פסוריאזיס בתקופת קורונה: בין טיפול לשמירה על הבריאות

2% - 3% מהאוכלוסייה סובלים מפסוריאזיס - מחלה דלקתית כרונית של העור. מחלה זו מתבטאת ברבדים אדומים המכוסים בקשקשת. אלה עשויים להופיע בכל חלקי הגוף, אך הם שכיחים בעיקר באזור הקרקפת, המרפקים והברכיים.

לעתים יכולה להיות גם מעורבות של אזורי הקפלים, כדוגמת בתי השחי ואזור המפשעה. חלק מחולי הפסוריאזיס סובלים גם מגרד מטריד. ככל ששטח הגוף המעורב גדול יותר, כך המחלה מוגדרת כקשה יותר, אך פסוריאזיס מוגדרת קשה גם כשהיא מופיעה באזור הפנים, הצוואר, כפות הידיים או הרגליים ואברי המין – כלומר באזורים שמעורבותם מובילה לפגיעה בתפקוד ובאורח החיים.

חלק מחולי הפסוריאזיס סובלים גם ממחלות נלוות אחרות כגון: דלקת מפרקים פסוריאטית שעלולה לגרום לפגיעה תפקודית; וכן מחלות מטבוליות כמו סוכרת ויתר לחץ דם, מחלות לבביות, מחלות מעי דלקתיות ואף תופעות נפשיות כמו דיכאון.

רוב האנשים הסובלים מפסוריאזיס מתמודדים עם מחלה קלה. עם זאת, כ - 20% מהחולים יסבלו ממחלה בדרגה בינונית - קשה, אשר משפיעה משמעותית על אורח החיים התקין.

מהו הטיפול המקובל ואילו טיפולים חדשים מוצעים כיום לחולים?

חולים שסובלים מפסוריאזיס בדרגה קלה, יכולים להסתפק בטיפול מקומי שכולל שימוש במשחות ייעודיות. כמו כן, מומלץ להימנע מעישון ומצריכת אלכוהול מופרזת ולהקפיד על שימון תדיר של העור בשמנים ובקרם לחות ייעודי. כשמדובר בחולים בדרגה בינונית – קשה, הטיפולים לרוב יהיו סיסטמיים ויכללו בין היתר שימוש בפוטותרפיה (פוטו – אור, תרפיה – טיפול) – טיפול הכולל שימוש בקרינה אולטרה סגולה הפועלת נגד התהליך הדלקתי בעור. טיפול זה ניתן במכוני פוטותרפיה ייעודיים. לחלופין, ניתן להיחשף באופן מבוקר לשמש בים המלח. כמו כן, ישנם כדורים המיועדים לטיפול בפסוריאזיס. עם זאת, היעילות של מרביתם נמוכה, והשימוש בהם מלווה לעתים בתופעות לוואי שונות, דבר הדורש ניטור קבוע אחר בדיקות דם או לחץ דם.

מי ששינה את כללי המשחק הם ללא ספק הטיפולים הביולוגיים שהביאו למהפכה של ממש בתחום. אלה מבוססים על נוגדנים ספציפיים - מכווני מטרה לחלבונים דלקתיים הרלוונטיים לפסוריאזיס. יעילותם של טיפולים אלה רבה, ורבים מהחולים המתאימים לטיפול זה, יוכלו ליהנות מעור "נקי" או כמעט נקי מפסוריאזיס. יתרה מכך, מאחר שמדובר בטיפולים שלא משפיעים על כל מערכת החיסון, אלא רק על מסלולים ספציפיים שקשורים להתפתחות המחלה, הם יחסית בטוחים לשימוש, ולרוב אינם מלווים בתופעות לוואי משמעותיות.

כמו כן, עדויות מחקריות שונות מראות כי טיפול זה מאפשר להקטין את הסיכון לפתח מחלה נלווית לפסוריאזיס כמו סוכרת או מחלה לבבית. לפיכך, בהחלט יש מקום לנסות טיפול מסוג זה, בייחוד כאשר מדובר בחולים בדרגה בינונית עד קשה שלהם גורמי סיכון למחלות נלוות.

פסוריאזיס וקורונה

לנוכח מגפת הקורונה המתפשטת, נשאלת השאלה – האם חולי פסוריאזיס נמצאים בסיכון מוגבר לחלות גם במחלה זו. ובכן - מחד, כיום אין נתונים שמעידים על כך שפסוריאזיס כשלעצמה מגדילה את הסיכון לחלות בקורונה. מאידך, כידוע - מחלות סיסטמיות כמו יתר לחץ דם וסוכרת בהחלט עלולות להגביר את הסיכון לפתח סיבוכים כתוצאה מהידבקות בקורונה. ומכיוון שמחלות נלוות אלה שכיחות יותר בקרב חולי פסוריאזיס היא אכן מהווה גורם סיכון מסוים.דווקא עכשיו ויותר מתמיד אגודת הפסוריאזיס מציינת את חודש המודעות לפסוריאזיס להעלאת המודעות למחלה ולחולים בישראל.

האם חשוב להמשיך לטפל בפסוריאזיס גם בתקופת הקורונה?

איגודי העור השונים בארץ ובעולם ממליצים להתמיד בשגרת הטיפולים המיועדים לחולי פסוריאזיס. זאת מאחר שהפסקתם עלולה להיות כרוכה בהשלכות משמעותיות כגון התלקחות המחלה או התקדמות של פגיעה אפשרית במפרקים, דבר שלעתים עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים. גם התדרדרות מחלת הפסוריאזיס לדרגה קשה עלולה להקשות על הגוף אם יאלץ להתמודד עם מחלת הקורונה במקרה של הידבקות. במקרה כזה, יש להיות בקשר עם הרופא המטפל, משום שבזמן מחלה חריפה יש להימנע משימוש בטיפולים ביולוגיים עד ההחלמה.

חשוב להבהיר כי לצד החשיבות בשמירה על שגרת הטיפול, יש להקפיד על כללי הבטיחות המתחייבים לשם מניעת הידבקות בקורונה: עטית מסכות, שמירה על ריחוק והיגיינת ידיים. כשיש אפשרות לבחור בטיפול מרחוק – דרך הנייד או באמצעות שיחת וידאו, זה עדיף. כך או כך, חשוב להקפיד על מעקב תדיר אצל הרופא המטפל.

כתבות נוספות ועדכונים בנושא נגיף קורונה באתר דוקטורס >>

מה לגבי טיפול בים המלח?

בימים אלה ביקור בים המלח לא תמיד מתאפשר. אמנם גם כשהמלונות אינם פעילים עדיין אפשר לבקר ולרחוץ במקום, אך טיפול יעיל דורש לפחות שבועיים של שהייה באזור. לכן, אם לא מתאפשר לגשת לטיפול בים המלח בשל המצב, ניתן להיעזר במכוני הפוטותרפיה הפתוחים לקהל הרחב. האפקט המתקבל – דומה.

אגב, שהייה בלתי מבוקרת בשמש באזורים אחרים אינה מומלצת, כיוון שעוצמת הקרינה עשויה להיות מסוכנת.

האם החורף משפיע על ההתמודדות עם המחלה?

באופן טבעי, עונת החורף פחות מאפשרת להיחשף לשמש, וזוהי ככל הנראה הסיבה שבעונה זו לעיתים רואים התגברות של פסוריאזיס. אולם, כיוון שאנחנו חיים במדינה שטופת שמש, העניין פחות מורגש באזורנו לעומת מדינות קרות יותר.

לסיכום: פסוריאזיס היא מחלה דלקתית כרונית של העור, המתבטאת בפריחה ובקשקשת על גבי העור. רוב החולים במחלה מוגדרים במצב קל ומסתפקים בטיפול מקומי. כיום קיימים טיפולים מתקדמים יותר ביניהם טיפולים ביולוגיים, המאפשרים לטפל גם בחולים הסובלים מפסוריאזיס בדרגה בינונית – קשה. חשוב להמשיך לטפל במחלה גם במהלך תקופת הקורונה המאתגרת, אך יש לשמור על כל כללי הבטיחות המתחייבים. בכל מקרה, אין לשנות את הטיפול הרפואי לפני התייעצות עם הרופא המטפל.

פרופ' יובל רמות, הוא רופא עור בכיר במחלקת עור בהדסה עין כרם. סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין כתבת ZAP DOCTORS