להתראות קורונה, שלום חרדה

בתקופה האחרונה, רבים מאיתנו עוברים לחץ וסטרס שאנו לא חווים בשגרה הרגילה. באופן פתאומי נפל עלינו איום הקורונה, איום בלתי ידוע, אמצעי התקשורת "מפמפמים" מידע על כמויות נדבקים, מונשמים, מתים, וגם המספרים ברחבי העולם לא ממש עוזרים לתחושת הביטחון האישית. ההסתגרות בבית גורמת לכל אחד מאיתנו להגיב אחרת. הבדידות, הלחץ הבלתי פוסק למצוא עבודה והפחד מאיבוד פרנסה, הריחוק מאהובינו ומהורינו המבוגרים, זוגיות שנמצאת בתחילת דרכה ולא ברור אם תמשיך – כל אלו משמשים סיבות מספיקות בהחלט, אשר עשויות להוביל אנשים נורמטיביים לחלוטין להתקפי חרדה, דכדוך ואף דיכאון.

הקורונה באמת נגמרה?

השחקן המרכזי הוא חוסר הוודאות. אף אחד לא יודע כמה זמן זה ייקח, האם ומתי אפשר לחזור לעבודה. כל הזמן אומרים לנו באמצעי התקשורת, שיהיה גל נוסף קשה יותר. אנחנו לא משתחררים מהמתח, הלחץ והסטרס, שגורמים לנו להגיב רגשית בעוצמות שונות.

העולם שהכרנו השתנה מקצה לקצה, אין מדינה שנגיף הקורונה לא השפיע עליה בצורה כזו או אחרת. דפוסי חיים השתנו, דפוסי התנהגות השתנו, החל מיציאה מהבית לסופרמרקט, דרך עבודה וחינוך לילדים, וכלה בתהיות לגבי העתיד, עבור ילדים, מבוגרים וקשישים.

מרתף אפל לעומת בית חמים

מבוגרים נמצאים בביתם כמעט חודשיים, לא נפגשים עם משפחה ונכדים, חשוב לזכור כי חלק משמעותי מאוכלוסיית המבוגרים בישראל כיום, היו ילדים בתקופת השואה. חלקם שבים לחוות את תחושת חוסר הוודאות וחוסר האונים. מצד שני, חלקם אומרים לי בחיוך "חיינו שנה וחצי במרתף חשוך ואפל, רעבים וחולים, מה זה בשבילנו להיות בבית שלנו, עם טלוויזיה ואוכל?"

בתקופת מלחמה, ידוע כי ישנם אנשים אשר מתנהגים בקור רוח ולוקחים פיקוד על התארגנות מסודרת, ודווקא לאחר חלוף הסכנה, כאשר הדברים חוזרים למסלולם, "יוצא האוויר מהמפרשים" והרבה מהאנשים ש"החזיקו" בשביל הסביבה שלהם, יכולים למצוא עצמם בתגובות חרדה ודיכאון. השילוב הקטלני של חוסר ודאות לגבי המחלה והמגפה לבין הגבלה בחופש שלנו אשר כופים עלינו להישאר בבית, יכול לייצר תסכול רב, אצל כולנו.

כיצד תדעו אם עברתם התקף חרדה?

כל אחד מאיתנו מגיב במצבים מסוימים בתגובות רגשיות שונות. החל משמחה והתרגשות, דרך כעס, רוגז, ועד לחרדות ופחדים שונים, או גם דכדוך ודיכאון. אלו תגובות נורמטיביות גם אצל בעלי חיים וגם אצל בני אדם, ולכן לא צריך להיבהל ואף אחד לא הולך להשתגע. אלו תגובות נורמטיביות כדי שנוכל להתמודד טוב יותר עם מצבים שמלחיצים אותנו.

