מחקר ישראלי מצא: תרופות נפוצות עלולות להגביר את הסיכון לבעיה בבלוטות הרוק
אבנים בבלוטות הרוק היא תופעה שרבים לא שמעו עליה אך מתברר ש-1%-1.5% באוכלוסיה עלולה לסבול ממנה. מהי התופעה ומה עלול לגרום להופעתה? מחקר שנערך ב"בילינסון" מסביר
אנשים רבים מעולם לא שמעו על אבנים בבלוטות הרוק, אך מדובר בתופעה שיכולה להופיע אצל בין אחוז לאחוז וחצי מהאוכלוסיה. האבנים יכולות להיווצר בכל גיל ויש תיאוריות שונות באשר לסיבות שבגינן הן מופיעות, אך עד כה לא ניתן היה להצביע בבירור על גורם שמגביר בצורה חד משמעית את הסיכון להיווצרותן.
כעת, מחקר פורץ דרך שנערך בבית החולים בילינסון בישראל ופורסם בכתב העת Clinical Oral Investigations, מציע שתרופות מסוימות עלולות להשפיע על הסיכון להיווצרות אבנים בבלוטות הרוק. ד"ר גל אבישי, סגן מנהל המחלקה לכירורגיה של הפה והלסתות בבילינסון ומי שהוביל את המחקר, מספר איך הוא וצוותו גיבשו את המסקנה הזאת – שבכלל לא היה קל להגיע אליה:
"המחקר נערך על מאה אנשים שעברו אצלנו ניתוחי הוצאת אבנים מבלוטות הרוק וקיימנו אותו בשיתוף עם ד"ר חנה גילת, מומחית בניתוחי אף אוזן גרון בבית החולים. במהלכו, בדקנו מהן התרופות שהמטופלים שלנו נוטלים באופן קבוע ומצאנו שבקרב מי שנוטלים תרופות מסוימות – תהליך הוצאת האבן לקח פחות זמן והיה קל יותר מבחינה טכנית. מנגד, אצל אנשים שלא נטלו את התרופות האלו, הניתוח היה מורכב יותר ולקח יותר זמן באופן מובהק".
ואם הנתון הזה נראה לכם משונה – אתם לא היחידים. ד"ר אבישי מסביר כך את המסקנה שגיבש צוות המומחים: "אבנים בבלוטות הרוק יכולות להיגרם ממגוון סיבות ומהמחקר שלנו עולה כי אנשים שהגיעו לניתוח ולא נטלו את התרופות האלו, ככל הנראה סבלו מהתופעה בשל בעיה אנטומית במערכת ההפרשה של הבלוטה, אשר יכולה להקשות יותר על הניתוח. מנגד, אצל מטופלים שכן נטלו תרופות, ככל הנראה מערכת ההפרשה של הבלוטה הייתה תקינה אבל ייתכן שהיובש היחסי שהתרופות גורמות עודד את יצירת האבן".
התרופות שמייצרות את ההשפעה הזאת הן בין היתר כאלו שעלולות לגרום לייבוש מתמשך של הפה, כמו תרופות פסיכיאטריות, לרבות נוגדי דיכאון. עוד ברשימה ניתן למצוא תרופות להורדת לחץ הדם, שמשפיעות על מאזן הסידן בגוף, תרופות לטיפול במחלות נוירולוגיות וכן תרופות משתנות.
מה גורם להיווצרות אבנים בבלוטות הרוק ומהם הסימנים לכך?
הרוק שלנו, כמו נוזלי גוף אחרים, מכיל ריכוזים משתנים של מלחים ומינרלים. כמו שבכליות עלולות להיווצר אבנים כתוצאה מהסתיידות של סידן, אותו התהליך יכול להתרחש גם בבלוטות הרוק. "אבן כזו יכולה להיווצר בלי שתגרום לתסמינים משמעותיים כלל – אבל כאשר היא חוסמת את הפרשת הרוק מבלוטה מסוימת – זה יכול להוביל ללחץ, נפיחות וכאבים", מסביר ד"ר אבישי.
