בדיקות סרולוגיות או מטושים? הגיע הזמן לעשות סדר

צמד המילים "בדיקות סרולוגיות" נשמע בכל מקום לאחרונה. כמו שאתם וודאי מבינים, יש להן קשר לקורונה. אבל מה זה בדיוק אומר ומדוע מבצעים אותן? פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה וסגן דיקן הפקולטה למדעי החיים באונ' בר אילן, מפרט את כל מה שחשוב לדעת בנושא. לדבריו, באופן כללי ישנם 3 סוגים של בדיקות המאפשרות לאתר וירוס, והבדיקות הסרולוגיות נכללות בהם:

1. בדיקה גנטית PCR RT ("מטושים"): בדיקות אלה מיועדות לאיתור נוכחות הווירוס בגוף באמצעות איתור החומר הגנטי שלו. בדיקה זו, המתבצעת באמצעות החדרת מטוש לדרכי הנשימה העליונות (האף), מאפשרת לאתר ווירוס רק בהנחה שהוא קיים באותו הרגע בגוף. מדובר בבדיקה יחסית מדויקת (בין 90-95 אחוז דיוק), המאפשרת לדעת האם הנבדק חולה בקורונה נכון ליום הבדיקה. חסרונה נובע מאחוז קטן של תוצאות שווא הנובע בד"כ מלקיחת דגימה בצורה שאינה מספיק מדויקת, או לחלופין מנוכחות דלה של הווירוס באזור הנבדק (כלומר בחלל האף). כאמור, בדיקות אלה יכולות רק להעיד על וירוס שנמצא בגוף בזמן הבדיקה, אך הן אינן מעידות על חסינות הנבדק מפניו.
2. בדיקת אנטיגנים: בדומה לבדיקת הגנטית, גם בדיקה זו מיועדת למציאת נוכחות הווירוס בגוף. אולם, בניגוד לבדיקה הקודמת שמאפשרת לאתר את החומר הגנטי שלו, בדיקה זו מאפשרת לאתר גם נוכחות של חלבוני הווירוס. המשמעות היא שבדיקה זו מהירה מאוד, וכבר תוך מספר דקות היא מאפשרת לקבל תוצאות. למרות היתרון המובהק, בפועל בדיקה זו כמעט אינה מיושמת משום שהלוגיסטיקה הכרוכה בהכנתה כרגע מורכבת יחסית.
3. בדיקות סרולוגיות: מדובר בבדיקות דם, שייעודן הוא לאתר נוגדנים של הנגיף בגוף, המעידים על כך שהגוף אכן נחשף אליו בעבר. 

צילום: שאטרסטוק

מהו ההיגיון המדעי שעליו מבוססת הבדיקה הסרולוגית?

"בעת המפגש שבין הגוף לבין פתוגן (מחולל המחלה, במקרה הזה וירוס הקורונה), נוצרת תגובה חיסונית – או במילים אחרות, הגוף מייצר נוגדנים. דרך הייצור הזאת עוברת דרך שילובים שונים של נוגדנים, כאשר בסופו של דבר הגוף לומד מהו השילוב המושלם. את השילוב הזה הוא מייצר בכמות גדולה. איתור הנוגדנים מעיד על כך שאכן פלש לגוף וירוס.

חשוב להבין שהתגובה הזאת אורכת מספר ימים, והיא מתרחשת בשני שלבים: בשבוע הראשון מתקיים ייצור של נוגדנים מסוג IgM – מדובר בנוגדנים ראשוניים שמסייעים לגוף להתמודד בעת המפגש עם הפתוגן הבעייתי. נוגדנים אלה לא נשארים בגוף זמן רב, וכאמור תוך כדי תנועה, הוא לומד לשפר את אלה מהם שכן הצליחו להוכיח יעילות מרבית.

