טיפולים תרופתיים כנגד COVID-19: הבטחות מול אכזבות

מגפת COVID-19 מהווה את אחד האתגרים הגדולים אי-פעם של הרפואה המודרנית. רופאים ומדענים רבים מנסים לזהות אמצעים שונים לטיפול בחולים שנדבקו בנגיף הקורונה, לצד מאמצים לפתח חיסון למניעת הדבקה מלכתחילה. עד לפיתוח חיסון יעיל ו/או זיהוי תרופות בעלות יעילות חד-משמעית, ישנם שני אמצעים נפוצים המשמשים לטיפול בחולים עם COVID-19: (1) השכבת המטופל על הבטן בכדי להקל תפקוד הריאות, צעד אשר הפך נפוץ בבתי חולים ברחבי העולם מתחילת המגפה ועשוי לסייע במניעת הצורך בהנשמה; ו-(2) תמיכה נשימתית פולשנית או לא-פולשנית.

כנראה שמה שהיה נכון אז - רלוונטי להיום! לקריאה: 

קורונה ושפעת: 7 צעדים חיונייים לטובת היערכות מערכת הבריאות לחורף>>

לאורך חודשי המגפה הציעו רופאים ברחבי העולם כי תרופות שונות, המצויות בשימוש להתוויות אחרות, עשויות לסייע בהתמודדות עם הזיהום הנגיפי. למרות הצטברות עדויות התומכות ביעילות חלק מהתרופות, רובן עדיין מצויות בשלבי מחקר מוקדמים. בשלב זה אין טיפול המוביל לריפוי COVID-19 ואפילו הטיפולים המבטיחים ביותר, נכון להיום, מסייעים רק לקבוצות חולים מסוימות ועדיין דרושות הוכחות ממחקרים נוספים בנושא. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לא נתן אישור מלא לתרופה כזו או אחרת כנגד הנגיף. עם זאת, חלק מהטיפולים התרופתיים זכו לאישור לשימוש דחוף (Emergency Use Authorization), כאשר יש עוד להוכיח את יעילותם כנגד הנגיף.

טיפולים הנמצאים בשימוש הצוותים בבתי החולים:

Remdesivir – התרופה הראשונה שזכתה לאישור לשימוש דחוף מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי כנגד COVID-19. התרופה נבדקה במקור לטיפול כנגד אבולה ו-Hepatitis C, כאשר מנתונים מוקדמים עלה כי עשויה לקצר את זמן ההחלמה של חולים שאושפזו בשל COVID-19 מ-15 ל-11 ימים. למרות שאין הוכחות חד-משמעיות כי הטיפול עשוי להפחית את הסיכון לתמותה, נתונים שפורסמו לאחרונה הציעו כי תתכן הפחתת שיעורי תמותה בקרב חולים קשים.

Dexamethasone – התרופה הראשונה אשר הובילה להפחתת תמותה עקב COVID-19. בחודש יוני פורסמו עדויות ממחקר שכלל למעלה מ-6,000 חולים עם COVID-19, מהן עלה כי Dexamethasone, תכשיר ממשפחת קורטיקוסטרואידים המפחית תגובה דלקתית, הפחית את שיעורי התמותה בהיקף של כ-30% בחולים מונשמים ובהיקף של כ-20% בחולים תחת טיפול בחמצן. הטיפול עשוי להיות פחות יעיל, או אף לגרום נזק, בחולים עם מחלה מוקדמת יותר. בהנחיות מטעם משרד הבריאות האמריקאי מומלץ להוסיף Dexamethasone לטיפול בחולים עם COVID-19 רק במידה והם מונשמים או נדרשים לטיפול בחמצן.

(צילום: שאטרסטוק)

לאחרונה, חוקרים בחנו את תוצאות מחקרים להערכת תכשירי סטרואידים שונים, כולל Dexamethasone, Hydrocortisone ו-Methylprednisolone ומצאו כי הטיפול בתרופות אלו לווה בירידה של כ-30% בשיעורי התמותה בחולים עם COVID-19.

Convalescent Plasma – פלזמה ממחלימים זכתה לאישור לשימוש דחוף מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים מאושפזים עם COVID-19. לאחר שלפני כמאה שנים רופאים סיננו פלזמה מדם של חולים שהחלימו משפעת, בה כמות רבה של נוגדנים כנגד הנגיף, במטרה לסייע לחולים שנדבקו בשפעת. כעת גישה זו נבחנה גם כנגד COVID-19, כאשר המחקרים הראשונים היו קטנים עם תוצאות מעורבות ובימים אלו נערכים מחקרים גדולים יותר לבחינת יעילות טיפול זה.

בשלב זה, אין מספיק עדויות בכדי להמליץ בעד או נגד שימוש בפלזמה ממחלימים לטיפול ב-COVID-19 ואין מקום לשקול טיפול זה כחלק מהטיפול הסטנדרטי בחולים אלו. מומחים מבהירים כי ישנה חשיבות רבה בהשלמת מחקרים במטרה לקבוע את בטיחות ויעילות פלזמה ממחלימים.

טיפולים לא יעילים במאבק בנגיף: 

Hydroxychloroquine ו-Chloroquine – תרופות אלו זכו לפופולאריות רבה בתחילת המגפה ואף הומלצו לשימוש ע"י הנשיא טראמפ. עם זאת, טיפולים אלו הדגימו תוצאות מאכזבות במחקרים להערכת יעילותם כנגד COVID-19. למרות מחקר שפורסם בחודש יולי והציע כי Hydroxychloroquine עשוי להפחית את התמותה של חולים אלו, מומחים הטילו ספק במהימנות ואיכות המחקר. חרף התוצאות המאכזבות של טיפולים אלו, ישנם עדיין מספר מחקרים להערכת Hydroxychloroquine ובאופן תיאורטי, אלו עשויים להדגים תועלת מסוימת בשילוב עם טיפולים אחרים או בשלב מוקדם של המחלה.

Lopinavir ו-Ritonavir - משלב המשמש לטיפול ב-HIV אשר הוצע כיעיל כנגד COVID-19. עם זאת, למרות הסברה כי הטיפול יעצור את שכפול נגיף הקורונה, מחקרים הדגימו תוצאות מאכזבות. בתחילת חודש יולי, ארגון הבריאות העולמי השהה מחקרים להערכת הטיפול בחולים מאושפזים עם COVID-19. אעפ"י כן, ישנם עדיין מחקרים להערכת הטיפול התרופתי וייתכן כי הטיפול יהיה יעיל בחלק מהמקרים או בשילוב עם טיפולים אחרים.

ד"ר עמית עקירוב, רופא מומחה ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם בבית החולים בלינסון, המרכז רפואי רבין.