תנשמו עמוק – תנשמו מהאף! אבל מה קורה שאי אפשר?

פעולת הנשימה שאנו מבצעים באופן טבעי, אמורה להתבצע באמצעות האף. אולם, כשחלל האף סתום באופן חלקי או מלא, תהליך הנשימה מתבצע באמצעות הפה  שנפתח על מנת לספק את כמות האוויר הרצויה.

למעשה, האף משמש כווסת לאוויר הנכנס לגוף - שם הוא מתחמם ומתנקה, ובצורה כזאת, האוויר הנשאף מגיע מוכן ונקי אל הריאות. מכאן חשיבותו הרבה  של האף לצורך פעולת הנשימה.

לעומת זאת, כשרוב האוויר מגיע דרך הפה, תהליך הניקוי והחימום מתבצע בריאות, מה שפוגע ביעילותו. בפועל, פעולה כזאת עלולה  לפגום ביעילות חילוף הגזים המתרחש בריאות. בהרחבה: באף ובסינוסים נוצר גז המכונה 'חד תחמוצת החנקן'. במהלך נשימה באמצעות האף גז זה נשאף אל הריאות ושם  הוא למעשה  מרחיב את כלי הדם, כדי שזרימת הדם תהיה מוגברת וספיגת החמצן שמגיע לריאות תהיה יותר יעילה. כשפעולת הנשימה מתבצעת דרך הפה ריכוז גז זה באוויר הנשאף, נותר נמוך  ולכן יעילותו פוחתת, מה שמשפיע בשורה תחתונה על כל יעילות הנשימה.

אגב, פגיעה בתהליך הנשימה היא לא החיסרון היחיד שכרוך בנשימה באמצעות הפה. כשנושמים באופן קבוע בצורה כזאת, עלולות להיווצר בעיות שונות כגון: יובש בפה, פגיעה בשיניים ובחניכיים, הבל פה ופעילות יתר של בלוטות הרוק שעלולה לגרום לריור ואף לדלקות חוזרות בגרון. כמו כן,  אף סתום אמנם אינו הגורם להפרעת נשימה בשינה, אך לעיתים תכופות הוא פוגע באיכותה.

לקריאה נוספת מאת ד"ר רוזנצוייג: הפרעות נשימה בשינה - חשוב לטפל! 

כיצד מזהים את הבעיה?

אצל רוב האנשים, כאינם יכולים לנשום דרך האף נוצרת אי נוחות. הם מרגישים שהאוויר אינו זורם דרך האף כראוי, ולרוב מודעים לכך שהם נושמים דרך הפה. אולם, אלה לא תמיד מודעים לכך שמדובר בבעיה שלרוב ניתנת לטיפול ולכן הם ממשיכים לסבול מקשיי נשימה, מה שפוגע באיכות חייהם.

מה קורה אם הבעיה מתרחשת רק בעת השינה?

למעשה, ישנן סיבות שונות שגורמות להפרעת נשימה במהלך השינה - חסימה אפית היא רק אחת מהן. בד"כ, כשהפרעת הנשימה בשינה מטופלת, אין צורך בטיפול נוסף באף החסום, בהנחה שהחסימה אכן מתרחשת רק במהלך השינה.

מה גורם לחסימה חלקית או מלאה באף?

ישנן סיבות שונות שעלולות לגרום לכך – חלקן מולדות וחלקן נרכשות. ברוב המקרים, מדובר בחסימה מכנית על רקע בעיה במבנה האף. הנה כמה מהעיקריות שבהן:

• סטייה מולדת או נרכשת של מחיצת האף.
• הגדלה של מדפי האף הפנימיים.
• שימוש כרוני בטיפות אף שמיועדות לשימוש קצר טווח (עד שלושה ימים).
• מצבי אלרגיה שונית שגורמים לנפיחות באזור חלל האף.
• פוליפים שממלאים את חללי הסינוסים ואת חלל האף ומונעים/פוגעים בכניסת האוויר התקינה.
• ציסטות או גידולים בחללי האף והסינוסים – מצב נדיר

מהו הטיפול המקובל?

באופן כללי, ברגע שקיימת תלונה על אף סתום, נהוג לבצע בדיקה פשוטה בגישה ישירה הבוחנת את חלל האף, באמצעות סיב אופטי גמיש המוחדר לתוכו. במקרים מסוימים, נדרש להרחיב את הבדיקה על ידי צילום CT של מערות האף ומערות הפנים, שמאפשר להעריך את סיבת החסימה באופן מדויק יותר.

הגישה הטיפולית תותאם לסוג הבעיה שגורמת לחסימה. אם למשל המטופל סובל מאלרגיה, לרוב יוצע לו טיפול תרופתי באמצעות אנטי היסטמינים ותרסיס סטרואידים, ובמקרים מסוימים הוא יופנה להמשך טיפול אצל רופא מומחה לאלרגיה.

במקרה שמדובר בחסימה מכנית כמו סטייה במחיצת האף, לרוב יידרש תיקון כירורגי. חשוב לציין כי כיום ישנם טיפולים מתקדמים הכרוכים בפעולות מינימליות ופחות פולשניות, המאפשרים התאוששות קלה וחזרה מהירה לשגרה. כמעט כל הטיפולים מתבצעים בגישה אנדוסקופית שכוללת שימוש בסיב אופטי ובכלים  זעירים, מה שמפחית באופן משמעותי את הסיכון לדימומים .

אגב, זה המקום להזכיר כי לאחרונה הועשר סל הבריאות במדינת ישראל בטיפולים ביולוגיים המכוונים לטיפול בפוליפים אפיים. טיפולים אלו משולבים לעיתים בטיפול כירורגי ואף מהווים במקרים מסוימים תחליף לניתוח. 

מתי מומלץ לפנות לייעוץ רפואי?

בכל מקרה שבו מתקשים לנשום כראוי דרך האף, ובייחוד כאשר העניין פוגם באיכות החיים ובהתנהלות היומיומית.

מה קורה כשהתופעה מופיעה אצל ילדים?

חסימה אפית עלולה להיות מסוכנת בעיקר כשמדובר בתינוקות - אז היא עשויה להיות אפילו קטלנית. הסיבה לכך היא שלעיתים תינוק שלא מצליח לנשום דרך האף, יתקשה באכילה והוא עלול להיחנק עקב שאיפת מזון. לכן, אם אכן מאובחן מקרה כזה, התינוק ינותח מיד לאחר הלידה לצורך פתיחת דרכי הנשימה. כשמדובר בילדים גדולים יותר, התופעה עלולה לגרום להפרעה התפתחותית וגם לשינוי במבנה הלסתות והפנים.

מעבר לכל היתרונות בנשימה אפית, חשוב לזכור שהאף שלנו הוא איבר ההרחה. מחקרים שונים הוכיחו שאנשים עם חוש ריח פגום נהנים פחות מאכילה וכתוצאה  מכך מצב הרוח שלהם ירוד והם נוטים לסבול מדיכאון. אין ספק שזוהי סיבה נוספת לטפל בבעיה. כאמור, בחלק גדול מהמקרים ניתן להסתפק בטיפול תרופתי או ניתוחי פשוטים.

ד"ר אייל רוזנצוייג הוא רופא אף אוזן גרון ומנהל את המרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחירה בבית החולים איכילוב.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין