הווריאנט ההודי: האם יש לנו סיבה לדאגה?

עד שכבר התרגלנו לחיי שגרה שאינם כרוכים בעטית מסכות ושמירה על ריחוק, הגיע לאזורנו זן הדלתא ואיים לשבש את התוכניות מחדש. לנוכח מצב התחלואה המשתנה, יצאנו לבדוק מהו החשש העיקרי ומהם הצעדים שיש לנקוט כדי לבלום את העלייה בתחלואה. שני המומחים שעימם שוחחנו - פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ב"כללית" וראש קבינט המומחים הלאומי לקורונה; ופרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונתרפיה באונ' בר אילן, מסבירים אודות הנגיף ועל הדרכים שיעזרו להתגונן מפניו.

"בשלושת השבועות האחרונים גרם זן הדלתא להתפרצות נרחבת בבריטניה, שזינקה מ-2,000 חולים למעל 10,000 חולים ליום, ומגמת העלייה נמשכת. זאת אף ש - 40 אחוז מהאוכלוסייה שם מחוסנת בשתי מנות, ועוד כ-25 אחוז במנה אחת", מציין פרופ' בליצר. "הנתונים מבריטניה מלמדים שמדובר בזן מידבק באופן משמעותי יותר מהזן שהיה מוכר בישראל עד כה (אלפא) - פי 1.5 ויותר. בשתי ההתפרצויות האחרונות, גם במודיעין וגם בבנימינה, עוד אין ריצוף מלא אבל יש עדות מעבדתית ראשונה שכנראה שאכן מדובר בדלתא".

האם אנחנו עומדים בפני התפשטות נוספת שתאיים על מצב הכלכלה ותשבית את המשק?

פרופ' סיריל כהן: "בימים אלה אנחנו מתמודדים עם וריאנט מידבק יותר באופיו. לפיכך ישנן נקודות מהותיות שעלינו לברר: ראשית, חשוב להבין מהי יעילות החיסון מולו ובאיזה אופן הוא מספק הגנה. אמנם, לפי עדויות ראשונות, נראה כי החיסון יעיל ב 88 אחוז מפני מחלה סימפטומטית שנגרמת מהזן, והוא מגן מאשפוז בגין מחלה בגינו ב 96 אחוז. למרות זאת, חשוב לבחון את העניין לעומק ולראות מה קורה בפועל באוכלוסייה. עד שנדע יותר, כדאי לנהוג במשנה זהירות".

פרופ' כהן, האם להערכתך צפוי בקרוב שינוי בהנחיות לציבור ומה הן צריכות לכלול לדעתך?
"אני חושב שהעניין מתבקש. הצעד הראשון הוא כמובן השבת חובת עטית המסכות בחללים סגורים. מעבר לכך, חשוב שתהיה אכיפה הדוקה בשדה התעופה. יש לחייב את השבים מחו"ל גם בבדיקות קורונה לאחר 3 – 4 ימים מחזרתם לארץ, וזאת בנוסף כמובן לבדיקת pcr הבסיסית שכבר נערכת בשדה התעופה. כמו כן, אני חושב שיש מקום לשקול גם ביצוע בדיקה אנטיגנית מהירה בשדה התעופה, כדי שלא יסתובבו במקום מאומתים עד לקבלת תוצאות הpcr".

ההתפרצות בבנימינה ומודיעין

פרופ' בליצר: "חשוב לוודא שכל מי שנדרש לבידוד אכן מקיים אותו, ושכל מי ששב ארצה נבדק לפי ההנחיות. כמו כן יש להמשיך לנטר כל התפרצות, ולנהל אותה בהתאם, כדי להכיל אותה ברמה המקומית. אני ממליץ לעטות מסכות באירועים רבי משתתפים בחללים סגורים, ולהימנע ככל האפשר מאירועים כאלה בחלל סגור בהשתתפות ילדים ונוער. אם נעשה מאמץ נוכל, כך מקווים, לחזור בתוך מספר שבועות לנקודה בה היינו לפני ההתפרצות, שהיא אידיאלית הן למשק והן לבריאות הציבור. כנראה שאפשר להגיע לשם ולהישאר שם, בזכות החיסונים.

פרופ' כהן: "כדי להחליט אם כדאי לחסן נערות ונערים, אני חושב שצריך לעקוב אחר המאמצים לריסון ההדבקה בארץ, להקשיב להנחיות משרד הבריאות ובסופו של דבר לנסות לחשב את העלות מול התועלת.

לרוב, המחלה אצל ילדים אינה מסוכנת למרות מקרים של תסמונת דלקתית (כ-1/1000) שתועדו בקרב חולים, ונקווה שמספר זה לא יעלה עם הווריאנט דלתא. אף שכבר כ-30,000 נערים התחסנו בארץ, רבים חוששים מתופעות לוואי כמו דלקת שריר הלב, וזה בהחלט מובן. לכן, יש לעקוב גם אחרי מדינות שחיסנו הרבה נערים כמו ארצות הברית שכבר חיסנה כמה מיליונים, וגם להבין לעומק למה הווריאנט החדש עלול לגרום. כרגע עדיין אין עדויות לכך שהוא יותר מסוכן לילדים, אולי קצת יותר מדבק. אני חושב שהימים הקרובים יהיו קריטיים עבור הרבה הורים שמתלבטים לגבי ההחלטה הזאת".

מהו בעצם החשש העיקרי כרגע?

פרופ' כהן: "החשש העיקרי הוא מפני התפשטות מהירה של הנגיף. זה אומר יותר חולים ויותר אפשרויות לווריאנטים חדשים, שבאופן טבעי מתפתחים כשהנגיף מתפשט. המשימה שלנו היא לפעול במהירות כדי לבלום את ההתפשטות, ואני מקווה שהחיסון ישמש כחומה שתאפשר לבלום אותה".
פרופ' בליצר: "אם התחלואה תתפשט יהיו לכך מספר השלכות: מעל לשליש מתושבי ישראל לא מחוסנים, רובם הגדול ילדים. חשוב להבין שיש משמעות לתחלואה גם בילדים. אמנם מדובר בסיכונים יחסית נדירים אך הם קיימים. יתרה מכך, לא ברור מהן השלכות הנגיף על עתיד הבריאות העתידית של הילדים החולים בו. מעבר לכך, קיים חשש לבוגרים הלא מחוסנים ולבסוף, צריך לזכור שגם המבוגרים הפגיעים שחוסנו אינם מוגנים במאה אחוזים וכדאי לנסות למנוע הדבקתם".

"העובדה שיש בארץ אחוז ניכר של מחוסנים בהחלט מעודדת, ואני מקווה שבאמצעות תושייה ומאמץ לבלום התפרצויות מקומיות, נוכל להימנע מתחלואה רחבה. על כל אחד מאיתנו לעשות ככל שביכולתו כדי לתרום למאבק בנגיף: חשוב להישאר בבית בעת מחלה, להקפיד על הבידוד ועל ההנחיות בשדה התעופה ולצמצם את השהייה בחללים סגורים וצפופים ככל שניתן", אומר פרופ' כהן לסיכום.