בשלב השני, נוצרים נוגדנים מסוג IgG. אלה חזקים ויעילים בערך עד פי מאה מהנוגדנים הראשונים, והם יכולים להישאר בגוף חודשים, שנים ואף כל החיים. שלב זה למעשה מכונה "הזיכרון החיסוני".

הבדיקות הסרולוגיות מאפשרות לבדוק את נוכחותם של שני סוגי החלבונים כנגד ווירוס הקורונה.  אם מאותרים בדם רק חלבונים מסוג IgM, המשמעות היא שרוב הסיכויים שהנבדק חולה בעת הבדיקה. לעומת זאת, נוכחות של נוגדנים מסוג IgG תעיד על כך שהוא בסיומה של המחלה, או על כך שהוא כבר מחוסן בפניה באופן תאורתי".

אמינות הבדיקות הסרולוגיות

"חשוב להבין שאחוזי ההצלחה של הבדיקות תלויים בין היתר בסוג הבדיקה שנעשית", מבהיר פרופ' כהן. "ידוע למשל כי בחלק מהבדיקות המיועדות לביצוע באופן ביתי, אמינותן יכולה לנוע בין 80 לכ- 30 אחוז בלבד (תלוי בערכת הבדיקה).

מובן שמדובר בנתון מטריד מאוד, לפיו ניתן להסיק כי בדיקה זו אינה רלוונטית על מנת לספק תוצאה רלוונטית כלשהי. לעומת זאת, בדיקות אחרות המתקיימות ע"י רשויות מוסמכות במעבדה (מסוג ELISA) כמו הבדיקות שמבצע בימים אלה משרד הבריאות מגיעות לדיוק של 80-90 אחוז. גם במקרה הזה עדיין לא מדובר בתוצאה מושלמת שיכולה לספק תמונה מדויקת של המצב, אם כי היא עדיפה על פני הבדיקות הביתיות כמובן".

מהי המטרה המרכזית של הבדיקות?

לדברי פרופ' כהן, מטרת העל של ביצוע הבדיקות הסרולוגיות, היא לקבל תמונת מצב עדכנית של מפת החולים בישראל. לאור הזמנת כמות הערכות, ידוע כי בישראל אמורות להתבצע כ 2 מיליון בדיקות כאלה. מפה כזאת תאפשר להעריך מספר דברים:

האם אנחנו קרובים למצב של "חסינות עדר"? הכוונה בביטוי זה היא לכך שבאוכלוסייה נוצרה הגנה קהילתית, באמצעות מספר גדול מספיק של אנשים (בין 60-80 אחוז) שחלו במחלה והתחסנו. מבחינה לוגית – ככל שיותר אנשים נדבקו, כך פחות אנשים יכולים להעביר את הנגיף לאחרים, מה שיוצר שכבת מגן אנושית המכונה "חסינות עדר".

את מי צריך לחסן? מובן ששאלה זו רלוונטית רק כאשר קיים חיסון יעיל. בהנחה שחיסון כזה יגיע לישראל בקרוב, המטרה תהיה לאפשר לקבוצות שטרם נחשפו לנגיף להתחסן ולחסוך חיסון ממי שכבר חלה במחלה, גם ללא ידיעתו כיוון שלא חווה סימפטומים.

כמה מהחולים הם "א – סימפטומטיים"? שאלה זו חשובה על מנת להבין יותר אודות הנגיף: לדעת אילו אוכלוסיות נמצאות בסיכון גדול יותר, מהו הסיכוי ללקות במחלה קשה וכו'.

צילום: שאטרסטוק

האם הבדיקות הסרולוגיות שנעשו עד כה מאפשרות לענות על שאלות אלה?

ובכן, למרבה הצער לפי ההסבר של פרופ' כהן, נראה כי עדיין מוקדם לצאת במסקנות חד משמעיות: "עד כה, לפי תוצאות הבדיקות המבוססות על פי מדגם של מספר בדיקות דם אקראיות, לכאורה נראה כי בארץ קיימים כ 200,000 אנשים שנחשפו לנגיף. לפי מסקנה זו אפשר להסיק (שוב לכאורה) שתי מסקנות: הראשונה היא שאנחנו רחוקים ממצב של "חסינות עדר". השנייה, משמחת יותר – שמדובר במחלה קלה שלרוב אינה מתבטאת בסימפטומים קשים.

