דיאבטולוגיה קרדיווסקולרית – התחום הרפואי המהפכני שעוסק בקשר בין סוכרת למחלות לב וכלי דם

עד אמצע שנות ה-90, סוכרת ומחלות לב וכלי דם היו שתי בעיות בריאותיות נפרדות לחלוטין. מחלות לב וכלי דם טופלו על ידי קרדיולוגים, סוכרת טופלה על ידי אנדוקרינולוגים, וביניהם לא היתה כל חפיפה. בשנת 1997, בשיתוף פעולה בין הפרופסורים צבי פיסמן ואלכסנדר טננבאום (הח"מ) מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר ואוניברסיטת תל אביב, החלו להיערך מחקרים ראשונים בנושא התחלואה והתמותה של חולי סוכרת כתוצאה ממחלות קרדיווסקולריות.

הכירו: תחום רפואי חדש -  דיאבטולוגיה קרדיווסקולרית

מחקרים אלו, וכן מחקרים נוספים שנערכו בעקבותיהם, הובילו את החוקרים למספר מסקנות מרעישות:

1. מחלות קדיווסקולריות אחראיות לכ- 80% מהתמותה של חולי הסוכרת.
2. אחוז התמותה מהתקפי לב גבוה פי 2 בחולי סוכרת מאשר באנשים שאינם חולי סוכרת.
3. התרופות אשר שימשו באותו הזמן לטיפול בסוכרת אינן מביאות לירידה ברמת התמותה והתחלואה הקרדיווסקולרית של חולי הסוכרת (פרט לתרופה בשם מטפורמין).

תוצאות אלו הבהירו באופן חד משמעי את קיומו של קשר הדוק בין סוכרת לבין מחלות קרדיווסקולריות, והובילו את פרופ' טננבאום ופרופ' פיסמן ליצור תחום רפואי, מחקרי וקליני חדש בשם דיאבטולוגיה קרדיווסקולרית. השניים אף הקימו עיתון רפואי בינלאומי חדש על מנת לסייע בפיתוח התחום ובשיתוף המידע בין מומחים רפואיים מכל העולם.

אילו פיתוחים חדשים נעשו בעקבות הגדרת התחום החדש ושיתוף המידע לגביו?

מיום היווצרותו הולך תחום הדיאבטולוגיה הקרדיווסקולרית ומתפתח, ומספר הישגים מרשימים בתחום כבר הושגו:

• תרופות חדשות שפותחו לטיפול בחולי סוכרת עם מחלות לב וכלי דם ויצאו לשוק בשנים האחרונות משפרות את אחוזי התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית של חולי הסוכרת ברמה מהפכנית ממש.
• חלק מאותן תרופות נמצאו כמשפיעות על הירידה בתחלואה ובתמותה הקרדיווסקולרית גם בקרב אנשים שאינם חולי סוכרת כלל, וייתכן שבעוד מספר שנים ישמשו לטיפול כולל בכל חולי הלב, גם אלו שאינם סובלים מסוכרת.
• מחקרים שנעשו בעכברים מראים כי תרופות מסוימות שפותחו לצורך טיפול בסוכרת הובילו להארכה של כמעט פי 2 בתוחלת החיים של אותם עכברים. השפעת התרופות על תוחלת החיים של בני אדם נמצאת עדיין תחת מחקר, ואין לצפות להשפעה זהה לזו שנמצאה בקרב עכברים, אך בהחלט ייתכן שבעוד מספר שנים ניתן יהיה להשתמש בתרופות לטיפול בסוכרת גם עבור כלל האוכלוסייה, לטובת הארכה מסוימת של תוחלת החיים.
• טיפולים שניתנו לחולי סוכרת לצורך הורדה במשקל, אשר היו זמינים רק בצורה של זריקות, קיימים כיום גם בכדורים, ויותר משבע חברות שונות בעולם עובדות היום על פיתוח אינסולין בכדורים, שייתר את הצורך בזריקות יומיומיות לחולי הסוכרת.
• מחקר שהתפרסם לאחרונה הצביע על קשר בין סיבוכים של Covid-19 לבין תנגודת לאינסולין, המרכיב העיקרי של מחלת הסוכרת. בקרוב יפרסם האיגוד האירופאי לסוכרת הוראות לטיפול בחולי Covid-19 הלוקים בתסמונת כלילית חריפה.

תוצאות המחקרים אשר הובילו לחידושים ולהתפתחויות המפורטים לעיל, כמו גם פיתוחים וחידושים רבים אחרים, מתפרסמות בעיתון הרפואי Cardiovascular Diabetology, אשר יוצא לאור בגרסה אינטרנטית על ידי המו"ל הבריטי הבינלאומי Springer Nature, פתוח לקריאה עבור כלל הציבור ואף מאפשר הדפסה חינמית של המאמרים, המפורסמים בפורמט PDF.

לאחרונה קיבל העיתון מדד השפעה של 7.3 במדרגי ההשפעה הבינלאומית בספרות המקצועית, דירוג הממקם אותו ברבעון העליון של הספרות המקצועית העולמית הכללית ובמקום הראשון בקטגוריית העיתונות המקצועית הפתוחה, הן בתחום הקרדיולוגיה ומחלות הלב והן בתחום הסוכרת והאנדוקרינולוגיה.

העיתון, שנוסד לפני כ-18 שנים על ידי פרופ' טננבאום ופרופ' פיסמן המשמשים עד היום כעורכיו הראשיים, הוא העיתון המדעי המוכר ביותר בעולם מבין העיתונים ששורשיהם בישראל, המאפשר לקהילת החוקרים והרופאים הישראלית והעולמית לחלוק את מסקנות מחקריהם ומציב את ישראל במקום של כבוד בתחום המחקר הביו-רפואי העולמי.

לסיכום: תחום הדיאבטולוגיה הקרדיווסקולרית הוגדר לראשונה בישראל בעקבות מחקרים של פרופ' אלכסנדר טננבאום ופרופ' צבי פיסמן מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר ואוניברסיטת תל אביב. השניים זיהו קשר הדוק בין גורמי התחלואה והתמותה של חולי סוכרת לבין מחלות של הלב וכלי הדם, ואף הקימו עיתון רפואי בינלאומי שיצר שיח ומחקר בקהילה הרפואית העולמית. שורה של הישגים מרשימים הושגה עד כה בתחום, הנמצא בהתפתחות מתמדת ומביא לתוצאות מהפכניות הן בטיפול בחולי הסוכרת הסובלים ממחלות קרדיווסקולריות והן בחלקים אחרים של האוכלוסיה.

פרופ' אלכסנדר טננבאום הוא מומחה לקרדיולוגיה, מנהל מחקר בביה"ח שיבא תל השומר ומנהל מכון הלב קרדיו-ליין בגבעתיים.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.