גל שני של התפרצות נגיף קורונה: תרחישים ומיתוסים
כמה זמן נצטרך להמתין לחיסון, מה חשוב להבין על המסכות הכירורגיות והאם צפוי לנו גל נוסף של קורונה בקרוב? פרופ' ישראל פוטסמן, מומחה למחלות זיהומיות ורפואה פנימית, עם כל התשובות
אמנם זה מרגיש שכאילו הקורונה כבר מאחורינו, אך האמת היא שהמשבר עוד רחוק מלהסתיים. שאלות רבות נותרו ללא מענה ולמרות האופטימיות הזהירה, איש לא יודע כיצד ישפיעו ההקלות על מהלך המגפה. חוסר הוודאות מהווה מצע נוח לצמיחה של חדשות כזב ותיאוריות קונספירציה ולכן חשוב לבחור בקפידה את מקורות המידע שלנו. פנינו לפרופ' ישראל פוטסמן, חבר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות וחוקר בתחום רפואת המטיילים, כדי להבין קצת יותר על המגפה וללמוד על מה שצופן לנו העתיד.
עדיין, רב הנסתר על הגלוי
מדי יום ביומו בחודשים האחרונים, מתפרסמים מחקרים חדשים על נגיף הקורונה והשפעותיו. בתחילת המשבר הסתמכנו בעיקר על מחקרים שנערכו בסין אך כיום כבר ישנם יותר ויותר מחקרים שנערכים בעולם המערבי. ממה שידוע לנו כיום, ניתן לומר בוודאות כי לא מדובר במחלה שמתנהגת לפי דפוסים ידועים של מחלות ויראליות מוכרות אחרות ובניגוד למה שחשבנו בתחילת ההתפרצות, נראה כי לא מדובר בנגיף שפוגע בריאות באופן בלעדי.
צילום: שאטרסטוק
כך לדוגמה, ידוע כיום שחולי קורונה עשויים לסבול בשל המחלה מקרישיות יתר של הדם. בעקבות כך חולה קורונה צעיר וללא מחלות רקע, עשוי להגיע למצב של שבץ מוחי. בנוסף המחלה עשויה להשפיע על הכליות, על הלב ועל המוח ולפגוע בצורה קשה גם באנשים צעירים ובריאים. גם המהלך הקליני של הקורונה עשוי לתעתע: התסמינים הראשוניים עשויים לחלוף תוך מספר ימים ואף להיעלם לחלוטין ולאחר תקופה של רגיעה, עשויים להתפרץ מחדש בעוצמה גבוהה מאוד.
שלושה תרחישים אפשריים
כשמנסים להבין כיצד תתנהג המגפה בעתיד הנראה לעין, מסתמכים בעיקר על מודלים של מגפות קודמות. באחד המאמרים החשובים שפורסמו בנושא על ידי CIDRAP (Center for Infectious Diseases Research and Policy), מתייחסים לשלושה תרחישים אפשריים. לפי התרחיש הראשון, אחרי הגל הנוכחי יופיעו גלים קלים יותר של התפרצויות שיופיעו פעם אחר פעם לאורך השנה-שנתיים הבאות. הגלים ייחלשו באופן הדרגתי עד שהמגפה תעלם לחלוטין בטווח של שנתיים לכל היותר.
לפי התרחיש השני, בתום הגל הנוכחי יופיע גל עוצמתי הרבה יותר בסתיו או בחורף הקרובים ובעקבותיו יגיעו גלים קטנים יותר לאורך 2021. יש לציין כי כך בדיוק התנהגה לצורך העניין מגפת השפעת הספרדית: היא החלה בגל קטן יחסית במרץ 1918, שנחלש במהלך חודשי הקיץ. גל עוצמתי יותר הגיע בסתיו של אותה שנה ובהמשך הופיע גל שלישי בחורף ובאביב של 2019, ששכך בדומה לגל הראשון, במהלך חודשי הקיץ.
לפי התרחיש השלישי, לאחר הגל הנוכחי לא יופיעו גלים נוספים אך אנשים עדיין יידבקו במחלה וחולים ימשיכו למות ממנה, אם כי לא בהיקפים שחווינו בגל הראשון. יתכן כמובן שגם במישור הזה המחלה תפתיע אותנו אך בכל מקרה נצטרך להישאר עם אצבע על הדופק בשנתיים הקרובות ולהגיב בהתאם מעת לעת בהתאם לצורך.
הסכנה שממתינה לנו בחורף
אחד החששות הגדולים נוגע להתפרצות מחודשת בחורף בשל עלייה בגורמים להדבקה. מדי חורף אנחנו מוקפים ביותר מ-120 נגיפים שונים שגורמים לנזלת והתעטשויות. חולה קורונה שסובל במקביל מנגיף שגורם לו לנזלת, עשוי להדביק עשרות אנשים אחרים. כמו כן מדובר בסיכון גבוה במיוחד לאור העובדה שבתקופת החורף אנחנו נוטים להתקהל במקומות סגורים.
