כיצד תורמים תאי גזע בטיפול נגד שחיקת סחוס?

הטעות הרווחת לגבי הסחוס היא כי הוא לא ניתן לטיפול, אך לסחוס יש יכולת ריפוי עצמית מופלאה. בדרך כלל אנחנו לא כ"כ מאפשרים לו להביא לידי ביטוי יכולת זו, או שמבצעים ניתוח להחלפת ברך, כלומר, במקום סחוס משתילים מתכת ופלסטיק, וזה מה שעדיין מקובל ברוב המקומות. אולם, בשנים האחרונות התפתחו טיפולים ביולוגיים, כדי לעצור או להאט משמעותית את שחיקת הסחוס ולדחות או אף לייתר את הצורך בהחלפות המפרקים. ישנם טיפולים רבים כגון השתלות סחוס וטיפולים ביולוגיים נוספים בצורות עיבוד שונות, ובין היתר, אחד התחומים שנבדקו ועדיין נבדקים, הוא תחום תאי הגזע.

מה הקשר בין תאי גזע לסחוס?

ישנם סוגים שונים של תאי גזע. במקרה של טיפולי הסחוס ומערכת השלד, מדברים על תאים מזנכימלים (mesenchymal stem cells). תאים אלו נמצאים במקומות שונים בגוף ואחד המקומות העשירים בתאים אלו הינה רקמת השומן שנקראים- SVF(Stromal Vascular Fraction), תאים המצפים את דופן כלי הדם. תאים אלו הינם מעין בית מרקחת קטן בגוף אשר מסייע רבות  לשפר את תפקוד המערכת החיסונית, להוריד תהליכים דלקתיים. בין היתר התאים יודעים להשפיע וגורמים לגירוי של תאים ספציפיים, שתפקידם במקרה זה הינו בניית סחוס.

תאי גזע קיימים בעיקר במוקדי שומן, במח עצם, וברקמת הסינוביה הנמצאת במפרקים הסינוביאלים. המקור העשיר והנוח ביותר לאיסוף הוא רקמת השומן. בעבר הרפואה עסקה בעיקר בתאי גזע מרקמת מח העצם, שהיא אמנם עשירה, אך בשנים האחרונות מתגלה כי ברקמת השומן יש עושר רב יותר של תאים וידוע שיש חשיבות רבה למספר התאים המוזרקים בעת הטיפול. את התאים האלו מפיקים באמצעות שאיבת שומן. כמו הליך אסתטי, אך שואבים כמות קטנה יותר, ולא משנים את הפרופורציות של הגוף, אנחנו שואבים לצורך טיפול במפרק גדול אחד כגון ברך, כ- 60 סמ"ק של שומן.

איך מתבצע התהליך?

"הדרך הנפוצה בה אני מטפל היא בעזרת מיכשור שהינו מערכת סגורה סטרילית חד פעמית, בה אני מכניס את השומן מייד לכנשאב לכלי פלסטיק סגור וסטרילי, שבתוכו יש כדורי נחושת. על ידי ניעור כדורי הנחושת, הם מרסקים למעשה את רקמת השומן לחלקיקים זעירים הנשטפים דרך פילטרים מיוחדים ובסופו של הליך אנחנו מקבלים כמות של כ- 5-6 סמ"ק של נוזל צמיג המכיל כמות עצומה של "תאי גזע", מוכנים להזרקה. ההזרקה למפרק נעשית עם תוספת של מזרק אחד של אורטוקין,  המכיל כמות גדולה של פקטורי גדילה ופקטורים אנטי דלקתיים".

מדוע מוסיפים פקטורי גדילה?

מדובר בפקטורי גדילה המופקים מדם המטופל ובטכניקה מיוחדת שדרכה מפיקים מהדם כמות גדולה ביותר של פקטורי גדילה ופקטורים נוגדי דלקת. פקטורים אלו מוספים לתאי הגזע שהפקנו מהשומן של המטופל. תפקידם של פקטורים אלו מלבד האפקט האנטי דלקתי החזק, הוא להשפיע על תאים שונים, לזרז תהליכי בניה וריפוי של רקמות שונות כגון כלי דם, תאי סחוס ועוד. הטיפול עם תאי הגזע בעל ערך מוסף לתפקודם של תאי הגזע ו"לייעל" את תפקוד התאים שיודעים לבנות סחוס בנוסף להשפעות חיוביות אחרות על התאים.

