חיסוני קורונה: האם כדאי להמתין לגרסה שתתאים לזן הדלתא?

החיסון השלישי בעיצומו ובינתיים חוסנו כבר למעלה מ 250,000 ישראלים בני 60 ומעלה. מדובר בצעד חסר תקדים, עקב החלטה שהתקבלה על ידי צוות מומחים מקומי בארץ, לנוכח העלייה בשעורי התחלואה ועקב החשש מפני זן הדלתא שנחשב למידבק יותר.

מעבר לשאלות אודות היעילות בחיסון שלישי שעדיין לא זכה לאישור פורמלי מצד ה FDA, עולות תהיות לגבי מידת ההגנה שלו נגד זן הדלת. אולם בינתיים, לא נראה שגרסה עדכנית של החיסון עומדת לצאת בקרוב.

ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת "מדעת" אומר כי חברת פייזר מדווחת שהחיסון המותאם לווריאנט הדלתא יהיה מוכן רק לקראת סוף השנה האזרחית או בתחילת השנה הבאה. בהמשך לכך, נשאלת השאלה - האם בכלל קיים צורך בחיסון מתואם לווריאנט הדלתא, וגם – מדוע לוקח לפייזר כל כך הרבה זמן לייצר גרסה חדשה שתכלול גם הגנה מווריאנט זה?
לגבי שאלת הצורך בגרסה מותאמת, מסביר ד"ר קובילר כי מהנתונים שהצטברו עד כה, אכן ניתן להניח שווריאנט הדלתא מתפשט מהר יותר באוכלוסייה לעומת הזן המקורי והווריאנטים האחרים. כמו כן, ניתן לראות יותר הדבקות של מחוסנים בווריאנט זה. עם זאת, לדבריו כמות ההדבקות הגדלה יכולה אמנם לנבוע מירידה ביעילות החיסון נגד ווריאנט הדלתא, אך עיקר הנתונים למעשה מצביע על ירידה ביעילות החיסון לאורך זמן ולא ממש על ירידה ביעילות החיסון דווקא נגד זן הדלתא. "לאחרונה דיווחה קופת חולים מכבי על יעילות של 95% במניעת הדבקה בווריאנט דלתא בקרב 35 אלף בני נוער מחוסנים טריים. לפיכך, סביר שכל בוסטר יהיה יעיל במניעת התחלואה בווריאנט הדלתא ושלמעשה אין צורך בחיסון המיועד ספציפית לווריאנט זה", הוא מציין. "לפי כל המחקרים שפורסמו עד כה, נראה כי גם אם יש ירידה ביכולת החיסון במניעת הדבקה, עדיין נשמרת ההגנה נגד מחלה קשה ותמותה כתוצאה מכלל הווריאנטים", מבהיר ד"ר קובילר.

"המטרה העיקרית בהקשר החיסון המותאם לדלתא, היא לבחון האם הוא יעיל גם כנגד הווריאנטים האחרים"
ובכל זאת, נראה כי המטרה הנוכחית של יצרניות החיסונים, היא לייצר במוקדם או במאוחר גרסה שתכלול הגנה טובה יותר מפני זן הדלתא. לאור זאת, לא ברור מדוע התהליך הזה מתעכב, וזאת בניגוד לכל התחזיות שצפו התאמה מהירה של החיסונים בהתאם לזנים השולטים.

"חיסוני הmRNA   הגיעו אלינו לצד הבטחה גדולה שניתן לשנות אותם במהירות רבה יחסית – דובר על כך שתוך פחות מחודש ניתן לייצר חיסון חדש", מאשר ד"ר קובילר. "ואכן, באופן עקרוני, מבחינת שינוי הרצף        ה mRNA והתאמתו לווריאנט חדש, התהליך פשוט ומהיר יחסית. הבעיה היא כמובן בבדיקת הבטיחות והיעילות של הרצף החדש. להבנתי, העיכוב בתהליך הייצור של חיסון מותאם דלתא נובע מהצורך לבדוק את היעילות שלו. לדעתי, כרגע המטרה העיקרית בהקשר החיסון המותאם לדלתא, היא לבחון האם הוא יעיל גם כנגד הווריאנטים האחרים. השינויים בחלבון הספייק בדלתא שונים מהשינויים שנצפו בווריאנטים האחרים (אלפא בטא וגמא), ולכן תאורטית חיסון המותאם למוטציות בדלתא עלול לעבוד פחות טוב נגד הווריאנטים האחרים לעומת החיסון הנוכחי. אפשרות נוספת היא לשלב מולקולות mRNA המקודדות למספר חלבוני ספייק שונים, אולם חיסון שכזה ידרוש בדיקות יעילות חוזרות".

לכן, ד"ר קובילר מעריך שבשלב זה החיסון חייב לעבור מספר שלבי בדיקה לפני הפצתו לכלל האוכלוסייה, וזה כאמור לוקח זמן. "בשורה תחתונה - אין כרגע טעם לחכות לחיסון המותאם ואני גם לא ממש בטוח שיש בו צורך", הוא אומר לסיכום.