שוודיה לא צריכה להוות דוגמה לאף מדינה
בניגוד למה שרבים נוטים להאמין, לא הייתי קורא למה שקורה בשוודיה, סיפור הצלחה. אם מסתכלים למשל על הגרף המתאר את מספר המקרים החדשים על ציר הזמן, ניתן לראות כי בישראל הגענו לשיא בתחילת אפריל עם 765 מקרים אך החל מה-2 במאי מדובר בפחות מ-100 חולים חדשים ליום וכיום אנחנו עומדים על סביבות ה-20. כלומר תוך חודשיים הגענו למצב שבו יש מעט מאוד מקרים חדשים.
בשוודיה לעומת זאת, הגרף מתנהג בצורה שונה לחלוטין. מדי יום מאובחנים שם מאות מקרים חדשים וזאת בזמן שנערכות שם קרוב לפי שלושה פחות בדיקות. כל זה מבלי להזכיר את העובדה כי עד כה מתו בשוודיה למעלה מ-3,500 בני אדם ומדי יום מצטרפים למניין המתים עשרות נוספים. ברור לחלוטין שההגבלות שהוטלו על הציבור הישראלי, חסכו אלפי מיתות מיותרות.
החלום הרחוק על חסינות העדר
אדם שהחלים מקורונה, נושא בגופו נוגדנים שפיתח נגד הנגיף ולפיכך הוא למעשה מחוסן מפניה. כדי לפתח חסינות עדר, צריכים לעבור מסה קריטית של אנשים שיהיו מחוסנים, כשלכל מחלה יש את המסה הקריטית האופיינית לה. למשל כדי להשיג חסינות עדר נגד חצבת, לפחות 95% מהאוכלוסייה צריכים להיות מחוסנים. לעומת זאת כדי להשיג חסינות עדר מפני מגפת הקורונה, מדברים כיום על סביבות ה-60%. מן הסתם נכון להיום אנחנו מאוד רחוקים משם כיוון שלפי ההערכות העדכניות, לכל היותר חמישה אחוזים בלבד מהאוכלוסייה נדבקו מהמחלה והחלימו ממנה.
על הדבש ועל העוקץ
בימים אלה מערכת הבריאות ומקבלי ההחלטות מנתחים את האופן שבו פעלנו בחודשים האחרונים, בתקווה להפיק לקחים ולהסיק מסקנות שיאפשרו לנו לנהל בצורה יעילה ומוצלחת יותר את המגפה הבאה. אין ספק שישנם לא מעט דברים שיתכן שהיינו צריכים לעשות אחרת, בדגש על המישור האסטרטגי. היינו יכולים להתארגן בשלב מוקדם יותר מבחינה ניהולית ולמשל להעביר חלקים גדולים יותר בניהול לידי הצבא, שמתורגל היטב במתארי חירום.
אך המשבר הנוכחי חשף גם לא מעט דברים נפלאים ואני גאה מאוד בכך שמערכת הבריאות הוציאה מעצמה את המיטב. רופאים שרגילים לסיים את יום העבודה שלהם בארבע אחר הצוהריים, נשארו בבתי החולים עד אחת עשרה בלילה, הצוותים הרפואיים עברו לעבודה במשמרות של 12 שעות וגם ברמה המדינית התקבלו מספר החלטות שסייעו לנו למנוע אסון כמו הפסקת הטיסות לדוגמה.
מתי יהיה כבר חיסון?
אני אדם אופטימי מטבעי אך באופן ספציפי אני אופטימי מאוד גם בכל מה שקשור למגפה הנוכחית. עולם הרפואה המודרני מתפתח במהירות אדירה מאי פעם ורק הולך ומתחזק. אני לדוגמה, התחלתי את ההתמחות שלי ברפואה פנימית בתחילתה של מגפת האיידס. בזמנים ההם היינו צריכים להמתין כחמש שנים מהרגע שבו זוהו המקרים הראשונים ועד לזיהוי הנגיף שגרם לתסמונת.
שני עשורים מאוחר יותר, עם פרוץ מגפת ה-SARS, הצלחנו לזהות את הנגיף בטווח של שלושה שבועות בלבד ובמגפה הנוכחית זה ככול הנראה לקח לא יותר משבוע. אנחנו נמצאים כיום במצב פנטסטי ואני מאמין שאם יקצרו מספר הליכים בירוקרטיים, לא נצטרך להמתין יותר משנה ליום שבו יהיה לנו חיסון.
צילום: שאטרסטוק
מה שרבים לא הפנימו בנוגע למסכות הכירורגיות
לסיום, חשוב לי להדגיש נקודה שיתכן שרבים לא הבינו או הפנימו כראוי: המטרה של המסכות הכירורגיות הפשוטות, היא למנוע מאדם חולה להפיץ את המחלה. לצערי, אני רואה בשבועות האחרונים מצב אבסורדי לחלוטין שכן המבוגרים מקפידים לעטות מסכות בהתאם להנחיות בזמן שהצעירים מזלזלים בהן ולא מקפידים כלל. חשוב להדגיש שכאשר אתם עוטים מסכה, אתם מגנים על הסביבה שלכם וככול שיותר אנשים יעטו מסכות, כך ההגנה תהיה רחבה יותר.
סייע בהכנת הכתבה: עודד פשטצקי, כתב ZAP Doctors
