זן, שימוש בטוח והתאמת הטיפול: הכל על קנאביס רפואי

אם ב-2013 החזיקו כ-15 אלף חולים ישראלים ברישיון לקנאביס, ב-2018 הכמות הוכפלה לכ-30 אלף חולים והיום אנו עומדים על כ-70 אלף חולים בעלי רישיון לצריכת קנאביס רפואי. כל התחזיות מראות שמגמת עלייה זו עתידה להימשך, גם נוכח יחסו של המחוקק לפן הפלילי שבאחזקתו של הקנאביס (הצעת חוק הלגליזציה) ונוכח מחקרים רבים המעידים על יעילותו. אז בין שאתם צורכים קנאביס מסיבה רפואית או מסיבה אחרת, מומלץ להבין את המשמעויות והסכנות הכרוכות בשימוש בו.

מהם השימושים הרפואיים בקנאביס?

מבחינה רפואית, ישנן כיום התוויות רבות לשימוש בקנאביס כגון: הקלה על תסמיני פוסט טראומה או מחלות מעי דלקתיות, צמצום תופעות לוואי של טיפולי כימותרפיה ועוד. אך ההתוויה העיקרית לשימוש בקנאביס רפואי היא להקלה על כאב, בייחוד כאב כרוני נוירופתי (ממקור עצבי) ממושך, לאחר שטיפולים קונבנציונליים נכשלו.

כיצד מתאימים קנאביס רפואי למטופל?

ביחס לטיפולים רפואיים אחרים, ישנה מורכבות רבה בהתאמת קנאביס רפואי למטופלים, אותה יש לבסס על שני היבטים עיקריים:

1. זן הקנאביס – צמח הקנאביס כולל עשרות זנים שונים, וכל זן שונה ממשנהו בהרכב הכימי של החומרים הפעילים הקיימים בו. לפיכך, שני מטופלים שצורכים זנים שונים של צמח הקנאביס, מטופלים למעשה בשני חומרים שונים המשפיעים באופן שונה על הגוף.

מתוך מאות החומרים הפעילים הקיימים בצמח הקנאביס, שרבים מהם נמצאים עדיין תחת מחקר והשפעתם על הגוף עדיין אינה ברורה מספיק, שניים מהחומרים המוכרים ביותר הם ה-THC וה- CBD. ה- THC הוא החומר ה"ממסטל" שגורם לרבים מהאפקטים המזוהים עם הקנאביס: עיניים אדומות, תיאבון מוגבר, תחושת אופוריה ושכרות, פגיעה בריכוז, אפקט מרדים ועוד. ה-CBD מוכר בעיקר כחומר שמסייע לטיפול בילדים עם אפילפסיה אך בשנים האחרונות נמצאו לו התוויות נוספות כחומר מרגיע ונוגד דלקת, וישנן גם עדויות שהוא מסייע למתן את ההשפעות ה"ממסטלות" של ה-THC.

לפיכך, אם מצבו של המטופל מצריך טיפול נוגד דלקת ומרגיע, נרצה להשתמש בזן שמכיל ריכוז CBD גבוה יותר, בעוד שאם יידרש אפקט מרדים או משרה תיאבון, נשתמש בזן שמכיל רמה גבוהה יחסית של THC. באשר לטיפול בכאב, מרבית המטופלים צורכים זנים המכילים THC, אך גם ל-CBD ישנו ככל הנראה תפקיד לא מבוטל בהקלה על הכאב.

2. אופן הצריכה של הקנאביס – דרכי הצריכה של הקנאביס הן מגוונות מאוד וכוללות כמעט כל דרך שניתן לחשוב עליה. בארץ מקובל לצרוך את הקנאביס באמצעות שאיפה (עישון או אידוי) של תפרחת הצמח או באמצעות בליעה של שמני קנאביס (מיצוי קנאביס). מחוץ לישראל מקובלות דרכי צריכה רבות נוספות כגון: נרות רקטאליים, נרות ואגינליים, קרמים ומשחות למיניהם, תרסיסים ומאכלים.

כל אחת מדרכי הצריכה של הקנאביס תשפיע על המטופל באופן שונה. צריכה באמצעות שאיפה (עישון או אידוי), למשל, כרוכה בנזק ריאתי ובתחושת אופוריה גדולה יותר, המגבירה את הסיכון להתמכרות. עם זאת, היא מספקת הקלה מהירה, תוך דקות ספורות, ולכן יעילה לטיפול בהפרעות התקפיות, כגון כאב מתפרץ. שימוש בשמן קנאביס, לעומת זאת, יתחיל להשפיע רק לאחר כשעה, אך האפקט יישמר לזמן ממושך יותר ולכן יתאים לסיוע במקרים של כאב רציף או בעיות שינה.

חשוב לדעת: מחקר על השפעות השימוש המוגבר במשככי כאבים>>

מהן הסכנות של שימוש בקנאביס?

