28 בפברואר 2021: יום המחלות הנדירות

תחום המחלות הנדירות סובל מהיעדר מודעות רפואית. במשך זמן רב, רופאים, חוקרים וקובעי מדיניות לא היו מודעים לקיומן של מחלות נדירות. הרי שטיפול רפואי מתאים, יכול לשפר את איכות החיים של החולים, ולהאריך את תוחלת החיים שלהם. ד"ר אורנה סטרץ חכם, מטבוליסטית וניאונטולוגית, מרכז רפואי סורוקה עוזרת לנו לשפוך אור על הנושא.

חזית ראשונה רופאי הילדים

רופאי ילדים נמצאים בחזית בריאות הילדים. הן באם מדובר במחלות קלות, או קשות שמאובחנות ו/או מטופלות בקהילה או במרפאות ומרכזים רפואיים מומחים. רפואת הקהילה,אשר כוללתאת רופאי הילדים פוגשתאת הילדים, הן באופן יזום של הוריהם והן באופן יזום ע"י המרפאה אשר דואגת לזמן את הילדים לפגישה עם רופא לפי תאריכי ושלבי ההתפתחות המקובליםברפואה המודרנית. לא בכדי יש לא מעט בדיקות אשר מהוות סטנדרט רפואי התפתחותי תקין אשר הרופאים חייבים לוודא את קיומם. כלומר, והיה וקיימים מדדים אשר מעידים על בעיה כלשהי או תסמינים אשר עלולים להצביע על כשל או עיכוב התפתחותי או פתולוגי, רופא הילדים הוא זהשיצביע על כך ויפנה את הפעוטות לאבחונים ובדיקות נוספות על מנת לקבל אבחון וטיפול הולם.

אבחון מחלות נדירות – משימה מאתגרת

כמו שנאמר, לא פעם, רופאי ילדים, הם אלו שמדליקים את הנורות האדומות בפני ההורים, ומצביעים על מומים, על התפתחות לקויה, ואף על מחלות מסוגים שונים בהם הילדים חולים, הן כרוניות והן נדירות. רופאי הילדים עומדים בצומת מכריעה לא פשוטה מול הורים ברגעים אינטימיים בהם לא פעם מיידעים אותם על בשורות לא פשוטות באשר לילדיהם. לצד האחריות הרבה שעל גב רופאי הילדים, הרי שלעיתים הם נדרשים לזהות סימפטומים שוניםאשר עלולים להוות סמן של מחלות נדירות. מחלות נדירות, כשמן כן הן. שכיחותן באוכלוסיה מאד נמוכה ונדירה. ככזו, לא פעם, אףהרופאים לא מכירים מספיק טוב את התסמינים, או שהתסמינים יכולים להצביע על כמה וכמה סוגי מחלות. לא רק תסמינים כשלעצמם הינם כלי לאבחון מחלות נדירות. לעיתים התצריף המגוון של התסמינים מהווה את הנורה האדומה לשלוח לאבחון למחלה נדירה. לא פעם, במחלות נדירות, עיתוי הופעת התסמינים נע ביןתקופות שונות בחיים, ולכןיש צורך להכיר היטב, ולהבין שהתסמין הנ"ל ועוד תסמין, שלפעמים אינו בריאותי או פיזי, אלא התנהגותי, או ריגשי, מעיד על מכלול תסמינים של מחלה נדירה שמחייבת שליחה למומחה לאבחון.

מחלה אולטרה נדירה שקשה לזהות

מחלה אולטרה נדירה ששכיחותה הינה 1 למיליון או חצי מיליון,הינה אלפא מאנוזידוזיס -Alpha-Mannosidosis (AM) והיא מחלה מטבולית. בישראל ישנם חולים 7חולים המגיעים מ- 4 משפחות בלבד.הרקע הגנטי הוא ששני  ההורים נושאים את המוטציה. למרות שניתן  לזהותה בבדיקות גנטיות טרום הריון אך בשל נדירותה לרוב לא חושדים.השינויהגנטימוביללחוסר באנזים שאחראי על פינוי מולקולות סוכר מורכבות מתוך מרכיב בתא, הנקרא ליזוזום.  המוטציה גורמת למחלה קשה אשר פוגעת במערכות גוף רבות (השלד, החיסון, העצבים, הנשימה ועוד). הפגיעות הקשות לא מאפשרות לחולים בה חיים נורמאליים ועצמאיים כמו גם למשפחותיהם.

