תסתכלו סביב סביב: כל מה שחשוב לדעת על אלרגיות באביב

האביב כבר בפתח, ולצד תחושת ההתחדשות הגדולה שבאוויר, צצים להם לא מעט אלרגנים שהופכים לנו את הימים לפחות נעימים ולהרבה יותר מנוזלים. על פי ההערכות בישראל ובעולם, כ 20 אחוז מהאנשים יסבלו מאלרגיה עונתית בעונות המעבר ובייחוד באביב. ד"ר יוסי רוסמן ופרופ' רונית קונפינו - כהן, היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי מאיר, מפרטים אודות התופעה המטרידה וגם כמובן – על הטיפולים היעילים ביותר.

מהי בעצם אלרגיה? ובכן, למעשה מדובר בתגובה לא תקינה של מערכת החיסון, נגד גורם חיצוני (אלרגן), שבמצב תקין, אינו אמור לעורר תגובה. תהליך האלרגיה מקורו בשחרור חומרים כימיים פעילים המצויים בתוך קבוצת תאים מיוחדת (תאי פיטום) הנמצאים בעור ומתחת לריריות הגוף. מגע בין תאים אלה לאותם אלרגנים, יגרום לתאים לשחרר חומרים פעילים לסביבתם הגורמים לתגובה האלרגית. התסמינים כוללים גרד, אדמומית, תפרחת עורית, נפיחות ובצקת, נזלת, התעטשויות, אודם ודמעת בעיניים, שיעול וקשיי נשימה.

הנזלת האלרגית אשר שכיחה בייחוד בתקופה זאת מכונה בשם "קדחת השחת". הגורמים המרכזיים להופעתה הם אבקני צמחים ועצים שונים הפורחים בתקופת האביב ונישאים ברוח. בבואם במגע עם דרכי הנשימה של אדם אלרגי הם יעוררו נזלת, התעטשויות, גודש באף, גרד, אדמומית ודמעת בעיניים, שיעול וקשיי נשימה.

הגורמים העיקריים להופעת אלרגיות - ברוש, זית ואלון

האבקנים של עצי הברוש, הזית והאלון אחראים על מרבית התגובות האלרגיות בחודשים מרץ ואפריל, ואחריהם – הפקאן שפורח במאי. במקביל לפריחת העצים, פורחים במשך כל האביב גם דגנים ועשבי בר שאבקניהם גורמים אף הם לתגובות אלרגיות משמעותיות. גם הרוחות הרבות האופייניות לימים אלה, יכולות לשאת למרחקים אבקנים שונים. בפועל, עובדה זו גורמת לכך שגם אם אזור מסוים אינו מאופיין על ידי צמחייה מסוימת, אין זה מן הנמנע שאבקנים של צמחייה מאזור אחר יגיעו גם אליו ויעוררו תגובה אלרגית אצל מי שרגיש להם.

עם זאת, חשוב להבין כי לא כל הפורח גורם לאלרגיה. עצים דוגמת הדרים או פרחים המאובקים באמצעות דבורים וחרקים, לא יגרמו לאלרגיה, ורק הצמחים שאבקני הפריחה שלהם נישאים ברוח צפויים לגרום לתסמינים האלרגיים.

מי נמצא בסיכון מוגבר לסבול מ"קדחת השחת"?

מי שיותר מועד לפורענות הם בעיקר אנשים "אטופיים", כלומר בעלי נטייה אלרגית שכבר סבלו מתסמינים אלרגיים אחרים דוגמת אסתמה, דרמטיטיס אטופית ("אסטמה של העור") או אלרגיה למזון. גם לגנטיקה ישנה השפעה ברורה ולכן כשאחד מבני המשפחה מקרבה ראשונה סובל מאחד המצבים המוזכרים, הסיכוי ששאר בני המשפחה יסבלו מקדחת השחת גדל באופן משמעותי.

האם מדובר בתופעה מסוכנת?

קדחת השחת היא אינה אלרגיה מסוכנת, אולם איכות חייהם של הסובלים מאלרגיה פוחתת במידה ניכרת בעונות אלו והיא יכולה להפוך לסיוט של ממש כאשר אינה מטופלת כראוי. לנוכח עובדה זאת חשוב לאבחן את הבעיה בזמן ולהציע טיפול מתאים.

