טיפול בחרדה מהידבקות בקורונה באמצעות פסיכודרמה

"במסגרת העבודה הקלינית שלי אני פוגשת אנשים, שחווים את החרדה באופן מורכב יותר, יש דגש על תחושה של איום, חרדה ממוות של האדם וקרוביו, ששונה כל כך מחרדות יום יומיות אחרות, שפגשנו בימי השגרה בעבר, כמו "חרדת בחינות" או "חרדת קהל" לזה  נוסיף את השיח התקשורתי המאיים והמפחיד, שמגביר את עוצמת החרדה בקרב אנשים, שסובלים ממנה בין כה וכה – אלו חווים חרדה בעוצמות גבוהות, הם חוששים ממוות באופן מוחשי- שלהם ושל קרובי משפחתם, והדבר שינה את אורח חייהם באופן ניכר".

אם הייתי מביאה את החרדה לקדמת הבמה, ומאנישה אותה ממש כמו שפועלים בפסיכודרמה, אלו שאלות היית ממליצה לי לשאול אותה?

"הייתי מעודדת אותך ליצור שיח פנימי להבין ממה את מפחדת, האם את מפחדת למות? האם את מפחדת להיכנס לבידוד? האם את מפחדת, שיאמרו עליך דברים רעים אם חלילה תחלי? באופן זה ניתן יהיה להבין אם החרדה מהותית ואמיתית ולמצוא דרכים להתמודד איתה. נוסף על כך, בתקופה זו חשובה התמיכה, בעיקר לילדים, שנזקקים לתמיכה חברתית, ומתקשים ליצור קשרים חדשים. חשוב להביא את הקורונה לשיח היום יומי – יש קורונה, והיא מפחידה אותנו, אך היא איתנו, ונלמד לקבל אותה ולהתנהל באופן השומר על עצמנו ועל האחרים"

כיצד הורים במסגרת המשפחתית יכולים לסייע לילדיהם, שסובלים מחרדה חברתית, שהתעצמה בעקבות ההגבלות, הנובעות ממשבר הקורונה?

"ילד שסובל מחרדה חברתית חווה כעת חרדה בממד נוסף, ונאלץ להתמודד בנוסף לכך גם עם חרדת הקורונה. לא רק שהוא לא יוצא מהבית, גם הוריו ואחריו ממעטים לעשות זאת. כלומר- החרדה מקבלת גם תהודה משפחתית ותקשורתית, האם החרדה שלו תגדל? כמעט בוודאות שכן, וזאת כיוון שהוא ממשיך להימנע מהמצבים החברתיים". אנחנו נמצאים במציאות חדשה, וצריך ללמוד את החוקים שלה, ומהם אותם חוקים חדשים? יש איום מבחוץ – והאיום הזה כאן

"הקורונה היא מצב נתון, שנספר עליו לדורות הבאים, וצריך להתמודד עם האיום הזה. אך בתוך האיום וחרדות העולם, הקורונה היא רק חלק ולא הכל, וככל שנשקיע ונשמור על כל המסגרות, שיש לנו – חברתיות או מפגשים מצומצמים- נתמודד טוב יותר. אלו החוקים החדשים. חשוב לשמור על המסגרת – ודאות, אהבה, ביטחון בו הילד יודע מה לוח הזמנים שלו, מתי הוא נפגש עם חברים, מתי הוא יוצא לחוג- המסגרת מסייעת לנו בחרדת הקורונה.

בפסיכודרמה חילוף התפקידים מסייע ליצור חוויה ספונטנית ומאפשרת יותר ותורם להפחתת החרדה, כיצד מביאים את הקורונה אל תוך החדר ומפיגים את החשש? 

"בפסיכודרמה המשתתפים מחליפים תפקידים שונים ועל מנת להתמודד עם חרדת הקורונה הם "גילמו" אותה. בחילופי התפקידים הילד סיפר, שהוא חולם עליה, ואז הבנו כיסא לקורונה, היא דיברה, היא אמרה מה לעשות וממה להיזהר, היא "הייתה" בתוך החדר וכך ראינו מה אמיתי, ממה צריך להיזהר ומה קשור בחרדה הסובייקטיבית".