בשל העובדה שמדובר במחלה הטרוגנית, לא פעם רופאי ילדים יכולים לחשוב בתחילה, כימדובר במחלות או מצבים רפואיים שאינם קשורים למחלה מטבולית. הסימפטומים מגוונים למדי. לחלק מהילדים יתגלו קשיי למידה שיתפתחו בילדות או בגיל ההתבגרות, בעוד שלחלק מהילדים יהיו סימפטומים חמורים יותר מגיל מאוד מוקדם. על פי רוב  הסימפטומים הראשוניים בילדים יבואו לידי ביטוי בחולשה ועייפות, זיהומים באוזניים ובעיות הקשורות בהתפתחות השפה.תסמיניה העיקריים של המחלה הם כשל חיסוני (זיהומים חוזרים בעיקר בעשור הראשון של החיים), ריבוי מומי שלד, ליקויי שמיעה, תפקוד קוגניטיבי לקוי, חולשת שרירים מתקדמת, לשון מוגדלת וכבד וטחול מוגדלים, הצטברות נוזלים במח ואף תווי פנים גסים.  למחלה רמות חומרה שונות ולא כל החולים סובלים מכל התסמינים.ככל הנראה זו גם אחת הסיבות העיקריות בקושי האבחון שלה.

מענה טיפולי פורץ דרך - לראשונה לא רק טיפול בהשתלת מח עצם

אחד האתגרים שעומדים בפני החולים ובני משפחותיהם הוא הטיפול בה. עד לא מזמן, רק השתלת מח עצם היתה זמינה כטיפול אפשרי למחלה. להליך זה אתגרים וחסרונות משמעותיים. ביניהם סיכון לתמותה, דחיית שתל, מחלות נלוות וכמובן, הצורך במציאת תורם מתאים שהינו מאתגר ביותר.

לפי-כך, התרופה נמצאת כבר בשלבי אישור ב FDA והיא אושרה כבר ברשות התרופות האירופאית (EMA) החל מ- 2018. כך, Lamzede הינו הטיפול התרופתי הראשון והיחיד שזמין היום למחלת AM. מדובר על טיפול אנזימטי חלופיEnzyme) Replacement Therapy- ERT) הניתן בעירוי תוך ורידי פעם בשבוע. משך הטיפול הוא לכל החיים.

תוצאות המעקב המדעי העלו נתון חשוב מאד - ניתן היה לראות שינויים גדולים יותר בילדים עד גיל 18 לעומת המבוגרים. יחד עם זאת, גם חולים שהחלו טיפול בבגרותם הרוויחו מהטיפול. Lamzede משפר את היכולות התפקודיות של החולים ובכך את איכות החיים של החולים ושל סביבתם הקרובה (משפחה, מטפלים).

הטיפול טרם ניתן להשגה בישראל והוא הוגש לסל התרופות האחרון והגיע לשלבים האחרונים בציון גבוה אך לא אושר בסוף. מאידך הוא יוגש שוב לסל התרופות 2021 בתקווה שיכנס וישפר את חיי החולים משמעותית. וכל זאת בהתוויה לחולי AM עם חומרת מחלה קלה עד בינונית, לטיפול בתסמינים שאינם נוירולוגים.

מדובר בדרך כלל בחוליAM שאינם יכולים לעבור השתלת מח עצם או כאלו שאצלם השתלת מח עצם לא הייתה אפקטיבית. לחולים אלו Lamzede הינה למעשה האופציה הטיפולית היחידה.  העובדה שיש טיפול תרופתי לחולים במחלה נדירה זו הינו בשורה משמעותית ביותר ונותנת תקווה גדולה לחולים ולבני משפחותיהם.

ככל שהצוות הרפואי יאבחן את המחלה מהר יותר, כך הטיפול התרופתי יהיה אפקטיבי יותר. האתגר שלנו כרופאים הוא האבחון. הקושי הוא הופעת התסמינים לא ביחד ואז קשה לעשות את ההקשרים. אין ספק שרופא ילדים שיחשוד מהר ומוקדם יותר, וישלח  את המטופלים לרופא מטבולי מומחה, יוכל להוביל לטיפול בהקדם האפשרי לאחר האיבחון (שלעיתים הוא קצת מורכב), אך הטיפול יכול להיות נכון להיום, מאד אפקטיבי ובמחלה כמו AM שדורשת ממשפחות להקדיש את חייהם לטיפול בילדיהם שרובם אינם עצמאים, זו חשיבות עליונה.