צריבת מדוזה

על אף הקורונה שחוזרת בצעדי ענק, אחת מהאטרקציות האהוטבות ביותר על כולנו היא הבילוי הקיצי בחוף הים. נחילי המדוזות שמאיימות לפקוד את הקיץ שלנו מעט מאיימים. ד"ר ניתאי לוי, רופא מומחה ברפואת ילדים וברפואה דחופה בילדים, רופא בכיר במלר"ד ילדים בבית החולים רמב"ם עונה לנו על כל השאלות והכי חשוב מסביר כיצד כדאי לנו להיזהר.

יש סוגי צריבה שונים?

"ישנם שני סוגי צריבה. הראשון הוא במגע ישיר – הזרועות של המדוזה נוגעות בעור החשוף וגורמות לצריבה. הן לא מתקיפות באופן פעיל אבל יש להן מנגנון כימי הגנתי שיורה ארס שמשתחרר מתאי הארס וצורב. הסוג השני הוא של זרועות שמתנתקות מהמדוזה ונסחפות במים. התאים עדיין פעילים והזרועות יכולות לפגוע בשוחים ולגרום לצריבה ואז אפשר להיפגע גם אם לא רואים את המדוזה", מסביר ד"ר לוי. הוא מוסיף כי בעקבות כל מיני תנאים הקשורים אל הים, המדוזות יכולות להצטבר על החופים ולשמור חלק מיכולות הצריבה למספר שעות. "אז להימנע מ'להרים שקיות', לא להוציא מדוזות, לא לשחק איתן מסירות, פשוט להתרחק ולא לדרוך", אומר ד"ר לוי.

מהם הסימפטומים?

"רוב הצריבות בעור הן פגיעה שטחית, הן קלות וגורמות לכאב ואדמומיות באזור שנצרב. לפעמים ממש אפשר לראות את הפס של הזרוע על העור, כמו כוויה. ישנם זנים מסוימים של מדוזות שעלולות לגרום לשלפוחיות על העור. אבל בארץ המדוזות הנפוצות לא גורמות לנזק רב מערכתי כמו אלו שנפוצות באוסטרליה ודרום מזרח אסיה". ד"ר לוי מדגיש כי למרות שהפגיעות של המדוזות מהוות מטרד משמעותי, עד היום לא נצפה בארץ אף זן שהוא קטלני ולא היה ולו מקרה מוות אחד. במקרים מאד נדירים, עלולות להיות פגיעות חמורות יותר של נפיחות בפנים, בצקת או תגובה אלרגית, אבל ד"ר לוי שעובד במיון לא נתקל מעולם בתגובה רב מערכתית וגם אם הצריבות הן בחלקים נרחבים יותר בגוף, הטיפול הוא כמו בכוויות.

האם ניתן לשמור על ילדינו מהצריבות?

"יש אפליקציה של האגודה לאקולוגיה ימית שנקראת meduzot.co.il שבה מופיעה מפת המדוזות, צילומים ודיווחים. כך אפשר להימנע מלהגיע לחופים נגועים. כשמגיעים, חשוב להסתכל על סוכת המציל. דגל סגול מסמל מדוזות", מגלה לנו ד"ר לוי. "חוץ מזה, יש חליפות צלילה ושחייה שעשויות מלייקרה והן מקטינות משמעותית את הסיכוי להיצרב ויש תכשירים מסנני קרינה שמגיעים יחד עם חומר שמונע ארס. אפשר לברר בבית המרקחת", אומר ד"ר לוי.

מה לעשות אם בכל זאת הילד נצרב?

"לא לשטוף במים מתוקים!", מפתיע אותנו ד"ר לוי. "הם יכולים לגרום לפיצוץ של תאי הארס שנשארו על העור ויחמירו את הצריבה. לא להטיל שתן על הכוויה, שגם את זה כבר ראיתי. החומציות של השתן לא מספיקה לסתור את הארס ועלולה להחמיר את הצריבה. גם שפיכת חומץ ושפשוף בחול לא עוזרים. החול אף עלול לזהם את המקום. כן לשטוף במי ים, אבל לא מזירת הפשע בה נצרב הילד אלא מהגלים הנשטפים לחוף, שבהם אין ארס. ואפשר למרוח כמו על כוויה אלוורה, סילוורול, פניסטיל. אחר כך, להשתמש קצת בקרח להרגעה. אם מופיעים סימפטומים רציניים יותר כמו הקאות, קושי נשימה או כאבי שרירים, ללכת למיון". אומר ד"ר לוי.

לא צריך לוותר על הים. אבל כשאתם הולכים עם ילדיכם אל החוף האהוב עליכם, כדאי להלביש אותם בחליפות שחייה או צלילה מלייקרה, לקחת שקית קרח בצידנית, להביא אתכם ג'ל אלוורה סטרילי וכמו שאומר ד"ר ניתאי לוי – להתעדכן.