למה אנחנו רעבים יותר בחורף? אתוס או מיתוס?

משחר הימים משמשת תחושת הרעב כמנגנון טבעי המזכיר לנו להכניס לגופנו אוכל על מנת להתחזק ולשרוד. בימי קדם, כאשר הבתים המוגנים ואמצעי החימום הנמצאים ברשותנו כיום לא היו בנמצא, אכילה הייתה אחת הדרכים הטבעיות להכניס אנרגיה לגוף על מנת להתחמם. בימים הקרים, כאשר הגוף היה זקוק לאנרגיה רבה יותר על מנת לחמם את עצמו, התגברה גם תחושת הרעב.

קשה לומר אם שרידים של מנגנוני ההישרדות הקדומים עדיין משפיעים על תחושות הרעב אותן אנו מרגישים כיום, אך דבר אחד ניתן לומר בוודאות: רבים מאיתנו חשים רעב גדול יותר בחורף, אך ניתן בהחלט לאזן את תחושות הרעב על ידי אימוץ הרגלים חדשים.

רעב ממניעים התנהגותיים

אחד הדברים הבולטים בעונת החורף הוא החושך שיורד עלינו כבר בשעות אחר הצהריים המוקדמות. לעובדה זו ישנן השפעות פיזיולוגיות על גופנו: החשכה גורמת להפרשת הורמון הנקרא מלטונין, אשר מוביל, בין היתר, לדיכוי ייצור הסרוטונין, הורמון שאחראי על מצב הרוח שלנו וגם על תחושת השובע. אין זה פלא, אם כך, שבשעות החשיכה המרובות בתקופת החורף, אנו מרגישים רעבים יותר מאשר בשעות המקבילות בקיץ.

על מנת להבין כיצד להתמודד עם התופעה, פנינו לאופיר פוגל - נטורופת, מרצה ומנחה סדנאות בארץ ובחו״ל, מוביל ושותף למספר מחקרים קליניים בתחום בריאות המוח, תזונה ואורח חיים בריא וכותב הספרים "הלב – המדריך המלא לבריאות ושיקום" (יחד עם פרופ' רפאל קרסו) ו"לרקוד (גם) בגיל מאה – לחיות טוב כעת. סודותיהם של האנשים הבריאים בעולם".

"מבחינה סטטיסטית, בחורף יש יותר דיכאון", אומר פוגל, "בין יתר הדברים, אנחנו גם נחשפים פחות לשמש, כך שעלול להיווצר מחסור בויטמין D, דבר שידוע כתורם לתחושת דיכאון. יש אמנם אנשים שמאבדים את התיאבון כשהם מדוכאים, אבל רבים אחרים, הסובלים ״רק״ מדכדוך, דווקא פונים לאוכל כדי להתנחם.

לכך יש להוסיף את ההיבט ההתנהגותי של החורף. אנחנו יותר בבית, מתכנסים פנימה, יש יותר שעמום ובילויים מול הטלוויזיה שלרוב מלווים גם באכילה. מלכתחילה בטבע שלנו אנחנו אמורים לסיים לאכול כשמחשיך, ובחורף יש לנו הרבה יותר שעות ערות בחושך. אנחנו אוכלים בשעות האלה בניגוד למה שהגוף שלנו צריך וזה מייצר שיבוש שעשוי, בין היתר, גם להגביר את תחושת הרעב".

זה הזמן לעבור לתזונה מחממת

לגורמים המצוינים לעיל מתווספת סיבה מרכזית נוספת, שנוגעת להרגלי התזונה שלנו. תחומים רבים בחיים שלנו עוברים התאמה לעונות השנה המתחלפות: אנחנו מחליפים את הביגוד שלנו מביגוד קייצי וקל לבגדי חורף ארוכים ומחממים, משנים את הדרכים בהן אנו מבלים את שעות הפנאי שלנו בכל עונה ואפילו את מוצרי הטיפוח והאיפור מומלץ להתאים לעונות השנה. בכל הנוגע לתזונה, לעומת זאת, רובנו אולי מכניסים מאכלים נוספים לשגרה, אך לא מבצעים מעבר ברור מתזונת קיץ לתזונת חורף.

