הערכת תפקוד בגיל השלישי

הגישה הרפואית לטיפול בבני הגיל השלישי מתמקדת באיזון הבעיות הרפואיות וניהול הכאב במטרה לאפשר לאדם לתפקד באופן עצמאי בסביבה מוכרת בה הוא פועל תוך התחשבות במגבלות שונות. לשם כך אנחנו מבצעים הערכה תפקודית בה אנחנו קובעים את רמת העצמאות של אותו אדם ובאמצעותה אנחנו מספקים לו את סביבת המגורים ואת אמצעי העזר שיאפשרו לו לתפקד בצורה מיטבית.

מהי הערכה תפקודית?

הערכה תפקודית היא מכשיר פרקטי שגרתי, ומי שמוסמך לבצע אותו הוא רופא גריאטר שהתמקצע בתחום. לצד הערכה תפקודית ישנה הערכה קוגניטיבית שמבוצעת בעזרת נוירולוגים, פסיכיאטרים ופסיכוגריאטרים.

ההערכה התפקודית מתמקדת בשש פעולות בסיסיות החיוניות לקיום היום יומי: לבוש, רחצה, הליכה, ביצוע מעברים, שליטה על צרכים ואכילה. כאשר אף על פי שהאכילה היא הפעולה האחרונה במדרג אין להקל בה ראש, שכן לא פעם אנשים שסובלים מדמנציה יכולים לסבול גם מאפרקסיה, כך שגם אם לא קיימת בעיה מוטורית לבצע את פעולת הבליעה ואין פגיעה במנגנון הבליעה, הם עדיין לא יודעים שעליהם לבלוע את המזון בחלל הפה והדבר משפיע על יכולת התפקוד העצמאית שלהם. קביעת רמת התפקוד של האדם מסייעת להעריך את היקף העזרה הנדרשת לו.

קביעת רמת התפקוד

ישנן חמש רמות תפקוד:

• אדם עצמאי – אדם אשר מתפקד בכל שש הפונקציות ולא נדרש לעזרת הסובבים אותו.
• אדם תשוש – אדם שזקוק לעזרה בביצוע שתיים מתוך שש הפעולות שצוינו למעלה (כך למשל הוא צריך עזרה בלבוש וגם עזרה ברחצה).
• אדם סיעודי – אדם שזקוק לעזרה רבה, מהסובבים אותו לביצוע לפחות ארבע מבין הפעולות יום יומיות, והוא תלוי מאוד בסיוע זה.
• אדם סיעודי מורכב – זהו אדם סיעודי, אשר סובל מבעיה רפואית נוספת כמו למשל חולה סיעודי שסובל מפצע לחץ בדרגה שלוש, או חולה סיעודי אשר סובל מאי ספיקה כלייתית כרונית ושזקוק לדיאליזה מספר פעמים בשבוע, חולה שסובל ממחלה נשימתית קשה ועקב כך עבר פיום קנה (טרכאוסטומי), או חולה סיעודי שסובל ממגוון רחב של בעיות רפואיות מורכבות מאוד, שמצריכות השגחה רפואית וטיפול לאורך כל שעות היממה.
• אדם תשוש נפש – זהו אדם עצמאי מבחינה מוטורית אך היכולת השכלית שלו ירודה, הוא לא מודע למגבלותיו ויש ביכולתו לבצע מעשים שעלולים לסכן אותו ואו את הסובבים אותו, ולכן הוא זקוק להשגחה צמודה לאורך כל שעות היום וכן הוא זקוק להכוונה ולעזרה רבה בביצוע המטלות הבסיסיות.

דיכאון בגיל השלישי: כיצד לאבחן?

מטרת ההערכה התפקודית היא לקבוע את סביבת המגורים המיטבית לאדם

ההערכה התפקודית נועדה לבחון אילו תנאים ייסעו לאדם לקיים את שגרת חייו וכיצד ניתן להתאים את סביבת המגורים לצרכים שלו בהיבטים של סעד חיצוני ושילוב של עזרים תומכים.

אדם המוגדר כחולה עצמאי הוא אדם שיכול לבצע את שש הפעולות התפקודיות היום יומיות בכוחות עצמו. יחד עם זאת לא פעם אנחנו רואים שסביבת המגורים של אותו אדם אינה תואמת לאורח חייו ואנחנו מארגנים מחדש את המקום – כך למשל אנחנו מפנים חפצים, ריהוט צפוף ושטיחים עבים, אנחנו מדריכים את בני המשפחה בצורך להוסיף תאורת לילה, בעיקר כאשר ישנה הטלת שתן תכופה בשעות אלו ונחוץ למזער את הסיכון לנפילה.

החולה התשוש יכול אף הוא לשוב לביתו אך יש להעריך קודם לכן את מצבו הרפואי – אם הוא לוקה בהליכה הרי שנדרש להתאים לו מכשיר עזר וכן לארגן את הבית בהתאם. כמו כן נדרש להעריך אם הוא זקוק לעזרה ברחצה ובלבוש ולדרוש עבורו את הסיוע מהמוסד לביטוח לאומי.

החולה הסיעודי תלוי לחלוטין בעזרת הזולת, וכדי שהוא יוכל להמשיך לחיות בביתו, צריך לצוות לו מטפל שיתגורר עימו 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע. חולה סיעודי שמתקשה בהליכה עשוי לשבת בכיסא גלגלים מרבית השעות בהן הוא ער ולכן יש להתאים את אזור המגורים להתניידות באמצעי זה. כך למשל צריך להרחיב את פתחי הדלתות וכן לרכוש כיסא לרחצה. לעיתים נדרש יהיה להנמיך את המיטה וזאת על מנת ליצור את התנאים המיטביים שיאפשרו לו להמשיך לחיות בביתו.

מתי הבית הוא לא הסביבה המיטבית לחולה?

כיום קופות החולים מאפשרות לאשפז חולים במצב תפקודי סיעודי מורכב בבתי חולים בהם יש מחלקות לטיפול בחולים סיעודיים מורכבים, כמו למשל המרכז הרפואי גריאטרי "שמואל הרופא",  כך שניתן לקבל טיפול סיעודי ורפואי מסביב לשעון ברמה הגבוהה ביותר שיש. יחד עם זאת נשאלת השאלה האם הבית הוא הסביבה המתאימה ביותר לחולה ובאילו מקרים נכון יהיה להעבירו לאחד מבתי החולים הגריאטריים כדי לתת לו את הטיפול שהוא זקוק לו?

בשלב זה נכנסים למשוואה שיקולים כלכליים, אשר נובעים מיכולת המימון העצמי של העזרה הסיעודית. החולה יכול להגיש בקשה לביטוח לאומי לקבלת עזרה על ידי מטפל, אשר מספר השעות להן החולה יימצא זכאי לקבל מדי שבוע נקבע בהתאם להגדרת המגבלה שלו. כאשר אם הוא מוגדר כחולה סיעודי הוא יכול לקבל תוספת שעות גבוהה ואף מעל ל-15 שעות בשבוע.

באם החולה צובר מעל 4.5 נקודות בתום ההערכה שמבוצעת על ידי ביטוח לאומי הוא יכול להגיש בקשה לקבלת רשיון להעסקת עובד זר. כמו כן, אם הוא במצב תפקודי ירוד מאוד, והוא זקוק לעזרה בשיעור העולה על 50% עבור שלוש מתוך שש הפעולות הבסיסיות היום יומיות ואו יימצא כסובל מתשישות נפש – אזי הוא יהיה זכאי לגמלת סיעוד מהביטוח הפרטי.

קבלת תעודה רפואית לקביעת מצב תפקודי מהגריאטר

בסמכותו של הגריאטר להנפיק תעודות רפואיות לאנשים אשר מבקשים להגיש בקשה לקבלת גמלה דרך ביטוח פרטי או דרך ביטוח לאומי. במסגרת השירות, הגריאטר מגיע לבית המגורים של המטופל ומפיק תעודה המשקפת נאמנה את מצבו התפקודי ואיתה ניתן לגשת למוסדות השונים.

במקרה שהחולה או בני משפחתו סבורים שהיקף הזכאות שניתן לא עולה בקנה אחד עם מצבו התפקודי של החולה, ניתן לפנות לגריאטר לצורך קבלת חוות דעת שנייה בנדון.

הכותב הוא פרופ' אלי מזרחי גריאטר ופסיכוגריאטר, המתמחה בביצוע הערכת תפקוד לגיל השלישי
לקבלת פרטים נוספים ולקביעת פגישה, צרו קשר: 052-4738706