בסופו של דבר, המוח שלנו בנוי בצורה כזאת שברגע שאנו חשים סכנה או איום קיומי על החיים שלנו או כל הפרעה אחרת שמוציאה אותנו מהשגרה הרגילה שלנו, אנו מגיבים בסימפטומים מסוימים. מצב חרדה מאופיין בתחושת מתח, מועקה בחזה, קושי בנשימה, לחץ, פחד מדבר שאינו מוכר לנו, כאשר ניתן להבחין בין מספר פרמטרים: תחושות פיזיולוגיות, תחושות רגשיות, הפרעות בהתנהגות. לדוגמא, לחץ וסטרס, תחושה של חוסר ודאות ושינויים דרסטיים בשגרת החיים, כגון דאגה לבריאות המשפחה, לפרנסה להמשך התנהלות תקינה של העבודה, מה שמאפיין את התקופה, כל אלו גורמים לכל אחד להגיב בצורה רגשית שונה מהרגיל, עד למצבי חרדה, או התקפי פאניקה.

עצות מעשיות להתמודדות עם לחץ בימי קורונה

התגובות הרגשיות שלנו של מתח, עצבנות, לחץ, פחד מהעתיד, הפרעות בשינה וכו', הן תגובות נורמטיביות למצבי לחץ, אנחנו לא באמת משתגעים. ישנן מספר עצות מעשיות ופשוטות ליישום, אשר יכולות לסייע לכל אחד מאיתנו החווה מתח ולחץ בתקופה זו:

• להימנע ככל האפשר מצפייה והאזנה למבול החדשות והתחזיות השחורות ולתת לכך זמן מוקצב בערב.
• להשתדל לא להשוות את הקורונה למלחמה קשה או לאסון בלתי נמנע.
• להשתדל לבנות תוכנית מסודרת לחזרה של שגרת חיים, המאפשרת יותר שליטה, ולהיצמד אליה ככל האפשר, לתאם אותה עם הילדים ובני הזוג בבית.
• לחלק אחריות וזמנים בין בני הזוג כדי שכל אחד יוכל למצוא זמן להתפנות לזמן האישי שלו, לשגרת עבודה, לתחביבים.
• להימנע מגישה חופשית למקרר על מנת לא לנשנש יותר מדי פחמימות שמזיקות לבריאות, לסגל סדר יום של אכילה בריאה.
• אם יש ילדים גדולים יותר, כדאי לרתום אותם לעזרה בטיפול באחים ובאחיות קטנים, ובפעילויות שגרתיות בבית.
• ללמוד להשתמש בתרגילי הרפיית שרירים, נשימה, חשיבה חיובית, מדיטציה.
• חשוב מאוד לשלב פעילות גופנית במהלך היום אשר עוזרת לפוגג מתח, משחררת בגוף חומרים כימיים כגון אנדורפינים אשר מרגיעים ויוצרים יותר שליטה ורוגע.
• לשתף את בן/ בת הזוג בתסכולים ומצוקה, ולנסות להרגיע אחד את השני.
• להשתדל לשמור על קשרים חברתיים, לשתף ולא להחזיק בבטן.

חשוב לזכור כי ברוב המקרים ניתן למתן ואף לסייע לשוב לשליטה על תחושות החרדה והדיכאון, גם בפנייה למסגרות תמיכה חיצוניות. במידת הצורך שילוב של טיפול תרופתי לצד ייעוץ פסיכולוגי מתאים, יתנו כלים טובים יותר לרוב האנשים, להתמודד טוב יותר עם מה שקורה להם.

ד"ר אשר בר-הלפרן, פסיכיאטר מומחה בכיר, צבר ניסיון של עשרות שנים בטיפול בהפרעות חרדה, טראומה ופוסט טראומה, כפסיכיאטר הראשי של 'עמך', בסניפי המרכז, עם טיפול בניצולי שואה ודור שני, ובניהול של עשרות שנים, של המרכז לבריאות הנפש של קופת חולים כללית במחוז דן – פתח תקווה.

השתתפה בכתיבת הכתבה: דפנה לביא.