כיצד תוכלו להקנות לילדכם מיומנויות חברתיות כבר מגיל צעיר?

אם יש לכם ילדים צעירים, אולי שמתם לב כי בגיל שנתיים, הילדים יכולים לשחק זה לצד זה, אולם כל אחד עסוק בעולמו, ולקראת גיל שלוש קורה פלא: הם מתחילים לשחק אחד עם השנים. מיומנויות חברתיות כישורים שהילדים יוצרים, ובכלל בני אדם זה עם זה, במהלך חיי היום יום, במטרה ליצור אינטראקציות חברתיות, כאלו אשר יאפשרו להם לפתח מערכות יחסים אחד עם השני. שתי ילדות שמשחקות ב"משפחה" יחד, יוצרות אינטראקציה, מיומנויות, כישורים חברתיים וקשרים זו עם זו. במילים אחרות, הן טועמות ומגלות כיצד מתנהגים בחברה, כיצד מתנהגים עם אנשים.

מדוע חשוב להקנות מיומנויות חברתיות בגיל צעיר?

כל מה שלא התנסינו בו כילדים, לא נדע כמבוגרים, או שיהיה לנו לא פשוט כלל להטמיע. קחו לדוגמא צחצוח שיניים. האם תוכלו לנחש מה אחוזי ההצלחה של מבוגר אשר לימדו אותו בגיל 30 לצחצח שיניים? נכון מאוד, סיכוי נמוך שהוא יצליח להטמיע הרגל חדש זה, אולם אם תלמדו אותו זאת מגיל שנה, הדבר ייטמע בבסיס שלו, לאורך כל החיים.

באותה מידה, חשוב להקנות לילד מיומנויות חברתיות. בסופו של דבר המבוגר הוא ראש השבט של הילד, תפקידו ללמד את הילד כל דבר שיכין אותו לחיים, ולחלוטין אפשר וכדאי להתחיל בגיל שלוש, כאשר מתחילות האינטראקציות החברתיות עם ילדים נוספים. לפני שנפרט איך עושים את זה, חשוב להבין את האחריות הרבה של ההורים בהצלחת ההקנייה ומדוע לעשות במקום הילד, לא עוזר לאף אחד, בטח שלא לילד.

אתם עושים במקום הילד? מי יעשה במקומו כשיגדל?

האחריות של ההורים - בואו ניקח מקרה בו לילד תפסו את הכסא. הוא קם לרגע, חזר ותפסו לו את המקום. מה הוא עושה? יש ילד שיבקש, אחר יוותר ויישב במקום אחר, יש אחד שיתחיל לבכות ויבקש עזרה, יש אחד שיכעס וירביץ. כל אחד מתנהג אחרת, השאלה היא אילו מיומנויות חברתיות הקנו ההורים לילד, כדי לדעת איך להתמודד במצבים כאלו ואחרים.

אני נתקלת בהורים רבים אשר רוצים לעזור לילד והם עושים במקומו, מתוך רחמים, מתוך אמפתיה, מתוך אהבה עמוקה, אני מבינה את כל זה, אבל שימו לב, ההורים הללו לא מלמדים את הילד להיות עצמאי וללמוד מיומנות חברתית. חלק מהתפקיד של ההורים הוא ללמד את הילד לקחת אחריות, היכן שההורים עושים במקומו הוא לא יידע. גם בהקשר של מיומנויות חברתיות, היכן שנגונן על הילדים, הם לא ילמדו להגן על עצמם.

כיצד ניתן להקנות מיומנויות חברתיות?

התפקיד של ההורים, באותה מידה שהם מלמדים את הילד לאכול מסודר, להתלבש, לצחצח שיניים, באותה רמה הם צריכים ללמד את הילד מיומנויות חברתיות. לא לעשות במקומם אלא ללמד אותם. לדוגמא, שני אחים רבים על משחק מסוים, נשאלת השאלה איך לפתור את זה? אפשרות ראשונה היא לקנות שני משחקים דברים זהים רק אל תריבו. אפשרות שנייה היא להציב עובדה שיש משחק אחד ותלמדו להסתדר.

לטובת הערכים ולא לטובת הילד

על ההורים להבין שכשהם לטובת הקטן יותר, הפגיע יותר, זה לאו דווקא עוזר לילד. ההורים צריכים להיות לטובת הערכים. זה בכלל לא קשור לילדים, אלא לערך, לדוגמא ערך של שיתוף, ערך של חברות. כשההורים מוציאים את הילד מהמשוואה ומכניסים את הערכים במקום, זה לא מציב את הילד במקום של אני בסדר או לא בסדר, הדיון לא עליו אלא על הערכים.

ההורה הוא מודל שמדריך את הילד

בגיל צעיר, ההורים מהווים מודל לילד, חשוב להבין זאת. אם אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לצעוק, אבל הם שומעים אותנו צועקים על בסיס יומי, לא רק שזה מלמד אותם שאפשר וכדאי לצעוק, אלא "מוסיף" להם חוסר אמינות של איך אמא או אבא עושים משהו שהם לא מרשים לי לעשות? ההורים חייבים להבין שהם הדוגמא האישית המשמעותית ביותר עבור הילד.

הדרכה על מי מנוחות

על ההורים להדריך את הילד, ללמד אותו כיצד נוהגים, כיצד מתנהגים, לשמוע ממנו מה הפריע לו, מה כאב לו, מה הכעיס אותו, רק חשוב לזכור לעשות זאת בחלוף הסערה, לא בזמן שמישהו מהם כועס, כשכל הצדדים פנויים רגשית. אפשר לדבר בערב על מה שהיה, איך הילד הרגיש, מה הילד מציע לפעם הבאה, יש אלמנט של הפקת לקחים. המטרה שלנו היא לגדל ילד עצמאי, עם ביטחון, שיודע להסתדר בחברה, צריך לראות שהוא לא תלותי בנו. כשהוא מחפש מאיתנו את התשובות, להחזיר אליו כשאפשר.

אין קיצורי דרך

כשאנו עושים במקום ילדנו, כל דבר שהם יכולים לעשות בעצמם, אנחנו לא עוזרים להם אלא עושים בדיוק את ההיפך: אנו מונעים מהם להתמודד, ללמוד, לעשות בעצמם, לקחת אחריות. אם שני אחים מתעמתים זה עם זה, כל עוד המצב לא מגיע לידי אלימות, חשוב לתת להם להתעמת, להציע פתרונות, להתמודד, לעבור תהליך, על מנת שהם יוכלו להתמודד עם עימותים כשיהיו בוגרים.

מיכל הרפז, בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך, שימשה גננת במשרד החינוך במשך עשר שנים, והחליטה לצאת לדרך עצמאית מלאת שליחות; בשנת 2003 הקימה מיכל את מרכז הרפז, מכללה לגיל הרך, אשר פועלת בחסות האוניברסיטה הפתוחה וממוקמת בקריית החינוך בצפון תל אביב. המכללה נותנת מענה לימודי איכותי למגזר הגנים הפרטיים, ומכשירה מטפלות שעובדות בגנים. בסיום הלימודים, מקבלות התלמידות תעודת גננת מטעם מרכז הרפז ולימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה.

השתתפה בהכנת הכתבה: דפנה לביא.