"היכולת לעבור מנקודת מבט אחת לשנייה מקל על ההתמודדות הפנימית. הייתי פה, הייתי שם, וראיתי שלא מתתי, וכך חרדת האיום מספיקה להתקיים. מעבר לכך ניתן להסתייע בכלים מעשיים כמו הקשורים בוויסות והרגעה כגון: בועות הגנה, דיבור עצמי, ויסות רגשי וחושי באמצעות חיבוק. בכלל אנחנו מתחבקים פחות, ואנחנו צריכים את המגע הזה, ומשוועים להשיג אותו. עד לפני משבר הקורונה ילדים היו עומדים בקרבה גופנית זה לזה, נותנים ידיים, מתחבקים, היום הם צריכים לשמור על מרחק של שני מטרים. זה נוגד את הטבע שלנו ואת התרבות הישראלית בכלל. הרעיון הוא ליצור את המגע מחדש מבלי להיות חרדים ממנו".

כיצד הפסיכודרמה יכולה לסייע למבוגרים?

"המבוגרים מגיעים לטיפול סביב מספר נושאים. בחלקם חרדה חברתית או תפקיד, שבו הם צריכים לעמוד מול קהל. אך בשונה מהילדים, שנמצאים "כאן ועכשיו" ורוצים לפתור בעיות, המבוגרים מגיעים כדי להבין את הדפוסים, שהם יצרו לעצמם במהלך החיים עם עצמם ועם העולם באמצעות סצנה מהחיים, בכל נקודת זמן. במפגש הם מקבלים הזדמנות להתבונן על הסצנה מבחוץ, כאשר מישהו אחר משחק את התפקיד של האדם. לא פעם אני שומעת שוב ושוב, כיצד עולה תחושת דה-ז'ה-וו מחודשת, "זה קרה לי בעבר", הם אומרים, או "איפה הייתי, כשזה קרה?" התחושה, שהדברים נחווים שוב נוצרת בשל אחיזה בדפוסים השונים, שהתקבעו בנו והתפקידים שכל אדם לוקח על עצמו במערכות יחסים, באמצעות המפגש כל אדם לומד, כיצד הוא כאינדיבידואל בוחר את דפוסי היחסים שלי מחדש.

כיצד אנשים יכולים למנף את התנאים החדשים, שנוצרו בתקופת הקורונה כדי "לסלול את דרכם" מחדש?

"לעיתים אנשים מגיעים לאחר שלא עבדו תקופה ארוכה, או שהם מחשבים מסלול מחדש לאחר חל"ת או בתקופת משבר מכל סוג. הם רוצים לדעת, כיצד להשמיע את הקול שלהם בעולם. ישנם מקרים, שאנשים מוצאים, שהמסלול הזה נוגע לדרך בה הם מנהלים את הבית, וכאן הם מבקשים דווקא הדרכה הורית. במרחב הטיפולי הם מקבלים הזדמנות להחליף תפקידים עם הילד או כל רעיון, ישות או אדם אחר ולראות את הדברים מנקודת מבטו, באופן זה המרחיבים את המנעד הפנימי, ונפתחים לרעיונות חדשים, שעד כה היו חסומים בפניהם.

ליאת כהן, היא מטפלת בפסיכודרמה, בוגרת תואר שני  M.Aבאוניברסיטת חיפה וחוקרת את תחום הוויסות העצמי- הקוגניטיבי-רגשי-חושי. בשנים הקרובות, ליאת מקווה לפתח מתודה בתחום הפסיכודרמה, שפועלת על שלושת התחומים יחדיו. כיום ליאת יזמה והקימה את "מרכז ענבל", מרכז טיפולי לפסיכודרמה ואומניות בזיכרון יעקב, וכן מדריכה מטפלות באומנויות בשירות הפסיכולוגי של מועצה אזורית מנשה. נוסף על כך ליאת מנחה תוכניות לשיקום תעסוקתי לאנשים עם 40% נכויות (פיזיות ונפשיות) במרכז לשיקום ליד בית חולים לווינשטיין (מכללת "גל") לפרטים על מפגשי פסיכודרמה פרטניים וקבוצתיים צרו קשר: 053-2473573