האם הטילים תפסו אותנו מוחלשים מהקורונה?
עשרות מחקרים בארץ ובעולם אחרי שיאי גלי הקורונה, חשפו עד כמה אנושה הייתה הפגיעה הנפשית והרגשית באנושות הישראלית. האם הטילים תפסו אותנו עכשיו לא מוכנים. לא מספיק חסינים? עם התוו הירוק והמסכה עוד בתיק? עדיין בתהליך של שיקום ממגפה עולמית? והאם הקורונה החלישה את העמידות שלנו מול אירועי ירי הטילים?
"בהחלט בסבב הטילים הזה כבר היינו מותשים מהקורונה והחרדה שוב הציפה", אומר ד"ר בן עמית, פסיכיאטר בכיר מהמרכז השיקומי "רעות", תל אביב.
ד"ר בן עמית, האם אירועי הטילים תפסו אותנו מוחלשים?
"חשיפה חוזרת לטראומה עשויה להגביר את עמידותנו, עקב ניסיון שהיה לנו בעבר, ממנו יצאנו בשלום ומחוזקים. מאידך, חשיפה חוזרת לטראומה עשויה גם להוביל לשחיקה של העמידות ולתחושה שעוד קש נוסף עשוי לשבור את גב הגמל. סטרס מתמשך, כפי שחווינו בתקופה הקורונה, בהחלט עשוי לשחוק, גם במובן הטכני (כמה משחקים כבר אפשר לשחק עם הילדים?), אולם בעיקר במובן הנפשי. לילות רבים ללא שינה, מתח ודאגה, עשויים להצטבר. דווקא כאשר סיימנו את התקופה רבים מאתנו ציפו לחזרה מהירה לשגרה, להנאות החיים שנמנעו מאתנו, ושוב נלקחו בעקבות אירועי ירי הטילים. שוב החרדה מציפה. בהחלט הגענו "לסבב הזה" מותשים, ואין ספק שהיה לרובנו קל יותר אלמלא היינו אחרי תקופה קשה של דאגה לבריאותנו, חוסר יציבות כלכלית ומשפחתית.
אילו ביטויים יש לסטרס?
ד"ר בן עמית:"לסטרס או "עקה" יש כל מיני ביטויים, חלקם מוכרים לנו יותר וחלקם פחות. יש סימנים קוגניטיביים כמו מחשבות מודאגות, חוסר שקט ומתח וסימנים גופניים כמו דופק מואץ, יובש בפה ובריריות, הפרעות בעיכול ("פרפרים בבטן") והזעה. בנוסף לסימנים הגלויים הללו, יתכנו סימנים נוספים המעידים על סטרס, כגון כאבים במקומות שונים בגוף, עייפות, מצב רוח ירוד ובכי ללא סיבה.
איך למנוע החמרה של סטרס ?
"חלק ממנגנוני ההתמודדות שלנו עם סטרס יכולים להרגיע לטווח קצר, אולם דווקא להחמיר את התסמינים לטווח ארוך. לדוגמה, בעוד עישון סיגריה מתואר כמרגיע, אנשים מעשנים אינם "טיפוסים רגועים" יותר מאחרים. הדבר נכון גם במקרים אחרים: אלכוהול עשוי להרגיע לטווח הקצר, אולם כאשר השפעתו פגה, עשוי להיות "ריבאונד" של תחושת לחץ. תופעה דומה ניתן לראות גם בתרופות שינה, וכן בקנביס, אשר הפך פופולרי מאוד בישראל בשנים האחרונות כאמצעי להתמודדות עם לחץ, אולם לא הודגם במחקרים כיעיל לטווח הארוך, ואף הודגם כמחמיר חרדה ודכאון בשימוש
מה נכון לעשות בזמן לחץ וחרדה?
ד"ר בן עמית: "במקרה של חרדה או דכאון, יש להתייעץ עם מומחה ולפנות לטיפול. הוא יכול לכלול שילוב של טיפול רגשי ולעיתים גם טיפול תרופתי. רבים מהטיפולים הפסיכולוגיים דוגלים בשיטה של חשיפה לגורם המלחיץ בהדרגתיות, כדי להתמודד אתו. זוהי טכניקה שנוכל לתרגל אותה בעצמנו ואם היא לא מעצימה את החרדה שלנו, היא עשויה בהחלט להפחית אותה. חשוב לשאול את עצמנו מה מלחיץ אותנו ולמצוא גם פתרונות טכניים כמו למשל לישון בממ"ד, לתרגל טכניקות של נשימה מרגיעה או מדיטציה. אנחנו בהחלט יכולים גם לעזור לעצמנו".
איך להתנהג עם הילדים בעת הזו?
"לעיתים ילדים אינם יודעים לזהות את הגורם המלחיץ ולדבר עליו, ולכן חשוב מאוד לדבר אתם כאשר ברור כי יש נסיבות שמייצרות מתח ולחץ. חשוב לדבר על כך בפתיחות, אבל ברמה המתאימה לגיל הילד, תוך מתן "מקום" לביטוי רגשות והכלתם, מבלי להלחיץ יתר על המידה. ילדים נבונים לרוב מכפי שנראה לנו, הם צופים בחדשות מאחורי כתפינו, ומבינים לפעמים את רוח הדברים; כך שאין צורך להסתיר את המציאות, אולם כמובן שלא לגרום לחשש. יש לבחור ב "דרך האמצע" של אמירת האמת מחד ויצירת שיח פתוח,. חשוב גם להבין כי חלק מההתנהגויות השליליות של ילדים בתקופה זו הן אמצעי לביטוי רגשות לחץ, ולמרות זאת, להמשיך ולשים גבולות חינוכיים ולא לוותר לילדים עליהם".
