מה?
מה הייתם עושים אם היו אומרים לכם שישנה מחלת ראייה שיכולה לגרום לעיוורון, וכאשר תגלו זאת, זה עשוי להיות מאוחר מדי?ראיון עם מומחה גלאוקומה, ד"ר מרדכי גולדנפלד, אשר מפציר: הגעתם לגיל 40? לכו להיבדק! אל תיתנו לגנב השקט של הראייה לפגוע בכם
מחלת העיניים השניה בשכיחותה בעולם המערבי הגורמת לעיוורון היא מחלת הגלאוקומה ( הראשונה היא ניוון רשתית, כתוצאה מגיל מבוגר אשר פוגעת בעצב הראייה. אחד האתגרים הקשים באבחון מוקדם של מחלת הגלאוקומה היא אפס סימנים מקדימים. "כשאדם מרגיש שמשהו לא בסדר, זה מאוחר מידי ולרוב מדובר בשלב מתקדם של המחלה" מסביר ד"ר גולדנפלד, ומסביר לנו מהי הגלאוקומה, כיצד ניתן לזהות אותה בשלב מוקדם, ומהן דרכי הטיפול האפשריות.
גלאוקומה כרונית – איך זה נראה וכיצד נזהה זאת?
"גורם סיכון חשוב ביותר בגלאוקומה הוא לחץ תוך עיני מוגבר. בעין הבריאה יש מנגנון אותו ניתן להשוות למנגנון של כיור במטבח", מסביר לנו ד"ר גולדנפלד. "נוזלים נכנסים מצד אחד, מיוצרים על ידי העין ומצד שני, מערכת הניקוז מפנה את הנוזלים החוצה. כאשר מערכת הניקוז אינה עובדת בצורה תקינה, הנוזלים מצטברים בעין והלחץ עולה. אם הלחץ עולה לרמה חריגה ולאורך זמן ,הוא פוגע בעצב הראיה . הפגיעה בעצב הראיה גורמת לפגיעה בשדה הראייה ההיקפית. במידה והלחץ התוך עיני המוגבר אינו מטופל, הלחץ ימשיך לעלות ועלול לגרום לעיוורון ".
חשוב לציין כי ההתייחסות פה הינה לגלאוקומה כרונית, כלומר מצב בו הלחץ התוך עיני עולה בהדרגה, לא בבת אחת, וברוב המקרים אינו מורגש ואינו כואב. מסתבר, כי הבעיה הגדולה היא שגם לחץ תוך עיני גבוה, , אינו כואב ברוב המקרים. כלומר רוב הסיכויים כי לא נשים לב לכך, אפילו במקרים בהם הלחץ התוך עיני מגיע לערכים גבוהים ביותר. , לכן קיימת המלצה גורפת של איגוד רופאי העיניים כי כל אדם מגיל 40 ומעלה חייב לבדוק את עצב הראייה ואת הלחץ התוך עיני אחת לשנה.
"בקבוצת סיכון לגלאוקומה נמצאים מטופלים אשר קרובי משפחה מדרגה ראשונה מהגרעינית חולים בגלאוקומה , ואנשים המטופלים בתרופות ממשפחת הסטרואידים, אשר עלולים להגביר לחץ תוך עיני. גם אנשים הסובלים מקוצר ראייה גבוה נמצאים בקבוצת סיכון לפתח לחץ תוך עיני מוגבר ", כך אומר ד"ר גולדנפלד.
התקף גלאוקומה – מצב חירום
"ישנם מצבים קצת פחות שכיחים בהם הלחץ התוך עיני עולה בבת אחת, זוהי תופעה של התקף גלאוקומה עם זווית סגורה", מסביר ד"ר גולדנפלד. "שיווי המשקל של הלחץ התוך עיני נשמר על ידי ניקוז תקין , אך חשוב להבין כי יש אנשים שמערכת הניקוז שלהם צרה ועלולה להסתם בבת אחת . (גלאוקומה צרת זווית)
"אצל אנשים אלו עלול לקרות מצב בו איזורי הניקוז יכולים בבת אחת להיסגר, בבת אחת יש עלייה בלחץ התוך עיני, ונוצר התקף כתוצאה מסגירת הזווית . זה מצב חירום ברפואת עיניים, מלווה בכאבים קשים" מסביר ד"ר גולדנפלד, ומוסיף "בניגוד לגלאוקומה הכרונית, זהו מצב שקל לנו יותר לאבחן כאשר קורה בפועל".
בדיקת עיניים – אבחון מונע חובה!