"אחת הסיבות העיקריות לרעב מוגבר בחורף", אומר פוגל, "היא צריכה של מזון קר מדי ו/או מקרר. אנשים רבים, בהם אף המקפידים הגדולים ביותר על תזונה בריאה, אוכלים סלטים, ירקות חיים ושייקים למיניהם כחלק מהשגרה וממשיכים להתמיד בתפריט זה גם בחורף, מבלי להיות מודעים לכך שלמעשה מדובר בתזונה שאינה מותאמת לעונה. בחורף, כשקר בחוץ, צריך לעבור לתזונה חמה".

את התזונה החמה, המתאימה לחורף, מחלק פוגל לשני סוגים:

• מזון שהטמפרטורה שלו חמה - "מאכלים חמים כמו מרקים, דייסות חמות ותבשילי קדירה מתאימים יותר לחורף מאשר סלט או גרנולה עם יוגורט, למשל".
• מזון מחמם – "מזון בעל השפעה מחממת על הגוף כמו למשל ג'ינג'ר, קינמון, הל, כורכום טרי, שום, בצל".

"ברפואה הסינית מדובר באופן מאוד ברור על התאמת האנרגיה של המזון לעונות השנה", מסביר פוגל, "לדוגמא, ירקות חיים הנאכלים כפי שהם, דורשים מהגוף השקעת אנרגיה על מנת לחמם ולפרק אותם היטב. מדובר באנרגיה מבוזבזת שמגיעה על חשבון אנרגיה אחרת הדרושה לגוף, בין היתר, כדי להתחמם. כמו שקל לנו להבין שאכילת קדירת חמין אינה מתאימה לחוף הים החם באמצע הקיץ, כך ברור לנו שאכילת אבטיח קר אינה נכונה לגוף בשיא החורף״.

מה קורה כאשר אנחנו ממשיכים לצרוך מזונות מקררים?

"כשבחוץ קר, הגוף רוצה ואמור לקבל מזון חם יותר. ככל שהוא ממשיך לקבל מזון קר זה גורם לאי נוחות וחוסר שקט, וכיוון שהמזון החם שלו הגוף מחכה לא מגיע, הגוף משדר לנו שהוא רוצה לאכול עוד ועוד. זאת להערכתי אחת הסיבות העיקריות לרעב המוגבר בחודשים הקרים. מעבר לכך, במונחים של הרפואה הטבעית, אי ההתאמה של התזונה לתקופה גורמת לחוסר איזון של הגוף וכתוצאה מכך אנחנו עלולים לפתח יותר ליחה, קשיי עיכול מסוגים שונים ועוד".

אז כדאי להימנע לחלוטין ממאכלים כמו סלט, יוגורט וכדומה?

"אפשר להוסיף מאכל מחמם כמו ג'ינג'ר לשייק או ליוגורט, זה עדיף מכלום, אבל מומלץ לנסות להימנע ממאכלים קרים ומקררים או לכל הפחות לצמצם את הצריכה שלהם למינימום. גם פירות, בעיקר פירות קיץ כמו אבטיח או מלון, שלפעמים אפשר להשיג גם בחורף – אינם מומלצים. מצד שני, לא מפתיע שנעים וטעים לנו לאכול תפוח עץ שבושל בתנור עם קינמון".

האם ישנם מזונות שאנחנו חושבים שהם מחממים אבל הם בעצם משיגים תוצאה הפוכה?

"בחירה פחות נכונה בחורף היא שתייה של חליטות תה עם נענע, לואיזה, מליסה או מנטה. על אף שהם מוכנסים לתוך תה חם, לצמחים אלו ישנה השפעה מקררת על הגוף. שוב – לא חייבים להימנע מהם לחלוטין, אך מומלץ להוסיף יחד איתם לחליטת התה גם תבלין מחמם כמו ג'ינג'ר, קינמון או כורכום טרי".