כיצד מאבחנים אלרגיה?

אבחון הגורמים לאלרגיה נעשה במרפאת אלרגיה באמצעות תבחיני עור (טסטים): מניחים תמצית מהאלרגן החשוד על העור ושורטים אותו בצורה קלה ושטחית. אצל אדם אלרגי, כ-15 דקות לאחר השריטה יופיעו נפיחות, אודם וגרד באזור השריטה. ניתן גם לבצע אבחון ע"י מדידת נוגדים מסוג IgE ספציפי לאלרגן בבדיקת דם המכונה בדיקת  RAST. בדיקת הדם  איטית יותר, יקרה בהרבה ונחשבת לפחות אמינה ולכן מומלצת רק במקרים חריגים.

הפתרונות הטיפוליים - מטיפול תסמיני ועד טיפול אימונותרפיה

הדרך הטובה ביותר למנוע את הופעת האלרגיה היא באמצעות הימנעות מחשיפה לאלרגן. למרבה הצער, לרוב אין באמת דרך ריאלית להימנע באופן מוחלט מחשיפה לאבקנים, שכאמור אלה נמצאים בחוץ ונישאים ברוח. עם זאת, הימנעות מטיולים בשטחים פתוחים והעדפת מקומות סגורים בעונה הבעייתית יכולים לסייע במידה מסוימת בצמצום החשיפה ובהפחתת התסמינים.

זרוע הטיפול התרופתי כוללת תרופות אנטי-היסטמיניות בצורת כדורים, טיפות עיניים או תרסיסים לאף– ו/או טיפולים על בסיס סטרואידים הניתנים בתרסיסים ופועלים באופן מקומי על רירית האף. הטיפול התרופתי המתאים יקבע בהתאם לחומרת התסמינים. תרופות אלה, המיועדות לנטילה בעונת הפריחה, עשויות להביא להקלה משמעותית בתסמינים, אך הן אינן מרפאות את האלרגיה ואינן יכולות למנוע את הופעת הסימפטומים באביב הבא.

אופציה טיפולית נוספת היא באמצעות אימונותרפיה (חיסונים). בשיטה זאת מוזרק לגוף המטופל תמצית של האלרגן, במינון זעיר בתחילה, במנות שהולכות וגדלות באופן מדורג במטרה ל"הרגיל" את הגוף לחשיפה לאלרגן ולגייס את מערכת החיסון כדי להתמודד איתו טוב יותר. הזריקות כמעט אינן כואבות משום שהן ניתנות בצורה שטחית מתחת לעור, ולא עמוק לשריר כמקובל בחיסונים נגד מחלות מדבקות למשל. יחד עם זאת, חשוב להביא בחשבון כי מדובר בתהליך ארוך יחסית, משום שבתחילה יש לקבל הזריקות אחת לשבוע משך כ- 3 חודשים ואז הן ניתנות מדי חודש לתקופה בת 3-5 שנים. היתרון באימונותרפיה נובע מיעילותה הגבוהה, לצד העובדה שמדובר בטיפול היחיד שיכול לרפא לחלוטין אלרגיה.

לאחרונה מתרבים הדיווחים על האפשרות לתת את החיסונים באמצעות טיפות/ כדורים המונחים מתחת ללשון במקום בזריקה. מדובר בשיטה נוחה בהרבה, שאינה מכאיבה כלל ואינה מצריכה הגעה למרפאה האלרגית משום שהטיפול מבוצע בבית. באירופה השימוש בשיטה זו הולך ומתרחב, אם כי בארה"ב היא טרם זכתה לאישור הרשויות המקובלות. בישראל הטיפול התת לשוני זמין אך ורק לאלרגיה לקרדית אבק הבית (לא לאלרגיה עונתית) והוא אינו כלול בסל הבריאות.

המומחים שהתראיינו לכתבה מקווים שבשנים הקרובות המצב ישתנה ושהאופציה הנ"ל תהפוך לזמינה יותר, גם בארץ.

ייעוץ מקצועי לכתבה: דר' יוסי רוסמן ופרופ' רונית קונפינו כהן, היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי מאיר