לזכות הקנאביס ייאמר, שהוא אינו מהווה גורם מסכן חיים באופן ישיר ולכן נחשב לסם עם פרופיל בטיחות טוב מאוד, זאת לעומת טיפולים חלופיים כמו משככי כאבים, הנושאים סכנה פוטנציאלית של מוות ממנת יתר. עם זאת, ישנן בהחלט סכנות בשימוש בקנאביס, חלקן אף עשויות להיות קטלניות:

• תאונות דרכים – באוכלוסייה הצעירה יחסית, גורם התמותה הגדול ביותר הקשור לקנאביס הוא תאונות דרכים שמתרחשות תחת השפעת הסם. בארה"ב, במדינות בהן עלתה זמינות הקנאביס, נרשמה עלייה של עד פי 3 במספר תאונות הדרכים בהן מעורב קנביס. בנוסף, הנתונים מראים כי שילוב של צריכת קנאביס עם צריכת אלכוהול הוא מסוכן במיוחד, ומעלה את הסיכון לתאונות דרכים פי 24 ביחס לנהיגה ללא השפעה אלכוהול וקנביס.
• החמרה של מחלות רקע – צריכת קנאביס מקושרת עם עלייה בסיכון לנפילת לחץ דם, החמרת מחלות רקע כגון אי ספיקת לב או הפרעות בקצב הלב ויתכן אף סיכון מוגבר לנפילות בקרב האוכלוסייה המבוגרת. גם אינטראקציה עם תרופות מסוימות שנפוצות בגיל השלישי, כגון מדללי דם, עשויה להיות מסוכנת בשילוב עם קנאביס.
• התמכרות – בעבר נהוג היה לחשוב שאין התמכרות אמיתית לקנאביס, אלא "התמכרות התנהגותית" בלבד. כיום ידוע שההתמכרות לחומר קיימת, בעיקר ככל שריכוז ה-THC גבוה יותר. בעשורים האחרונים, כתוצאה מהשבחת זני הקנאביס, עלה ריכוז ה-THC בזנים השונים פי 30 לערך. כתוצאה מכך, ישנן יותר ויותר תופעות של התמכרות וצפוי שמגמה זו רק תלך ותחריף ככל שריכוזי החומרים הפעילים בזנים ימשיכו לעלות וככל שהיקף השימוש בחומר ילך ויגבר.

קנאביס רפואי בישראל, הצריכה עולה משנה לשנה. צילום: שאטרסטוק

• הסינדרום האנטי מוטיבציוני – שימוש ממושך בקנאביס עשוי להיות מלווה בשינוי אישיותי הכולל ירידה במוטיבציה ובתפקוד, הישגים נמוכים יותר והשפעה שלילית על מהלך החיים.
• החמרת הפרעות פסיכיאטריות – שימוש בקנאביס, בעיקר במוצרים עתירי THC, עלול להיות קשור להחמרה של הפרעות חרדה ודיכאון, מאניה דיפרסיה ואף החמרה פסיכוטית והתפרצות של סכיזופרניה, בעיקר באנשים המועדים לכך.
• שימוש בקנאביס בזמן היריון והנקה – הנושא נמצא עדיין תחת מחקר אך ישנן עדויות לכך שהשימוש בקנאביס לאורך ההיריון ותקופת ההנקה עלול לפגוע בהתפתחות העובר והיילוד.

איך ניתן להשתמש בקנאביס בצורה בטוחה?

ראשית, מומלץ לצרוך קנאביס ברישיון ובפיקוח רפואי. לצורך התאמת המרשם, יתשאל הרופא את המטופל בנוגע לתסמינים מהם הוא סובל ולגורמי הסיכון להם הוא חשוף ועל פיהם יקבע את הזן, המינון וצורת הצריכה הנכונים.

המטופל, אשר ירכוש את הקנאביס בבית המרקחת, יקבל חומר המיוצר על ידי ספק מורשה תוך בקרה על איכות המוצר ותוך שקיפות מסוימת בנוגע למרכיבי הצמח. פרט זה הינו משמעותי כיוון שכאמור, המרכיבים הפעילים של הצמח משתנים בין זן לזן ושימוש בזן שמרכיביו אינם מתאימים למטופל עלול לגרום להחמרה במצבו.

טרם תחילת השימוש, על המטופל לעבור הדרכה מקיפה. לאורך השימוש, בהתאם לדרישות משרד הבריאות, יימצא המטופל תחת פיקוח רפואי ומעקב סדיר אשר עשוי לסייע בזיהוי מוקדם של תופעות לוואי מסוכנות הנוצרות עקב השימוש. במקרה כזה, יותאם למטופל מרשם חדש. בנוסף לכך, על המטופל להקפיד בעצמו על צריכת החומר לפי ההוראות שניתנו לו, תוך מודעות לסיכונים ושימת לב לסימני החמרה בשלב מוקדם ככל האפשר.

אם ישנו רקע פסיכיאטרי, מומלץ לערב פסיכיאטר בטיפול על מנת לזהות פוטנציאל להחמרה במצב הנפשי וככלל, כמו בצריכה של כל תרופה אחרת, מומלץ לצרוך קנאביס במינון הנמוך ביותר שנדרש לצורך השפעה על תסמיני המטופל ולפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לשם כך. במידת האפשר, כדאי להימנע מצריכת קנאביס בעישון ולצרוך מוצרים המכילים ריכוז THC נמוך ככל האפשר. לפני כניסה להיריון יש להתייעץ עם מומחה בתחום על מנת להבין אם ישנן חלופות בטוחות יותר לשימוש בקנאביס, ובכל מקרה יש להימנע לחלוטין מנהיגה תחת השפעת החומר.

ד"ר בן עמית הוא פסיכיאטר בכיר ופרמקולוג ומנהל מרפאת הקנאביס בביה"ח השיקומי רעות, המסונף לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.