המדריך המלא שיציל אתכם מטביעה

ד"ר ניתאי לוי, רופא מומחה ברפואת ילדים וברפואה דחופה בילדים, רופא בכיר במלר"ד ילדים בבית החולים רמב"ם מסביר מהי טביעה, כיצד לנהוג ומה לעשות: "טביעה היא תהליך שיש בו פגיעה נשימתית בעקבות שקיעה או חשיפה למים. חשיפה יכולה לקרות כשילד שותה ונכנסים מים לקנה הנשימה. זה מפעיל את אותו מנגנון", אומר ד"ר לוי.

"המנגנון משתנה בהתאם לסוג הטביעה במים מתוקים או מלוחים. בשני המקרים, המים נכנסים לריאות ועוברים למחזור הדם. במים מתוקים – המים גורמים לעלייה בנפח הדם, מדללים אותו ועלולים לגרום להפרעות במלחים, בתפקודי הקרישה ובצרות אחרות", מסביר ד"ר לוי ומוסיף כי במים מלוחים דווקא נגרמת ירידה בנוזל שבתוך כלי הדם ויכולה להיווצר קרישה מוגברת, סיכון לתסחיפים וריכוז מוגבר של מרכיבים בדם שיכולים להביא לנזק ולהרס של תאים, כולל תאי הדם. "אבל הבעיה העיקרית, היא החנק. המים שחוסמים את מעבר החמצן בריאה. מים שחוסמים את דרכי הנשימה. אז יש אובדן הכרה, שואפים עוד ועוד מים ובין 4 – 6 דקות, מתחיל להיוצר נזק מוחי". ד"ר לוי מספר כי "טביעות קורות בכל קבוצות הגילאים ופי שתיים או אפילו שלוש בבנים, כנראה בשל האופי ההרפתקני יותר, פחות תשומת לב לסכנה ויותר צורך להרשים. מי שיש לו אפילפסיה אגב, הוא בעל 15 – 20 אחוזים יותר לטביעה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית". ד"ר לוי מדגיש שתינוקות ופעוטות בכל זאת חשופים לטביעה יותר מקבוצות גיל אחרות כיוון שמספיקה היעדרות השגחה של שבריר שנייה באמבטיה או בבריכה כדי שיטבעו וברגע שהם טובעים, סיכויי ההישרדות הם קטנים ולכן זה נורא כל כך. בקבוצת המתבגרים, כשאין השגחת מבוגר וההתנהגות האימפולסיבית האופיינית עלולה להשתלט, גם כן קיימת סכנה.

איך להציל ילד מטביעה

"הדבר הראשון הוא לדאוג שמישהו מתקשר למד"א. אח"כ צריך לזהות אם הילד נושם – אם בית החזה שלו מתרומם או להרגיש את הנשימה דרך הפה. חשוב גם לזהות אם הילד בהכרה. אם לא, יש לזכור שהפגיעה העיקרית היא החנק. לכן כשניגשים למטופל כזה בים, בבריכה, או גם בבית, צריך לבצע בו החייאה בסיסית: הנשמות, במידה ואין דופק אז עיסויים עד שמגיע צוות מקצועי של מד"א שמטפל באמצעי החייאה מתקדמים יותר". אומר ד"ר לוי. "בנוסף, הרבה פעמים טביעה מובילה לירידה משמעותית בטמפ' של הגוף, וזה יכול להחמיר את התוצאה הסופית. לכן, חשוב ליבש את המטופל, לחמם ולכסות אותו – מבלי שכל אלו יעכבו את ניסיונות ההחייאה. מי שלא יודע לעשות החייאה, לקבל הנחיות ממוקדן של מד"א בטלפון".

ד"ר לוי אומר שאם הילד מקיא, יש להשכיב אותו על הצד ולפנות את ההקאות כדי שנתיב האוויר יישאר פתוח. אם הילד שאף מים ומשתעל, לעודד אותו להשתעל, להושיב אותו ולא לתת לו לאכול ולשתות כי יכול להיות שהוא ישאף את המזון או ייחנק ממנו ובכל מקרה לפנות אותו למיון. "ולא ללחוץ לחיצות מיותרות על הבטן כי הוא עלול להקיא", הוא מוסיף.

לסיכום, אומר ד"ר לוי, דבר ראשון לדאוג שמישהו מתקשר למד"א, לזהות אם הילד נושם, לבצע בו החייאה או על פי הוראות מד"א או על פי ידע, לחמם אותו כדי לשמור על טמפרטורת גוף יציבה ולא לנסות להוציא מים מהריאות. "זה עלול לגרום לחסימה של דרכי הנשימה ושמאמצי ההחייאה של צוותי החירום בהמשך יכשלו", הוא מוסיף כי טביעה יכולה להתרחש גם אחרי קפיצה מסוכנת למים ולכן צריך לשמור על הצוואר ולייצב אותו.

"כשהילד חוזר להכרה אסור לתת לו לאכול או לשתות כי זה יכול לגרום להקאה וחנק. חייבים לפנות אותו לבית החולים כי יכול להיות שהוא צריך חמצן ומצבו עלול להחמיר".

ד"ר לוי מעודד ואומר שרוב מקרי הטביעה בילדים מסתיימים בלי פגיעה נשימתית משמעותית ולא מצריכים אשפוז בבי"ח מעבר להשגחה במיון.

אז הקשיבו לד"ר לוי ולכללי הברזל שלו להימנעות מהאסון הנורא הזה: "אסור להשאיר אף ילד בלי השגחה ליד מקורות מים ביתיים. לעולם לא להיכנס לים או לבריכה ללא השגחת מציל, גם לא למקורות מים אחרים שאין בהם שירותי הצלה מסודרים. כיום כמעט בכל בית יש בריכה פרטית – חייבת להיות סביבה גדר שבודקים אותה מדי יום והיא לא ניתנת למעבר – וודאו שאין גישה לאזור הבריכה גם לילדים שעל פניו נראה שאינם יכולים לפתוח מנעולים כי כבר קרו גם מקרים כאלה. אחרי שימוש בבריכה מתנפחת רוקנו תמיד את המים, גם אם זה נראה לכם בזבוז. זה מחיר זול יחסית לאסון שעלול לקרות. להשאיר את הטלפון בסלון ולהיות כל הזמן עם העיניים על הילד, גם אם הוא גדול, גם אם הוא מחוץ לבריכה, כי אלו בדיוק השניות המסוכנות. לא לאפשר לילדים להיכנס אם אין מבוגר בבית ולהימנע מהשתוללויות במים – הטבעות ודחיפות. תשמרו את המשחקים האלה למזרון, למקומות אחרים".