להיות מובטל זה לא בריא בכלל- עצלנות מודרנית!

ממחקרים עולה כי בטלה יוצרת סיכון גבוה לחרדה, דיכאון, שימוש בסמים, אלימות וגם התאבדות. לאנשים שאיבדו את משרותיהם יש סיכון פי שניים לגלות סימני חרדה ודיכאון.  המובטל עלול למצוא את עצמו בחרדה מתמדת, לנוכח חוסר היכולת שלו לשלם עבור צרכים בסיסיים. צמצום והידוק של קניות. ירידה באינטראקציות החברתיות, חוסר בשגרה וניהול זמן נכון. הזמן והאנרגיה מנותבים להישרדות קיומית. ויש לזה כאמור מחיר גם בגוף וגם בנפש. ראיון עם ד"ר אביביה רז, פסיכולוגית קלינית:

למה לדעתך כל עובדי המסעדות לא רוצים לחזור לעבודה?

"לדעתי זה לא דווקא משום שהם פרזיטים או לא אוהבים לעבוד, אלא שבמקרה הזה של עבודה למשל במלצרות, אולי אין בה את האתגר והמימוש העצמי שהם מחפשים ולכן הם בצומת של חישוב מסלול מחדש".

מה מחזיק אנשים בעבודה?

"אנשים צריכים לעבוד בעבודה שהם אוהבים. להרגיש שהם עושים דברים חשובים. שיש להם איזה תפקיד משמעותי ובעל ערך עבורם. אולי במסעדות הם לא מרגישים את הסיפוק הזה. העבודה הזו לא סיפקה להם את הצרכים שהם היו זקוקים להם, ולא מדובר על כסף, אלא על תחושת שייכות חברתית, עבודה בעלת ערך ומשמעות".

אז בעצם הם לא במשבר של תפקוד? 

"אני לא חושבת שיש להם בעיה תפקודית. הם אולי הלכו לעבוד בבתי קפה ומסעדות כהשלמת הכנסה, סטודנטים עושים את זה, הם לא בחרו בעבודה הזו כמקצוע לחיים, כחלק מהזהות שלהם. לכן הם יכולים גם לוותר עליה ולא בוער להם לחזור".

ד"ר רז אומרת כי בדרך כלל כאשר עובדים של מפעלים שעומדים להיסגר שובתים, אפשר לשמוע אותם אומרים "זה היה הבית השני שלי", "באתי לפה כל יום עשרים שנה", אנשים מחפשים את הקשר למקום העבודה, את הרגש והאמפטיה שיש להם כלפיו ואם זה לא קיים, אז זו בעיה. כך גם האומנים ואנשי התרבות שחדלו לעבוד הם מדברים על געגוע, על ההגשמה העצמית שלהם, על החיים שלהם. זה לא רק פרנסה".

אז לא מדובר בפרופיל של מובטלים כרונים?

"אני לא חושבת. זה לא המקרה של אדם שחדל לעבוד כי הוא סובל מדיכאונות וחרדות. לא הולך לעבודה כי הדימוי העצמי שלו נמוך והוא סובל מחוסר ביטחון, או  מפחד להיכשל. כנראה שזה סוג עבודה שהם לא חיבבו כל כך כבר קודם".

ברמת המקרו מתמודדת כעת המדינה עם אלפי מובטלים נעדרי כישורים דיגיטליים, שנמצאים כבר זמן רב מחוץ לעבודה ומתקשים למצוא עבודה חדשה. גם הצעירים בעלי המיומנויות הנמוכות עלולים לחפש עבודה זמן רב ולהיפוך לדור המובטלים המבוגר הבא. ובכל מה שקשור לבעלי המסעדות, גם הם כנראה צריכים לעשות חושבים, איך בכל זאת גורמים לעובדים שלהם להגיע לעבודה בשמחה וגם לרצות להישאר בה לזמן רב.

