קורונה ועוד: כל הגורמים לאיבוד חוש הריח

אין ספק שהיכולת להריח תורמת רבות לחיינו. היא מאפשרת לנו ליהנות מארומה של תה ריחני, מפריחה אביבית; ומנגד – גם מתריעה מפני שימוש במזון מקולקל, מפני דליפת גז או חלילה במקרה של שריפה.

ישנן סיבות שונות לפגיעה בחוש הריח - החל מהצטננות קלה ועד למצבים חמורים יותר המחייבים התייחסות רפואית מתאימה. אבל לפני שנדבר על הסיבות, בואו ננסה להבין כיצד פועל חוש הריח במצב תקין: כשאנחנו נושמים ושואפים אוויר, מולקולות של ריח הנמצאות באוויר מגיעות באמצעות האוויר אל גג חלל האף. שם ממתינים תאים עם קולטנים המתאגדים יחד ומייצרים סיבי עצב. אלה עוברים מגג האף דרך הגולגולת אל עבר עצב הריח שנמצא בקדמת המוח, אשר למעשה נותן לגוף את ה"הוראה" להריח.

מצינון ועד מצבים ממאירים: הסיבות שמשפיעות על חוש הריח

אז מה יכול להשפיע על חוש הריח? ובכן, ישנם שני סוגי פגיעות שבעטיים התופעה יכולה להתרחש:

פגיעה הולכתית: זו מתרחשת כאשר קיימת חסימה או מניעה של חדירת אוויר לחלל האף. במצב כזה, מולקולות הריח אינן מצליחות להגיע אל הקולטנים, מה שבפועל מונע את האפשרות להריח.

גודש במהלך צינון אשר נגרם בד״כ בשל מחלה ויראלית, הוא אחד המצבים השכיחים ביותר שגורמים לחסימה הולכתית זמנית, עקב מעבר אוויר צר וחסום. מצבים אחרים שיכולים לגרום לחסימה מעין זו הם למשל: מחלת אף וסינוסים (כמו פוליפים), סטיית מחיצה משמעותית עליונה או ניתוח אף שהשתבש וגרם ל"הידבקויות" באזור חלל האף.

פגיעה עצבית: בניגוד לגודש שכאמור גורם לחסימה מכנית, במקרה הזה מדובר בפגיעה ממשית בעצב עצמו. כך לדוגמה, במהלך מחלה ויראלית ובעיקר בתקופה שאחרי הזמן האקוטי (10 ימים הראשונים למחלה), הווירוס מגיע לאזור הקולטנים וגורם לפגיעה עצבית באזור - כלומר לפגיעה בקולטנים עצמם ובתאי עצב. מצבים נוספים שיכולים לגרום לפגיעה עצבית הם למשל: חבלת ראש, סימן ראשון של מחלת פרקינסון, סכיזופרניה, דכאון, אלצהיימר ובמקרים נדירים ביותר - גידול מוחי.

גם מצבים שבהם נגרמת פגיעה טוקסית עלולים לגרום לנזק לעצב, וכך גם נטילת תרופות אנטי דיכאוניות. למרבה המזל, פגיעה בעצב שגורמת לאיבוד חוש הריח היא לרוב זמנית וחולפת, ורק במקרים מסוימים היא אינה הפיכה. צילום: שאטרסטוק.

באיזו דרגת חומרה עלולה להתרחש הפגיעה בחוש הריח?

התופעה עשויה להתבטא בדרגות חומרה שונות – החל מירידה קלה בחוש הריח (Hyposmia) ועד לתתרנות מוחלטת (Anosmia). כמו כן, תיתכן הפרעה באיכות ההרחה, בעקבותיה ייתכן ריח שונה מזה הקיים במציאות, או כזה שכלל אינו קיים. עם זאת, הפרעה מסוג זה נדירה יחסית.

מדוע מחלת הקורונה עשויה לגרום לפגיעה בחוש הריח?

ככלל, 40 אחוז ממקרי הפגיעה בחוש הריח מתרחשים עקב הופעת וירוסים שונים. אחד מהם הוא כידוע וירוס הקורונה, העלול להוביל לגודש באף וכך לחסימה מכנית שגורמת לאיבוד החוש. בחלק מהמקרים, תיתכן פגיעה עצבית אצל חולה הקורונה, שלרוב תופיע לאחר הופעת הגודש. אגב, גם חולי קורונה שאינם סובלים מתסמינים אחרים עלולים לסבול מפגיעה כזאת.