סביר שהתחושות האלו יתגברו סביב הארוחות, מכיוון שאלו זמנים שבהם הגוף מייצר יותר רוק. בנוסף, חסימה בבלוטת רוק יכולה לגרום להפיכת הרוק משקוף לעכור ולהקנות לו טעם מלוח יותר. לכן, אם אתם מרגישים טעם מלוח בפה שלא חולף לאחר הארוחה – כדאי לשקול להגיע לאבחון.
בהיעדר טיפול, התופעה יכולה לגרום לזיהום מוגלתי, מכיוון שחיידקים יכולים להגיע לאזור ההפרשה ולהתרבות הודות לחסימה שלא מאפשרת לרוק לשטוף אותם החוצה. ד"ר אבישי אף מדגיש כי "במקרים קיצוניים, הזיהום אף עלול להיות מסכן חיים, בייחוד אם הוא מתפתח באזור הצוואר ומוביל לחסימה של דרכי הנשימה".
איך מתבצע טיפול באבנים בבלוטות הרוק?
בכל מקרה שאתם מזהים את התסמינים שהזכרנו כאן אצלכם – חשוב להגיע בהקדם לאבחון אצל רופא המתמחה בתחום – כירורג של הפה והלסתות או רופא אא"ג המתקצע בנושא. אבחון המצב כולל תשאול, בדיקה בפועל של הבלוטה באמצעות סחיטה של רוק מתוכה וכן צילומי הדמיה שונים, בהתאם להחלטת הרופא.
אם הרופא קבע שמדובר במצב חריף שמעורב בו גם זיהום חיידקי, הטיפול ככל הנראה יכלול שימוש באנטיביוטיקה להפחתת הזיהום, שתייה מרובה וטיפולים המעודדים הפרשת רוק כמו, תאמינו או לא, מציצת סוכריות חמוצות. "המטרה של טיפול כזה היא להגביר את הפרשת הרוק ובכך לשטוף את הזיהום החוצה", אומר ד"ר אבישי. ולצד ההנחיות האלו, הוא מנחה את המטופלים שלו לעסות את הבלוטה על מנת לסייע בריקון שלה מהרוק שמצטבר בה.
לאחר שמפחיתים את הדלקת, יידרש טיפול להוצאת האבן בפועל. זהו הליך כירורגי שיכול להתנהל גם בשיטה "זעיר-פולשנית", כלומר עם פחות חתכים וסיכון מופחת לתופעות לוואי וסיבוכים. השיטה הזאת תיבחר אם האבן קטנה יחסית, כלומר בגודל של פחות מחמישה מילימטרים. במקרה כזה, משתמשים באנדוסקופ זעיר לשליפה של האבן מתוך צינורית ההפרשה – בדומה לטיפול באבנים בדרכי השתן. טיפול כזה יכול להתבצע בהרדמה מקומית או כללית, בהתאם להמלצת הרופא והעדפת המטופל.
עם זאת, כאשר האבנים גדולות יותר, או כשהן נמצאות עמוק בתוך מערכת ההפרשה של בלוטת הרוק, יידרש ניתוח משמעותי יותר, שמבוצע ברוב המקרים תחת הרדמה כללית. בניתוח כזה מבצעים חתך של צינורית הרוק, שולפים את האבן ומבצעים פעולה כירורגית לשיקום הצינורית שנפגעה.
"ניתוחים כאלו דורשים אשפוז של לילה במחלקה וההחלמה מהם יכולה להיות כרוכה בנפיחות וכאב שאפשר בהחלט לשלוט בהם באמצעות תרופות משככות כאב. ההחלמה מהניתוח בדרך כלל אורכת מספר ימים ולאחריה, כדי לשפר את השיקום, נמליץ על כל הפעולות שהזכרנו קודם לעידוד ייצור הרוק ושיקום ההפרשה התקינה שלו מהבלוטה".