שעמום ובטלה, עלולים לגרום לתחלואות ולאובדן משמעות בחיים

אנשים בונים את עצמם מההצלחות שלהם. מקצוע שבחרנו ואנו עוסקים בו, מהווה מרכיב משמעותי בזהות שלנו ובעיקר במתן משמעות לחיינו. לעבודה עלולה להיות השפעה שלילית אם היא לא מתאימה לנו ואנו חשים בסביבת העבודה תחושות לא נעימות וחוסר שביעות רצון, אבל מנגד- לבטלה יש השפעה שלילית מאוד על הדימוי העצמי שלנו, והיא עלולה להוביל לאובדן המשמעות הכללית בחיים.

יחד עם זאת נוכחות בעבודה, איננה מעידה בהכרח על מוסר עבודה גבוה וכבר היום יש נתוני מחקרים על תסמונת "בטלנות רשת" של עובדים, באחד מהם עלה כי 70% מהגלישה באתרים פורנוגרפיים בארה"ב ו-60% מהקניות נעשים בשעות העבודה.

היא גם לא מעידה על אושר צרוף. "עבודה היא כל מה שהיית מעדיף לא לעשות" אומר סקוט אדמס, יוצר הקומיקס דילברט ובספרו של דיוויד פוסטר וואלס "המלך החיוור" שוכב במשך ימים עובד מס הכנסה מת ליד שולחן העבודה שלו ואיש מהעובדים עמו לא שלם לב.

חל"ת זה לא בריא!

נתונים של סקר גאלופ העלו כי 13% מהעובדים מרגישים "מחויבים" לעבודתם, 26% חשים מנוכרים ועוינים, אולי אפשר להבין מדוע אנשים בחרו לא לחזור מחל"ת. זה לא שהם לא רוצים לעבוד, אולי הם פשוט גילו שהם שונאים את העבודה שלהם או שהם שונאים את החרדה המתמדת המתלווה לפרנסה שכן אנשים שאמורים לכלכל את עצמם נתונים כל העת במתח ובהצפה רגשית, היה אפילו מי שהגדיר זאת "טראומה קיומית" לגמור את החודש והאוכלוסייה שנמצאת בסיכון הכי גבוה לבעיות נפשיות היא אנשים שהוצאו לחל"ת ומובטלים.

דחיינות,  עצלנות והתחמקות מחובות- פרופיל וותיקי החל"ת שנשארו בבית!

לטענת פרדריך וו.טיילור היסטוריון בריטי, אשר המציא את עקרונות הניהול לעובדים יש נטייה "טבעית" לבטלה ולא תמיד באשמתם. ייתכן מאוד שזה גם המקרה של רבים מוותיקי החל"ת אשר הקורונה הציבה להם מראה של מקום העבודה שלהם, והם לפתע הבינו כי הוא לא מעניין, לא מתגמל ולא מספק.

גם מצב כזה עלול להיות מסוכן באשר הוא גורם לשחיקה הדרגתית וחוסר היכולת של אנשים להתמקד ביכולות ובחוזק האנושי שלהם, להיות מאושרים ולצמוח. לרווחה נפשית כמו סיפוק במקום העבודה יש השפעה חיובית על הבריאות, וחוסר רווחה כזו עלול לגרום לשכיחות של מחלות לב, ירידה במערכת החיסונית ובתוחלת החיים.

במחקרים חדשים שנערכו בארצות הברית ובסין בזמן מגפת הקורונה עלה, כי אנשים שהייתה להם מעורבות נמוכה בעבודה ולחץ גבוה חשבו על קורונה ומוות בנשימה אחת. מחקרים אחרים הוכיחו כי שליטה בתפקיד בעבודה וביצוע משרה המותאמת לכישורים וליכולות של האדם, עשויים להפחית תמותה ואף למנוע דיכאון.

מסתבר שעבודה, היא הרבה יותר ממקום שהולכים אליו יום יום- היא בעצם התפיסה של האני העצמי שלנו, של היכולות שלנו והשאלה הנשאלת היא – לאן נעלמו כל אלה עבור הרבה מאוד אנשים בקורונה.