ובכל זאת, לעת עתה כאמור נראה שמוקדם מידי לצאת בהצהרות כל כך דרמטיות. הסיבה היא שכדי לקבל תמונת מצב מדויקת יותר נדרש לבצע מדגם רחב הרבה יותר. צריך להביא בחשבון שככל שהמדגם קטן יותר, כך רמת האמינות נמוכה יותר. עניין נוסף הוא העובדה שהמדגם חייב להיות מייצג. כלומר – לא מספיק לדגום מספר גדול, אלא שהנדגמים חייבים להגיע מאזורים שונים, גילים מגוונים ומרקע שונה באוכלוסייה המייצג את האוכלוסייה כולה.

נקודה נוספת שכדאי להתייחס אליה היא תאוריה מסוימת, לפיה איתור נוגדנים של קורונה בדם עשוי להעיד על אחד מזני הקורונה הפחות מסוכנים שכרוכים בהצטננות בלבד. עד כה אותרו 7 זנים של קורונה, וכ 4 מהם כרוכים בהצטננות קלה בלבד. החשש הוא שבשל תגובה של הגוף לאחד הווירוסים הפחות מסוכנים, תוצאת הבדיקה תצא חיובית לקורונה, מה שלא יעיד בפועל על נוכחות הזן הרלוונטי".

נגיף קורונה. רב הנסתר על הגלוי. צילום: שאטרסטוק

ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת "מדעת", מוסיף: "בעיני, לקחת מחקרים שלא פורסמו בעיתונות המדעית או עברו הערכת עמיתים, בשלב כל כך מוקדם, ולפרסם אותם כאמת צרופה זה לא צעד נכון. העניין כרוך בהשלכות על בריאות הציבור והתנהגותו, למשל בגלל הנחה לא מבוססת כי מדובר ב"מחלה קלה". לכן, למרות הרצון לצאת במסקנות שיאפשרו חזרה מהירה לשגרה, בהחלט נדרשת אחריות מצד גופי התקשורת. לפי הערכות של נתונים מקבילים בעולם שנאספו באמצעות בדיקות סרולוגיות רחבות יותר, סביר יותר להעריך שבארץ מדובר בעשרות אלפי נדבקים עד כה ולא במאות".

"למרות הכוונה הטובה, חשוב לזכור שעל אף ביצוע הבדיקות הסרולוגיות, עדיין נותרו שאלות פתוחות שעליהן חשוב לקבל מענה: כמה זמן הנוגדנים נשארים בגוף? – או במילים אחרות: האם מי שחלה צפוי להידבק במחלה תוך זמן קצר או שהוא חסין בפניה למשך השנים הבאות?; עד כמה ההגנה יעילה? ומהן ההשלכות שלה לטווח הארוך?

כדי לענות על שאלות אלה צריך להגיע למאות אלפי בדיקות. חשוב לזכור כי מדובר בווירוס חדש ולכן חייבים להמשיך לחקור אודות מנגנוניו ויכולתו להשפיע על האנושות", אומר פרופ' סיריל כהן לסיכום, ומוסיף: "כך או כך, חשוב להבין שחסינות עדר לנגיף הקורונה היא אינה הפרמטר היחיד שאמור לאפשר למשק לחזור לפעילות. ישנם גורמים נוספים שבהם חייבים להתחשב, בהם היבטים חברתיים או כלכליים כגון פגיעה בפרנסה שעלול להוביל למצוקה גדולה. גם העובדה שאנשים רבים נמנעים מביצוע בדיקות שגרתיות למחלות אחרות בזמן ההסתגרות מדאיגה לא פחות". ייעוץ מקצועי נוסף לכתבה: עמותת "מדעת"