מגפת הקורונה בארצות הברית וההבדלים מישראל

הרושם בציבור האמריקאי הוא כי מסרים סותרים מהנשיא טראמפ והממשל שלו הובילו לבלבול רב, כאשר בתקשורת הוטלה ביקורת נרחבת על הנשיא, המושלים וראשי הערים שפספסו את ההזדמנות להגביל את התפשטות הנגיף.

לצד היקף ההדבקה הנרחב ברחבי ארצות הברית, למעלה מ-40 מיליון עובדים איבדו את מקום עבודתם וכעת מתחילים בניסיון פתיחה מחודשת של העסקים, לצד החשש כי צעד זה יוביל לגל הדבקה נוסף.

קראו גם על: השפעות הנגיף במדינות אמריקה הלטינית

צילום: שאטרסטוק

הפוליטיקה שבהתמודדות הממשל עם הנגיף

ישנן כמה אבני דרך מרכזיות בהתפתחות המגפה בארצות הברית, שהופיעה לראשונה במדינה ב-21 בינואר כאשר גבר בן 35 שהתגורר בסיאטל אובחן עם הנגיף לאחר ששב מווהאן, סין. באותה עת, הנשיא טראמפ הצהיר כי מדובר באדם אחד שהגיע מסין וכי העניינים בשליטה. בסוף אותו חודש הכריז ארגון הבריאות העולמי על ההתפרצות כמצב חירום בינלאומי, אך הנשיא המשיך להמעיט בחשיבות הדברים והדגיש כי באותה עת היו במדינה רק חמישה מקרים.

ב-11 במרץ ארגון הבריאות העולמי הגדיר מחדש את ההתפרצות כמגפה ובשלב זה הנשיא טראמפ הורה על הגבלת הטיסות מחוץ למדינה, מספר המקרים במדינה עלה על 1,600 באותה עת ובעקבות זאת החלו עסקים רבים במדינה להיסגר. יומיים לאחר הצהרת ארגון הבריאות העולמי הצהיר הנשיא טראמפ על מצב חירום במדינה וכאשר הוסיף כי הוא מקווה כי העסקים ישובו להיפתח במהרה עלתה ביקורת רבה מצד הציבור, כאשר עוד ועוד מדינות החלו בהטלת סגר.

לקראת סוף חודש מרץ כבר נרשמו מעל 1,000 מקרי תמותה בארצות הברית ותוך יומיים מספר זה הוכפל ונרשמו מעל 2,000 מקרי תמותה משנית לנגיף. בשלב זה הנשיא שינה את הצהרתו והסביר כי ארצות הברית מצויה בעיצומו של "איום גדול, כמוהו לא היה מעולם". הציבור במדינות רבות נקרא להישאר בביתו ובתחילת אפריל ראש העיר ניו-יורק הזהיר כי השיא עוד לא הגיע וכי בתי החולים מתקשים להשיג ציוד מיגון אישי, מכונות הנשמה, מיטות אשפוז ואנשי צוות.  כחודש לאחר שמספר מקרי התמותה בארצות הברית חצה את סף אלף המתים, כבר נרשמו במדינה למעלה מ-50,000 מקרי תמותה על-רקע הנגיף. חודש לאחר מכן, לקראת סוף חודש מאי, מספר מקרי התמותה כבר חצה את רף 100,000 מקרים.

ניו יורק: מקרה בוחן

בתקשורת המקומית והעולמית דגש רב ניתן למתרחש במדינת ניו-יורק, הן לאור ההיקף הנרחב של מקרי ההדבקה באזור זה, בהשוואה לאזורים אחרים בארצות הברית, והן לאור המספר הגדול של ישראלים ויהודים השוהים במדינה. אחת השאלות שעלו בעקבות פרסום הנתונים  נגעה לגורמים לשיעורי התמותה המוגברים בניו-יורק בהשוואה לאזורים אחרים בארצות הברית ומדינות אחרות בעולם. מומחים שהתייחסו לסוגיה זו סיפקו מספר סיבות אפשריות להבדלים הבולטים בתחלואה ובתמותה על-רקע הזיהום הנגיפי.

בין הסיבות האפשריות שעלו נכללו גודל וצפיפות האוכלוסייה, שכן ניו-יורק הינה אחת הערים המאוכלסות בעולם עם 8 מיליון תושבים, מספר כפול מזה שבלוס אנג'לס. סיבה אפשרית אחרת נוגעת להיקף הנרחב של בדיקות לנגיף הקורונה שבוצעו בניו-יורק, שכן ככל שבודקים יותר ודאי מועדים לזהות יותר מקרים ומהנתונים לאורך המגפה עלה כי מספר הבדיקות לגודל האוכלוסייה בניו-יורק היה גדול יותר מכל מקום אחר בארצות הברית. יתרה מזאת, קשה לקבוע עד כמה היקף מקרי התמותה הגדול במדינה נבע מחוסר המוכנות של בתי החולים בניו-יורק להתמודד עם היקף החולים וייתכן כי חוסר היכולת לטפל היטב בחולים הקשים תרמה לתמותה הניכרת. לא ניתן גם להתעלם מהשפעה אפשרית של המערכת הרפואית במדינה וחשיבותו של ביטוח רפואי, בפרט בתקופה של אבטלה גואה וקשיים כלכליים, כגורם לכך שחולים אינם פונים להערכה רפואית ולכן מפתחים סיבוכים של המחלה ומצויים בסיכון מוגבר לתמותה.

צילום: שאטרסטוק

אל מול מגמות אלו בארצות הברית בכלל ובניו-יורק בפרט, עולים הנתונים המעודדים מישראל, כאשר מספר מקרי ההדבקה לא הגיע למספרים קרובים לאלו שתועדו בניו-יורק, למרות דמיון בגודל האוכלוסייה. יתרה מזאת, שיעורי התמותה בישראל היו נמוכים משמעותית מאלו עליהם דווח בניו-יורק, כאשר ייתכן כי הבדלים באופי האוכלוסייה, במבנה ומוכנות המערכת הרפואית, ביטוח רפואי והאמצעים המוקדמים שננקטו תרמו לתוצאות הטובות יותר בישראל.

שווה קריאה: האם מערכת הבריאות הישראלית מוכנה לחורף הקרוב? 

ד"ר עמית עקירוב, רופא מומחה ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם בבית חולים בלינסון, מרכז רפואי רבין.