פיברומיאלגיה - כל מה שרציתם לדעת על אחת המחלות הכי כואבות שיש

פיברומיאלגיה (Fibromyalgia), נקראת בעברית 'דאבת שרירים', אובחנה רשמית, רק בשנות ה- 90 למרות ששורשיה נעוצים עוד במאה ה19. המחלה מתבטאת בכאב כרוני מפושט בשרירים ובשלד, כתוצר של הגברת עיבוד כאב והולכתו במערכת העצבים המרכזית. אם בעבר נהגו לראות בכאבי פיברומיאלגיה, כאבים פסיכוסומטיים, בשנים האחרונות נמצא שיש קשר בין פיברומיאלגיה, לבין שינויים בהולכה העצבית במוח ואף לדלקתיות במוח.

ד"ר ואלרי אלוש, מנהלת המרפאה לפיברומיאלגיה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי מספרת על מטופלת שלה: בת 30, בריאה ועובדת. שהסתכלה החוצה מחלון ביתה, תריס מהקומה העליונה ניתק ופגע בצווארה. מאז היא סובלת מכאבים בכל הגוף, עם הפרעות שינה, ריכוז וזיכרון, מתקשה מאד לתפקד ולעבוד. זוהי דוגמא לטראומה פיזית קשה, שגורמת לשיבוש במערכת העצבים המרכזית וכתוצאה מכך לכאב כרוני מתמשך אחרי הטראומה הראשונית.

תסמיני פיברומיאלגיה

כאב שרירים מפושט - הכאב הנלווה לפיברומיאלגיה מתואר לרוב ככאב עקבי שנשאר לפחות שלושה חודשים, מופיע בשני צדי הגוף ומורגש מעל ומתחת למותניים. כאבי השרירים יכולים לדמות את התחושה המתוארת בשפעת ובאופן טיפוסי הכאב אינו מוקל על ידי מנוחה.

הפרעות שינה ועייפות - הן מרכיב מרכזי בפיברומיאלגיה, והתסמונת לרוב מאופיינת בעייפות בשעות הבוקר ובמשך היום, למרות שהסובלים ישנים הרבה שעות שינה בלילה, לצד קשיי הירדמות ויקיצות מרובות במהלך השינה.

הפרעות קוגניטיביות - קשיי ריכוז וזיכרון וחוסר יכולת למקד תשומת לב ולהתרכז במשימות מנטליות.

רגישות מוגברת - רגישות מוגברת של כאב בתגובה למגע עם לחץ על גבי העור.

כאבים והתכווצויות בבטן התחתונה - כאבים המזכירים את סימני תסמונת המעי הרגיז, לרבות שלשול/ עצירות לסירוגין ונפיחות בטנית.

כאבי ראש כרוניים - בעיקר כאבי ראש מתחיים-תעוקתיים (Tension Headaches) שמאופיינים בלחץ סביב הראש בצורה של רצועה הדוקה ולוחצת, לרוב בשני צדי הראש ובדרגה קלה עד בינונית.

מצב רוח ירוד - תנודות במצב הרוח, ובייחוד דיכאון וחרדה.

גורמי סיכון

נשים מהוות את הרוב המכריע של כ-80% מהחולים בפיברומיאלגיה. מחקרים מהספרות הרפואית מראים כי נשים חוות כאב באופן שונה מגברים, ומוערך כי גם לגורמים תרבותיים יש תפקיד בשכיחותה הגבוהה יותר של התסמונת בקרב נשים, שכן ברוב התרבויות לגיטימי יותר לנשים לבטא תחושות כאב, לעומת גברים. בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שעוצמת התסמינים בפיברומיאלגיה משמעותית יותר בקרב נשים.

המנגנון המדויק שמחולל פיברומיאלגיה לא ברור לגמרי, אולם ההערכה כי המחלה מערבת מספר גורמי סיכון המשלבים גנטיקה וסביבה:

גנטיקה: תצפיות מעידות על שכיחות גבוהה יותר של פיברומיאלגיה במשפחות מסוימות.

הורמונים: שכיחותה הגבוהה של פיברומיאלגיה בקרב נשים מרמזת על קשר בין שינויים הורמונאליים לבין התפתחות התסמונת. מחקרים חדשים מעידים, כי אי יציבות הורמונאלית עלולה להוביל הן להתפתחות התסמונת והן להתפרצות התסמינים בקרב המאובחנים.

אורח חיים לא בריא - מחקרים שונים קושרים בין אורח חיים לא בריא לבין התפתחות פיברומיאלגיה. מאחר והתסמונת מאופיינת על ידי כאב מפושט והפרעות שינה היא מעלה את הסבירות להימנעות מפעילות גופנית ואימוץ אורח חיים לא בריא שעלול להוביל להחמרה.

אבחון

כיום אין בדיקת הדמיה או מעבדה כלשהי, לרבות בדיקת דם או שתן, שיכולים לאבחן פיברומיאלגיה. בהעדרם, תהליך אבחון התסמונת כולל: הערכה מדויקת של סיפור החולה, תלונותיו, ובדיקה פיזיקאלית מקיפה. לעתים, תהיה גם הפנייה לבדיקות דם שונות, במטרה לשלול מחלות אחרות שעלולות להוביל לכאב מפושט.

טיפול

הטיפול המשמעותי ביותר לפיברומיאלגיה, לפני טיפול תרופתי, הוא טיפול הכולל שינוי באורח החיים, ובעיקר פעילות גופנית סדירה. הטיפולים הלא-תרופתיים כוללים: פעילות גופנית, הידרותרפיה (טיפול במים), טיפול במרחצאות מרפא, הקפדה על תזונה נכונה, גמילה מעישון ומשקל תקין, טיפולים נפשיים, רפואה משלימה וטיפול בקנאביס רפואי. הטיפולים התרופתיים לתסמונת כוללים משככי כאבים, נוגדי דיכאון ותרופות נוגדות פרכוסים. טיפולים אלה מאפשרים לשלוט על תסמיניה: לשכך את הכאב המפושט ולשפר את איכות השינה.

ד"ר ואלרי אלוש, מנהלת המרפאה לפיברומיאלגיה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי.