זיכרון חיסוני

ד"ר אמיר קליביצקי מספר לנו שמערכת החיסון הינה מערכת מורכבת מאד, אשר מסתוריה אינם ידועים עדיין לאנושות במלואם. במאה האחרונה, המדע מגלה את נפלאות מערכת החיסון, שלב אחר שלב, נדבך אחרי נדבך. עד היום, ככל הנראה, רב יותר הנסתר על הנגלה. המערכת מורכבת ממספר זרועות: חיסון הבסיס, החיסון התאי, החיסון ההומורלי, ומשלים. למעשה מדובר במכלול מורכב מאד של איברים, תאים ומולקולות, שבעזרת יחסי גומלין מסונכרנים, ביניהם, המערכת מגנה על הגוף מפני פלישה של מזיקים חיצוניים לגוף (כגון חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים), רעלנים , תאים סרטניים וגופים זרים.

זיכרון חיסוני הוא אחד מיכולות מערכת החיסון "לזכור" מזיק בו נפגשה בעבר. ישנם תאים שתפקידם לזהות את המזיק, ולהתחיל להפעיל מערכות שונות שיתקפו וינטרלו את אותו מזיק ביעילות רבה, ע"י התמיינות תאים מוכווני-מטרה ויצירת נוגדנים יחודיים לטיפול במזיק הספציפי.

האם יש אנשים שהזיכרון החיסוני שלהם פגום, או כאלה שחולים ולכן הם מדוכאי חיסון?

"ישנם אנשים שמערכת החיסון שלהם אינה פעילה כלל או פגומה בתגובה שלה. לעתים מדובר במחלות מולדות, ולעתים במצבים שנרכשו עם הזמן כמו לדוגמא מחלות סרטניות, והטיפול בהן למשל כימותרפיה. ישנן גם תרופות המכונות "ביולוגיות", סטרואידים, וזיהומים שונים כמו למשל מחלת HIV הפוגעים במערכת החיסון. לעתים מערכת החיסון פעילה אך מוחלשת. אנשים, הסובלים ממחלות כרוניות שונות למשל, נמנים  על אוכלוסייה זו".

האם יש מצב של זיכרון חיסוני חלקי?

"זיכרון חיסוני יכול להיות גם חלקי. לעתים מדובר בפגיעה (מולדת או נרכשת) שהיא סלקטיבית, כלומר בפן בודד ומסוים של מערכת החיסון. לעתים ישנה גם מחיקה חלקית של זיכרון חיסוני שנרכש בעבר, בעקבות זיהומים שונים כמו למשל במחלת החצבת או אצל מי שעוברים טיפולים כימותרפיים שונים או השתלת מח עצם".

איך הזיכרון החיסוני פעל בחיסון הראשון של הקורונה ובחיסון השני?

ךדבריו של ד"ר קליביצקי, מנת החיסון הראשונה יצרה את ה"תשתית" ליצירת הזיכרון החיסוני: תאים לא-ספציפיים עברו התמיינות לתאים מוכווני -קורונה, עם יצירת תאים תוקפים ונוגדנים ייחודיים. "המנה השנייה היא בוסטר (חיסון-דחף), שמטרתו הייתה לחזק את התגובה שנוצרה מהחיסון הראשון, ולהגיע לרמות גבוהות יותר של תאי-זיכרון חיסוני ושל הנוגדנים".

האם אתה חושב שלאור המוטציות יהיה גם חיסון שלישי?

"יש סיכוי שנצטרך גם מנות נוספות עתידיות של החיסון, בעקבות היחלשות התגובה החיסונית או בשל הופעת זנים שהחיסונים לא יכסו.  במקרה הראשון – מדובר במנה נוספת של החיסון המוכר. במקרה השני, לא יהיה מדובר בחיסון זהה לזה שכבר ניתן, אלא כזה שמכסה את הזנים החדשים שיופיעו. יתכן שנזדקק למנות שנתיות, בדומה לחיסון השפעת. בשלב זה אין לדעת מה יהיו הצרכים בעתיד".

מהי בדיקה סרולוגית ומה היא מגלה?

"בדיקה סרולוגית בודקת את רמות הנוגדנים כנגד המזהם הספציפי. בדיקה כגון זה הופכת להיות חיובית כ-10ימים עד שבועיים לפחות לאחר המחלה עצמה. גם כנגד COVID19  קיימת בדיקה כזו.  היא יכולה לבדוק אם אדם לקה במחלה בעבר (אך לא אם הוא לוקה בה כעת). הבדיקה הנוכחית אינה יכולה לבדוק אם החיסון "תפס" כיוון שהיא בודקת בודק נוגדנים מסוג אחר מאלה שנוצרו  בעקבות החיסון".

 מהו החיסון הראשון שניתן בעולם?

החיסון הראשון בעולם הומצא בשנת 1796 ע"י רופא אנגלי בשם ד"ר אדוארד ג'נר כנגד מגפת האבעבועות השחורות שהייתה מחלה קשה ומדבקת מאוד. הוא שם לב כי הנערות החולבות שחלו באבעבועות הבקר, מחלה קלה בהרבה, לא נדבקו באבעבועות שחורות. משום כך הוא הפיק נוזל מנגע של אבעבועות הבקר, החדיר את הנוזל לגופו של ילד בריא בן שמונה, ולאחר מספר שבועות, החדיר לגופו נגעים של אבעבועות שחורות ואאוריקה- הילד לא חלה.

כמובן שעם התפתחות המדע, השתכללה גם תעשיית החיסונים. יש היום חיסונים כנגד מחלות שונות, ושיטות הייצור הפכו יעילות, סטריליות ובטוחות.

ההיסטוריה הבלתי אנושית של המגפות 

כולנו יודעים שהקורונה היא לא המגפה הראשונה המתרחשת ובאה על העולם והיו מגפות נוספות ואף קטלניות ממנה. המגפה הראשונה המתועדת התרחשה ביוון בין השנים 426-429 לפני הספירה והיא גבתה כ-100 אלף קורבנות. יש המעריכים כי היה מדובר במחלת הטיפוס שנדדה ממצרים. המגפה הראשונה שגרמה למיליוני קורבנות הייתה "אנטונינוס" אשר הכתה באימפריה הרומית וממנה נפטרו בין חמישה לעשרה מיליון בני האדם. מדובר במגפת אבעבועות השחורות, שהייתה הקטלנית ביותר בהיסטוריה ו"בזכותה" הומצא  החיסון הראשון בעולם. היא פגעה באוכלוסייה בין אירופה לסין, הכתה ברומא תקופה ארוכה ויש הגורסים כי שקיעתה של רומא המערבית החלה במגפה זו.

מגפת הדבר- המוות השחור הרגה כ-70 מיליון בני אדם.

המגפה המפורסמת ביותר היא ה"מוות השחור", מגפת דבר באירופה, שהגיעה לשיאה בשנים 1351-134. המגפה התפרצה בסין, ועברה עם סוחרים בדרך המשי לחצי האי קרים. שם, המונגולים השתמשו בה במצור על העיר קאפא, ע"י השלכת גופות של חיילים שמתו מהמחלה כדי להדביק את תושבי העיר. מחצי האי קרים התפשטה המחלה לקונסטנטינופול ולחופי הים התיכון. מאיטליה היא התקדמה צפונה אל עומק היבשת והתפשטה והגיעה גם לאיים הבריטיים ואפילו לגרינלנד. מהמחלה מתו כ-35 מיליון איש בסין ומספרים דומים באירופה. היום ידוע, כי פרעושים, שנישאו ע"י עכברושים הנגועים במחלה, הפיצו את התחלואה לבני אדם. עד היום המחלה שכיחה יחסית בסין, אלא שקיימת תרופה יעילה כנגדה – הפניצילין.

השפעת הספרדית פגעה גם בישראל !

המגפה האחרונה הזכורה לנו טרם הקורונה, שגרמה לתחלואה ותמותה נרחבות בסדר גדול הייתה מגפת השפעת הספרדית.  שיא המגפה נמשך כשנה, מאפריל 1918 עד אפריל 1919, נדבקו בה כ-500 מיליון בני אדם (כשליש מאוכלוסיית העולם באותה עת), ומתו ממנה בין 20 ל-50 מיליון נפש. היא פגעה בעיקר באנשים בגילאי 20–40 והייתה יוצאת דופן ביחס למגפות אחרות בהן המתים הם בעיקר תינוקות, קשישים וחולים כרוניים.

מגיפה נוספת, המתקיימת כבר זמן רב, היא מחלת האיידס. מקורו של נגיף ה-HIV הוא באפריקה, משם התפשט לשאר חלקי העולם. המחלה קיימת מאז סוף שנות הששים של המאה הקודמת, אך פרצה לתודעה ב-1981, עת התגלתה לראשונה בארה"ב. למגפה תפוצה גלובלית. ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-36 מיליון בני אדם מתו עד סוף 2012 מהמחלה. המצב חמור במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה, ובעיקר בדרום אפריקה ובסביבותיה, שם כ-20% מהתושבים הבוגרים הם נשאים של נגיף ה-HIV. העלאת המודעות לגבי יחסי מין בטוחים והידבקויות דרך מגע בדם עזרו בהפחתת קצב ההדבקות במספר מדינות אפריקאיות שמממנות ומעודדות תוכניות חינוך לאומיות. במדינות המערב קיימת יציבות יחסית במספר החולים. עם זאת, לאחר ירידה מסוימת במספר החולים באמצע שנות ה-90, חלה עלייה מחודשת בתחילת המאה ה-21. גם היום נחשבת המחלה לחשוכת מרפא,