מה צריך לעשות אם מאבדים את חוש הריח?

במקרה כזה, חשוב לנסות להבין את ההקשר הסביבתי שגרם לתופעה - האם למשל מדובר במחלת צינון, או לחלופין - האם באיבוד ריח פתאומי שאינו מלווה בתסמין נוסף. כך או כך, בשל מצב התחלואה הנוכחי, בכל מצב של אובדן חוש הריח חשוב לשמור על מרחק מהסביבה הקרובה ובמקביל – לבצע בדיקת קורונה. במקרה שאכן מדובר בקורונה, ההמלצה העדכנית לטיפול היא באמצעות שטיפות אף של מי מלח בריכוז גבוה. כאשר מדובר באיבוד ריח כרוני או אקוטי שלא חולף, חשוב לגשת לייעוץ אצל רופא מומחה למחלות אף אוזן וגרון, שמסוגל לבצע הערכה ראשונית ולהתחיל את הטיפול.

לקריאה נוספת מאת ד"ר ג'בארין: "אל תתעסקו עם הסינוסים"

מה עושים אם זה לא חולף?

ראשית, חשוב לדעת שכמעט 90 אחוז מהאנשים שאיבדו את הריח בגלל הקורונה, יחושו בשיפור משמעותי תוך 4 שבועות.        בכל מקרה אחר, או כאשר החולה אינו חש בשיפור בתום תקופה זו, חשוב להתייעץ עם רינולוג - רופא מומחה אא"ג עם תת התמחות בניתוחי ומחלות אף וסינוסים, אשר יוכל לבצע הערכה אופטימלית ולבחור את הטיפול המתאים והטוב ביותר למחלה שגרמה לירידה בחוש הריח. בחלק מהמקרים, נוסף לטיפול התרופתי או הניתוחי, הרינולוג יפנה את המטופל לביצוע "אימון לחוש הריח". שיטה זו למעשה גורמת ליצירה מחדש של העצבים שהיו מקושרים לריח, והיא מיועדת לחיזוק הקשר בין המוח לעצב הריח ולקולטנים.

האם הפגיעה בחוש הריח משפיעה גם על חוש הטעם?

הפגיעה בחוש הריח בהחלט יכולה להשפיע גם על חוש הטעם, אך בעיקר על הארומה של האוכל והשתייה. זאת מכיוון שמולקולות הריח עוברות בזמן הלעיסה והאכילה דרך הגרון ומטפסות במעלה האף עד שהן מגיעות לקולטני הריח. חשוב לציין שלרוב טעמים בסיסים כמו מתוק, מר, חמוץ או מלוח כן יורגשו במקרים של איבוד חוש ריח, כיוון שקולטני חוש הטעם נמצאים בלשון ובד"כ אינם נפגעים מהפתולוגיות שפוגעות בחוש הריח.

האם הריח שלנו מתדרדר עם השנים?

חוש הריח שלנו אכן מתדרדר עם השנים. מחקרים הראו שסימנים ראשונים קלים מאוד של שינוי בחוש הריח מתחילים כבר בגיל 40, אך העניין בולט במיוחד מעל גיל 70. אגב, לפעמים מדובר במצב בלתי הפיך ובלתי נמנע. תופעה זו המכונה 'פריסבאוסמיה', שכיחה יחסית והיא נובעת מירידה בכמות קצוות העצבים ומירידה בריר שמופרש באף כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעית שלנו.

לסיכום: איבוד חוש הריח עלול להיגרם עקב חסימה מכנית בחלל האף שנגרמת בעקבות גודש ובצקת. מצב זה נוצר בשל וירוסים ומזהמים שונים, עקב מחלת אף וסינוסים (סינוסיטיס,פוליפים ונזלת אלרגית) וכן בשל מצבים רפואיים שונים. במצבים חמורים יותר, התופעה מתרחשת עקב פגיעה בעצב עצמו. ברוב המקרים, המצב יחזור לקדמותו אך בחלק קטן מהם הפגיעה עשויה להיות בלתי הפיכה. ברוח התקופה, כיוון שאיבוד חוש ריח אקוטי יכול להוות גם סימפטום לקורונה, חשוב לשמור על ריחוק חברתי ולגשת לבצע בדיקת קורונה.

ד"ר באסל ג'בארין הוא מנתח אף וסינוסים מומחה למחלות אא"ג, רופא בכיר ואחראי תחום ניתוחים אנדוסקופיים של בסיס הגולגולת במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors