משברים באמצע החיים? יש מי שמטפל גם בהורים לילדים
תמי רוסו לייזרוביץ, פסיכותרפיסטית המלווה אנשים בצמתי חיים מרכזיים ובפרט במשברים של אמצע החיים, מסבירה אילו כלים ושיטות עומדים לרשות ההורים שמתמודדים עם חרדה ונאבקים יום יום כדי "להחזיק את הבית"
מלחמות כבר לא קורות בקיץ אלא בבתים של הורים לילדים צעירים. מגיפת הקורונה הביאה עימה אי ודאות בריאותית, אובדן פרנסה ומשברים שמקורם בהסתגרות בבתים, תפישת העולם כמסוכן וחרדת מוות. ההבנה שאי אפשר לתכנן את העתיד וכל דבר עלול להשתבש התחדדה אף יותר לאור המבצע בעזה.
בשנה וחצי האחרונות משפחות להורים לילדים ולבני נוער התמודדו עם עומס רב, העבודה עברה לזום, מסגרות החינוך הקבועות התערערו, משפחות נאלצו ללמוד לחיות מחדש בתוך מערך קיים ללא כל עזרה של הסבים והסבתות, יחסים התערערו ובתים התפרקו. הורים לילדים ש"החזיקו את המערך הזה" נותרו לא פעם עם חרדות, ומקרים רבים ללא מעגלי תמיכה, תוך כדי שהם בעצמם עוברים שינויים מרחיקי לכת ומתמודדים עם בדידות וחרדה.
הורה חרדתי = ילד חרדתי
במצב הקיים הורים רבים נעשו חסרי סבלנות, העומס הרב הכרוך בתחזוקה של עולמות רבים הקשה עליהם והביא לחרדה. הורים ברי מזל נעזרו זה בזה ובמעגל חברים קרוב ששימש לתמיכה ראשונית אבל הורים בזוגיות שהתערערה חוו ניכור וזרות הן מבני הזוג והן ממעגל החברים. הדבר הביא להתנהלות מתוך חרדה, שמכתיבה את המהלכים שלהם ואת האווירה בבית.
מהן ההשלכות של הורה חרדתי על הילד ועל הבית?
החרדה של ההורה מתבטאת פעמים רבות בחוסר סבלנות ובהגבלת הילד. כך למשל, איסור לבקר חברים בביתם, צורך לדעת היכן הוא נמצא בכל עת, איסור להביא חברים הביתה כי חוששים לשאת באחריות נוספת ועוד. המסר שעומד מאחורי כל ההגבלות הללו הוא שהעולם מקום מסוכן והילדים מתחילים להפנים את המסר ונעשים חרדתיים בעצמם.
במובן העמוק יותר, הילד מבין שההורה לא סומך עליו והדבר מביא לתחושת מסוגלות נמוכה, דימוי עצמי וערך עצמי נמוכים וככל שהמצב נמשך, תחומים נוספים בחייו של הילד נפגעים. כל עוד ההורה לא מטפל בעצמו – המצב ממשיך להחמיר.
הטיפול בהורה החרדתי
כאשר ההורה מפגין חרדה הילד מבין שאין לו מי ששומר עליו ואין לו על מי להישען – וזאת כיוון שמנגד עומד הורה שלא מתמודד, ולכן הטיפול בהורה החרדתי מתמקד ביכולת ההתמודדות שלו עם החרדות שלו עצמו והיכולת לבצע הפרדה בין חרדותיו לחרדות ילדיו ולאפשר לילד לעשות את הטעויות שלו וללמוד להיות שם עבורו גם אם לא יעשה דבר מעבר לכך.
ההורה יכול לייעץ אך עליו להיפרד מהשליטה ולאפשר לילדו לבנות את זהותו כאדם בוגר. ההורה לומד לסמוך על כך שהנחיל ערכים שייסעו לילד להפוך למבוגר עצמאי שמסוגל לעמוד על רגליו ולהתמודד עם מה שהחיים יזמנו לו. בטיפול אנחנו מטפלים בסוגיית הגבולות שמתרחבים ובבנייה של תקשורת תקינה.
גישות טיפוליות ייחודיות להורים עם חרדות
הגישה הטיפולית הרווחת והיעילה להורים עם חרדות משלבת בין טיפול CBT לטיפול דינאמי. טיפול CBT הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, אשר מתבסס על היכולת להעלות למודעות מחשבות, רגשות, ותחושות גוף שגורמות לנו להגיב ולהתנהג בצורה מסוימת. הגישה מתמקדת בשלוש אמונות יסוד עיקריות, שהן בעצם המשקפיים שדרכן אנחנו מתבוננים בעולם:
- הערך העצמי שלנו – מה היא תחושת המסוגלות שלנו, האם אנחנו מעריכים שנצליח בפעולותינו.
- אהוב/לא אהוב - האם אנחנו נוטים לביטול עצמי – דבר שיכול לבוא לידי ביטוי בעבודה רבה ורצון לקבל אהדה וחיזוקים מגורמים חיצוניים.
- חוסר אונים – העולם מסוכן ואנשים לא אמינים, מה שמביא לתסריטים קטסטרופליים, חרדות, דאגנות יתר, מחשבות טורדניות ועוד.
אמונות היסוד הללו גורמות לנו לדלות מהמציאות את המקרים ואת האירועים שמאששים אותן שוב ושוב. אדם עם ערך עצמי נמוך יתמקד בכל המקרים שבהם נכשל והעבודה היא להציג לו גם את הצד השני – את ההצלחות וללמד את החשיבה שלו להתמקד במקרים ההפוכים לאמונה, כך למעשה האדם לומד שהמציאות מורכבת מרבדים רבים ומחוויות מגוונות.
מטופלים שמתמקדים בטיפול ומתגייסים אליו במלוא הכוונה זוכים לתוצאות מהירות. במקרים רבים וש צורך נכון להיעזר בכלים דינמיים וזאת במטרה להתייחס להתנגדויות שעולות ליצור חיבורים ולהבין את התהליכים. חשוב להדגיש שה-CBT לא מתעסק ב"למה" – אלא במה שיהיה מפה והלאה.
הורים יקרים, אסיים במסר מקדם ומעודד: השינוי קורה תמיד באדם עצמו וכל החלטה שהוא מקבל נובעת ממנו. חשוב לזכור שאנחנו בוחרים כיצד להגיב לכל מצב וכאשר אנחנו לוקחים אחריות ומשנים את התגובה שלנו ואף מבינים מה המצב מעורר בנו, אנחנו מונעים את הסערות שיש בבית ו"משיטים את הספינה שלנו לחוף מבטחים". אם אתם או אדם קרוב אליכם סובל מחרדה עליו להבין שזו אינה גזרת גורל, אך כדי לחדול משחזור ההתנהגויות הנלוות אליה, עליו ללמוד כיצד להתמודד ולקבל את עצמו כדי שיוכל לקבל גם את האחר.
תמי רוסו לייזרוביץ, פסיכותרפיסטית המלווה אנשים בצמתי חיים מרכזיים ובפרט במשברים שקורים פתאום, באמצע החיים ומפירים את השלווה והשגרה, בעלת תואר שני לטיפול באמצעות אמנויות מטעם אוניברסיטת לזלי בבוסטון, מטפלת CBT שבעברה עבדה ביחידת הטראומה ברמת גן וכן ביחידה לילדים ונוער במרפאה לבריאות הנפש בחולון, מתנדבת כבר עשור בנט"ל ומקבלת מטופלים בקליניקה פרטית ברמת גן.
לפרטים נוספים צרו קשר: 03-6745386, 052-5659925 [email protected]