מומחה גלאוקומה מסוגל לאבחן בבדיקת עיניים האם מדובר בזווית צרה, אשר עלולה לגרום להתקף גלאוקומה בעתיד, ובאמצעות טיפול לייזר, לחסוך תחלואה עתידית וכמובן עוגמת נפש ומוגבלות תפקודית גבוהה. "גם לחולה גלאוקומה מאומת אין זה מספיק למדוד עבורו את הלחץ התוך עיני" מסביר ד"ר גולדנפלד, "חשוב לעשות בדיקות אשר סורקות את עצב הראייה על מנת לבחון האם עצב הראייה בריא או שהנזק התקדם, ובמקביל יש לבצע בדיקות אשר בודקות באופן ממוחשב את הנזק הקיים, האם הוא יציב או מתקדם". הבדיקה השלמה כוללת בדיקת עין, מדידת לחץ, בדיקת עצב ראייה ובדיקת שדה ראייה ממוחשב.
לא רק לחץ תוך עיני מוגבר
למרות העובדה כי גורם הסיכון מספר 1 לגלאוקומה הוא לחץ תוך עיני מוגבר, לא כל חולי הגלאוקומה מאופיינים בלחץ מוגבר . יש אחוז לא קטן של חולים אשר עצב הראייה שלהם פגוע כמו בגלאוקומה, שדה הראייה שלהם מוגבל, ועם זאת – הלחץ התוך עיני תקין לחלוטין.
"תת הקבוצה הזו נקראת גלאוקומה עם לחץ תקין ", מסביר ד"ר גולדנפלד, ומבהיר לנו: "לחץ תוך עיני הוא מושג ערטליאי אשר אינו ברור להרבה אנשים, ולכן אני משתמש בכולסטרול כדימוי, על מנת להסביר את המושג הזה. ישנם אנשים עם כולסטרול גבוה אשר לא חולים אף פעם במחלת לב. יש כאלו שאף פעם לא היה להם כולסטרול גבוה ומגיעים בגיל 50 עם התקף לב למיון. כלומר, הלחץ התוך עיני הוא כמו הכולסטרול. ל- 10% מהאוכלוסייה יש לחץ תוך עיני מוגבר ללא פיתוח גלאוקומה, וישנם כ-20%-30% מהם אשר כן מפתחים גלאוקומה, אף על פי שהלחץ התוך עיני אצלם אינו חריג" מסביר ד"ר גולדנפלד.
כיצד ניתן לטפל בגלאוקומה?
ד"ר גולדנפלד בהחלט מרגיע אותנו ומספר על הטיפולים האפשריים על מנת להתגבר על הגלאוקומה. "הטיפול העיקר הוא הורדת הלחץ התוך עיני", מסביר ד"ר גולדנפלד. ישנן מספר דרכים להורדת הלחץ:
- טיפולי לייזר בשיטת SLT – לאחרונה פורסם מחקר מקצועי ומקיף בנוגע לאופציות הטיפוליות לחולי גלאוקומה, ושמוTHE LIGHT STUDY. אחת המסקנות במחקר זה הינה כי לחולי גלאוקומה פתוחת זווית, מומלץ להתחיל בטיפול לייזר שנקרא SLT (SELECTIVE LASER TRABECULOPLATY). טיפול זה אינו חלק מסל הבריאות, עיקרו הינו טיפול לייזר קר אשר אינו מותיר צלקות, וניתן לחזור עליו מספר פעמים.
- טיפול לייזר בשיטת ALT ARGON LASER TRABECULOPLATY)) – טיפול זה הינו טיפול בלייזר חם, אשרכן כלול בסל הבריאות. חשוב לציין כי מכיוון שמדובר בלייזר חם, ניתן לבצע אותו רק פעם אחת. אגב, שאלנו את ד"ר גולדנפלד האם ניתן לבצע טיפול לייזר חם ולאחר מכן לייזר קר, וזה אכן אפשרי.
- אפשרות נוספת לטיפול הינה אמצעים תרופתיים כגון טיפות עיניים.
- אפשרות אחרונה לטיפול לאחר שבוצעו טיפולי לייזר וטיפולים תרופתיים, הינה ניתוח ליצירת מעקף לנוזלים על מנת שיוכלו להתנקז בדרך אלטרנטיבית. הניתוחים הללו כלוליםבסל הבריאות.
"בדיקת עיניים אחת לשנה עשויה להציל לכם את הראייה"
אם הגעתם לגיל 40, ד"ר גולדנפלד ממליץ לבצע בדיקת עיניים פשוטה אחת לשנה. "הבדיקה אינה כרוכה באי נוחות, והיא יכולה להציל את הראייה", מסביר ד"ר גולדנפלד. "כאשר תגיעו למצב בו אתם מתחילים לחוש פעילות לא תקינה בעין, יש סיכוי טוב כי מאוחר מדי על מנת לטפל בעין, והדרך לעיוורון לצערנו מהירה מאוד".