חשוב לזכור כי אלו רק פקטורים ולא תאים. מן הסתם נדרשים גם תאים לעבודת בנייה. הפקטורים עוצרים תהליכים דלקתיים, משפרים את גדילת כלי הדם במקום, שעוזרים לריפוי וכאמור מייעלים את תפקוד התאים הבונים. 2-3 סמ"ק של אוטרוקין (פקטורי גדילה בכמות גדולה ופקטורים נוגדי דלקת), מוספים למזרק המכיל 5-6 סמ"ק של תאי הגזע וכל התוכן מוזרק למפרק.

ריפוי באמצעות תאי גזע

בנוסף להשפעה החיובית שיש לתאי גזע אלו על הסחוס, תאי הגזע יכולים לרפא גם נגעים גרמיים. בלי לפתוח את העצם, ניתן להזריק לנגעים, חורים או  את תאי הגזע, ולאחר מספר חודשים, או החור או הציסטה בעצם מתמלאת כתוצאה מבניית עצם במקום. תוצאות כאלו רואים בשלבים ראשונים של תהליכי AVN, נמק של עצם אשר נובע מחוסר אספקת דם לעצם. אם נתפוס את זה בשלב הראשון ונזריק תאי גזע לאיזור, נוכל להגיע לריפוי באחוזים גבוהים.

האם יש תופעות לוואי שליליות?

לשמחתנו אין תופעות לוואי שליליות בטיפול הזה. תאי הגזע מופרדים בבטחה. כאשר הם מופרדים אחרת, בטכניקות כימיות לדוגמא, אלו לא מותרות עדיין אלא לצרכי מחקר. אנו יודעים לטפל במפרקים שיש להם שחיקת סחוס קשה, וקיימת  הצלחה של כ- 80% בטיפולים אלו.

תאי הגזע משפרים את הסביבה של הברך לסביבה לא דלקתית בה מתקיימים תהליכי ריפוי. "אני מוסיף את הפקטורים והתאים שיודעים לעבוד על המערכת החיסונית ומערכת הריפוי של הסחוס שעושים את המוטל עליהם באופן טבעי". טיפול בקורטיזון, להבדיל, הוא טיפול בו מזריקים קורטיזון לברך, שהינו חומר אנטי דלקתי חזק, אשר מוריד את הדלקת והכאב, אבל עושה 'שאט דאון' לכל תהליכי הריפוי וגורם להחמרה בשחיקת הסחוס. ניתן בכל זאת לבצע זריקה או שתיים, מבלי לגרום לנזק לסחוס. האפקט הטיפולי של תאי הגזע הינו הורדה בכאב ושיפור בתפקוד. יש מספר עבודות בספרות שהראו על פי בדיקות MRI  חוזרות, צמיחה של סחוס חדש במקומות בו היה חסר. אחוזי ההצלחה של טיפולים אלו הינם גבוהים 80-85%, אולם חשוב לדעת שכ- 20% לא יפיקו תועלת מהטיפול. איננו יודעים כיום לאתר את מטופלים אילו, אולם יתכן ובעתיד, נוכל לאתרם, יתכן ומדובר בגנטיקה.

באילו מקרים כדאי לבוא להיבדק?

אנשים שחשים כאב במפרק בעת פעילות, וניתן לראות בצילום או ב-MRI שיש  שחיקה של סחוס (מה שקל מאוד לראות), ואגב, זה לא צריך להיות בדרגה של החלפת מפרק, כל מי שיש לו כאב, אנשים שכרתו להם מיניסקוס, הסחוס נשחק, פציעות ספורט ושברים באיזור הברך והמפרק, חבל להמשיך לסבול כאשר ניתן לעזור לגוף לרפא את עצמו בדרך הטבעית והאפקטיבית ביותר.

ד"ר רון ארבל הינו מומחה בכירורגיה אורתופדית, סיים התמחות בבית החולים איכילוב ושימש רופא בכיר ומנהל היחידה לרפואת ספורט וכירורגיה אורתוסקופית בבית החולים איכילוב. התמחותו של ד"ר ארבל בעיקר באורתוסקופיות של מפרקים, בעיקר בברך ובקרסול. בשנים האחרונות חוקר ומטפל בנושא פגיעות סחוס. מרפאתו של ד"ר ארבל ממוקמת במרכז הרפואי ברמת אביב.